בית הדין פסק לעובד פיצוי על סך 40 אלף ש"ח מאחר שמועמדותו לעבודה נפסלה עקב לקות השמיעה שלו
העובדות
--------------
אמיר ציון (להלן: "העובד") סבל מלקות שמיעה באוזנו. בחודש ינואר 2008 זומן העובד למרכז הערכה לצורך בדיקת התאמתו לתפקיד נציג שרות במוקד בזק החברה הישראלית לתקשורת (להלן: "המעבידה"). העובד עבר בהצלחה את בחינות ההתאמה לתפקיד.
בסיום הראיון התבקש העובד להמציא אישור רפואי וזאת כחלק מהליך הקליטה.
לנוכח סמיכות הזמנים לא היה בידי העובד להמציא למעבידה אישור של רופא תעסוקתי עובר לפתיחת הקורס.
על רקע האמור לעיל, עוד באותו היום (29/1/08) התקשר אל העובד מנהל מחלקת גיוס וקליטה במעבידה, על מנת להודיע לו, כי לא יוכל להתחיל את הקורס.
לטענת העובד, נאמר לו, כי הכלל אצל המעבידה הוא, כי עובדים עם ליקוי שמיעה אינם יכולים לעבוד במוקדים הטלפוניים וגם אישור של רופא תעסוקתי לא יוכל להכשיר זאת. על רקע האמור לעיל טען העובד, כי המעבידה הפלתה אותו לרעה, וכי הוא זכאי לפיצוי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן:"חוק השוויון").
לטענת המעבידה זימונו של העובד לראיון במוקד היה "לפנים משורת הדין", ובמהלך הראיון לא התרשמה המראיינת, כי לעובד יש כישורים מתאימים לעבודה במוקד.
פסק הדין
------------
לעובד נמסרה הודעה, כי ללא אישור של רופא תעסוקתי לא ניתן לקלוט אותו לעבודה. לנוכח האמור לעיל ועל מנת להכריע בטענת האפליה, בשלב ראשון יש לברר האם הדרישה שהעלתה המעבידה היא דרישה לגיטימית, וזאת בשים לב לכך שסעיף 8 (ג) לחוק השוויון קובע, כי אין רואים כהפליה פעולה או הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.
לפיכך, גם אם ההנחה היא לטובת המעבידה, כי בנסיבות העניין אין פגם בדרישה לאישור של רופא תעסוקתי, הדעת אינה נוחה מכך שהדרישה שהעלתה המעבידה, בעיתוי בו הועלתה, הובילה לכך שהעובד איבד הזדמנות להשתלב בעבודה, על אף שנמצא מתאים למשרה.
בהקשר זה, חוק השוויון קובע, כי "אפליה" משמעה גם אי ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות, אשר יאפשרו את העסקתו, ובלבד שאין בכך כדי להטיל על המעביד נטל כבד מדי.
על פני הדברים, אפשר, כי בהשקעת מאמצים סבירים ניתן היה למצוא דרך שתיישב את הצורך באישור רופא תעסוקתי (בהנחה שאכן היה מקום לדרוש אישור כזה), עם המועד שנקבע לתחילת הקורס.
כך, לדוגמא, אפשר שניתן היה לקלוט את העובד לעבודה בכפוף לכך שימציא אישור רפואי בהמשך, אפשר שניתן היה לפעול באופן נמרץ יותר, על מנת שהעובד יובא בפני רופא תעסוקתי מטעם המעבידה בתוך זמן קצר, על מנת שניתן יהיה לשלבו בקורס.
לנוכח האמור לעיל, מאחר שהשתכנע בית הדין, כי העובד נמצא מתאים למשרה ומועמדותו נפסלה בגין לקות השמיעה ממנה הוא סובל, ומאחר שהמעבידה לא הוכיחה כי ביצוע ההתאמות הנדרשות על מנת לאפשר קליטתו בעבודה היה בבחינת נטל כבד מדי בנסיבות העניין, החליט בית הדין לזכות את העובד בפיצוי לפי חוק השוויון.
על רקע כל האמור לעיל, מצא בית הדין לחייב את המעבידה בפיצוי לפי סעיף 14 לחוק השוויון בסך 40,000 ש"ח.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
