הגיעו לפשרה: אחרי 6 שנים, רציו ושלומי שוקרון הודיעו על סיום הסכסוך

בהודעה לתקשורת של חברת גלובוס נמסר: "יא מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך"
אורן קסלר | (12)

הסכסוך ארוך השנים בין מייסדי חברת רציו יהש לבין שלומי שוקרון, בעליה של חברת גלובוס הגיע היום לסיום לאחר פשרה.

על פי הודעה שנמסרה לתקשורת, הגיעו הצדדים להסכמה "לצורך סיום הדדי וסילוק מלא סופי, מוחלט ובלתי חוזר של כל המחלוקות, התביעות, הדרישות והטענות של הצדדים האחד כנגד השני וכן לביצוע היפרדות והפרדה עסקית גמורה ומלאה בין הצדדים".

במסגרת ההסכם, נקבע כי השותף הכללי יקצה "לנאמנים אשר מונו על-ידי הצדדים להסכם, בנאמנות עבור שוקרון, מניות של השותף הכללי המהוות 15% מההון המונפק והנפרע של השותף הכללי לאחר הקצאתן, אשר יפעלו למכירתן לצדדים שלישיים בלתי קשורים לשוקרון, במסגרת פרק זמן אשר הוסכם בין הצדדים, כאשר התמורה שתתקבל ממכירתן - תועבר לשוקרון".

בהודעה שנשלחה לתקשורת לאחר ההסכם, הצהירו החברות כי הם "מצרות על עגמת הנפש שנגרמה לצדדים בשל פרסומים שנכרכו בסכסוך ביניהן ומברכות על הצלחתן לסיים את הסכסוך בהסכמה".

בנוסף לכך, חברת גלובוס הודיעה, כי "היא מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות והבהירה, כי הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, קרי מערכת המשפט, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון. התמונה שהצטיירה בכלי התקשורת אינה נכונה".

נציין כי בין חברת רציו, אשר נמצאת בבעלות של יגאל לנדאו וליגד רוטלוי וחברת גלובוס אשר נמצא בבעלות של שלומי שוקרון קיים סכסוך מתמשך מאז 2005 לגבי טענות מצד גלובוס כי רציו הפרה את הסכם עמה שנחתם בזמן שחברת הקידוחים גייסה הון.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    וותיק ברציו 25/08/2011 09:43
    הגב לתגובה זו
    ידעתי שכל עוד הוא בפנים החבורה של השרלטנים האלו לא יעזו לפגוע במשקיעים ... עכשיו שיצאת שוקרון אני לוקח את ה 200 אחוז רווח שלי ונפרד גם מרציו כי לדעתי תוך שבוע היא תיפול ל 30 והלכלוך של השרלטנים יתחיל לצוף שוב
  • שלומי בהצלחה ! (ל"ת)
    ארז 25/08/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יאללה הזדמנות. תני גז! (ל"ת)
    גזי גזית 25/08/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רואה קדימה 25/08/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    מלהעביר את ה10% בגל ממנה להזדמנות. עכשיו המכשול הוסר מהדרך.
  • 8.
    בגלל זה עושים הנפקת זכויות בפרימיום ? (ל"ת)
    בני דלק 25/08/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    48 שעות ו יש קונה ל 15 אחוז של שלומי -פרימיום (ל"ת)
    שמשון 25/08/2011 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליעזר 25/08/2011 08:31
    הגב לתגובה זו
    בשלב ב פרימיום רוכשת לחברה משותפת עם שוקרון
  • 5.
    זיו 25/08/2011 07:50
    הגב לתגובה זו
    נו טוב שזה ניגמר בפשרה זה רק הזיק ליחידת הישתתפות שאין לה קשר לסיכסוך הזה עכשיו אנו מיחקים לתוצאות הליויטן העם יש יותר מ16 טיסיפי או שנישארנו אם 16 טיסיפי וחוזרים להמשך קידוח הנפט בקרוב מאוד כמה שבועות בלי קשר למיבנה גל בהצלחה לכל משקיעי רציו
  • 4.
    שוקי 24/08/2011 22:52
    הגב לתגובה זו
    שערי המניות נמוכים מאוד לגודל התגליות מאוד חייבים איזון ,והם יעלו חזק ,להחזיק ולא למכור
  • 3.
    המאמין 24/08/2011 21:43
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי טוב שזה נגמר בפשרה מוסכמת .זה הוריד מהנטל שהיה על רציו .וכרגע היא תוכל לעלות ביתר קלות .אין המלצה לפעולה כלשהי במניות .בהצלחה
  • 2.
    אלון 24/08/2011 21:37
    הגב לתגובה זו
    עוד צמד חמד שחובה לחקור אותם במישטרה .בקרוב חוזר מאיר רברגיל הם בטוח יצטרכו ליפרוע שטר בוררות צחוק הגורל יקבלו מיכתב מ שפטל עמלת טיפול
  • 1.
    זה נצחון גדול לשלומי שוקרון (ל"ת)
    דני משקיע 24/08/2011 21:08
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.