הגיעו לפשרה: אחרי 6 שנים, רציו ושלומי שוקרון הודיעו על סיום הסכסוך
הסכסוך ארוך השנים בין מייסדי חברת רציו יהש לבין שלומי שוקרון, בעליה של חברת גלובוס הגיע היום לסיום לאחר פשרה.
על פי הודעה שנמסרה לתקשורת, הגיעו הצדדים להסכמה "לצורך סיום הדדי וסילוק מלא סופי, מוחלט ובלתי חוזר של כל המחלוקות, התביעות, הדרישות והטענות של הצדדים האחד כנגד השני וכן לביצוע היפרדות והפרדה עסקית גמורה ומלאה בין הצדדים".
במסגרת ההסכם, נקבע כי השותף הכללי יקצה "לנאמנים אשר מונו על-ידי הצדדים להסכם, בנאמנות עבור שוקרון, מניות של השותף הכללי המהוות 15% מההון המונפק והנפרע של השותף הכללי לאחר הקצאתן, אשר יפעלו למכירתן לצדדים שלישיים בלתי קשורים לשוקרון, במסגרת פרק זמן אשר הוסכם בין הצדדים, כאשר התמורה שתתקבל ממכירתן - תועבר לשוקרון".
בהודעה שנשלחה לתקשורת לאחר ההסכם, הצהירו החברות כי הם "מצרות על עגמת הנפש שנגרמה לצדדים בשל פרסומים שנכרכו בסכסוך ביניהן ומברכות על הצלחתן לסיים את הסכסוך בהסכמה".
בנוסף לכך, חברת גלובוס הודיעה, כי "היא מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות והבהירה, כי הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, קרי מערכת המשפט, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון. התמונה שהצטיירה בכלי התקשורת אינה נכונה".
נציין כי בין חברת רציו, אשר נמצאת בבעלות של יגאל לנדאו וליגד רוטלוי וחברת גלובוס אשר נמצא בבעלות של שלומי שוקרון קיים סכסוך מתמשך מאז 2005 לגבי טענות מצד גלובוס כי רציו הפרה את הסכם עמה שנחתם בזמן שחברת הקידוחים גייסה הון.
- 11.וותיק ברציו 25/08/2011 09:43הגב לתגובה זוידעתי שכל עוד הוא בפנים החבורה של השרלטנים האלו לא יעזו לפגוע במשקיעים ... עכשיו שיצאת שוקרון אני לוקח את ה 200 אחוז רווח שלי ונפרד גם מרציו כי לדעתי תוך שבוע היא תיפול ל 30 והלכלוך של השרלטנים יתחיל לצוף שוב
- שלומי בהצלחה ! (ל"ת)ארז 25/08/2011 12:29הגב לתגובה זו
- 10.יאללה הזדמנות. תני גז! (ל"ת)גזי גזית 25/08/2011 09:36הגב לתגובה זו
- 9.רואה קדימה 25/08/2011 09:07הגב לתגובה זומלהעביר את ה10% בגל ממנה להזדמנות. עכשיו המכשול הוסר מהדרך.
- 8.בגלל זה עושים הנפקת זכויות בפרימיום ? (ל"ת)בני דלק 25/08/2011 08:34הגב לתגובה זו
- 7.48 שעות ו יש קונה ל 15 אחוז של שלומי -פרימיום (ל"ת)שמשון 25/08/2011 08:32הגב לתגובה זו
- 6.אליעזר 25/08/2011 08:31הגב לתגובה זובשלב ב פרימיום רוכשת לחברה משותפת עם שוקרון
- 5.זיו 25/08/2011 07:50הגב לתגובה זונו טוב שזה ניגמר בפשרה זה רק הזיק ליחידת הישתתפות שאין לה קשר לסיכסוך הזה עכשיו אנו מיחקים לתוצאות הליויטן העם יש יותר מ16 טיסיפי או שנישארנו אם 16 טיסיפי וחוזרים להמשך קידוח הנפט בקרוב מאוד כמה שבועות בלי קשר למיבנה גל בהצלחה לכל משקיעי רציו
- 4.שוקי 24/08/2011 22:52הגב לתגובה זושערי המניות נמוכים מאוד לגודל התגליות מאוד חייבים איזון ,והם יעלו חזק ,להחזיק ולא למכור
- 3.המאמין 24/08/2011 21:43הגב לתגובה זולפי דעתי טוב שזה נגמר בפשרה מוסכמת .זה הוריד מהנטל שהיה על רציו .וכרגע היא תוכל לעלות ביתר קלות .אין המלצה לפעולה כלשהי במניות .בהצלחה
- 2.אלון 24/08/2011 21:37הגב לתגובה זועוד צמד חמד שחובה לחקור אותם במישטרה .בקרוב חוזר מאיר רברגיל הם בטוח יצטרכו ליפרוע שטר בוררות צחוק הגורל יקבלו מיכתב מ שפטל עמלת טיפול
- 1.זה נצחון גדול לשלומי שוקרון (ל"ת)דני משקיע 24/08/2011 21:08הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
