פישר דחף את הדולר ל-3.43 שקלים, "האירו-דולר יקר ב-20% משוויו האמיתי"
המסחר בגזרת המטבעות ריכז עניין בעיקר לנוכח ההתפתחויות סביב הדולר-שקל, שם מתנהל "מאבק" צמוד ותנודתי בהתערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בינתיים, בכלל פיננסים מפנים את תשומת לב הסוחרים גם לצמד אירו-דולר ומציינים כי "האירו יקר ב-20% משוויו האמיתי".
בנק ישראל לא נשאר אדיש. לאחר שהבוקר המשיך הדולר לאבד גובה, הנגיד סטנלי פישר הורה על רכישת עשרות מיליוני דולרים, מה שהעביר את הדולר לטריטוריה החיובית, אם כי הוא עדיין מצוי ברמות שפל בהן לא היה מזה כשנתיים וחצי. (צפו בגרף היומי)
בסגירת המסחר, הדולר הוסיף 0.4% לערכו ושערו היציג נקבע על 3.431 שקלים. האירו לעומת זאת נחלש ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.936 שקל.
נזכיר כי רכישת 100 מיליון דולר במהלך המסחר אתמול לא הצליחה למתן את נפילת שער הדולר. המטבע האמריקני איבד יותר מ-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.417 שקל. האירו איבד אתמול 0.44% ושערו נקבע ברמה של 4.9589 שקל.
מאז השיא האחרון שרשם לפני כחודשיים, אז נגע הדולר ברמה של 3.717 שקלים, איבד השטר הירוק כ-8% מערכו. כעת הדולר נמצא במרחק של 6.4% מהשפל שנרשם במהלך 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי.
המסחר במטבעות מתנהל על רקע פרסומו של מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הצפוי מחר. בשוק מעריכים ששיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר בכ-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים על רקע ההפיכות וההפגנות במדינות ערב שהביאו לזינוק במחיר הנפט.
המדד ירכז עניין רב בעיקר על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, אז החליט הנגיד פישר להקפיץ את שיעור הריבית באגרסיביות בשיעור של כ-0.5% לרמה של 3% בעיקר במטרה להילחם באינפלציה הגואה החורגת מעל הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 3%.
בבנק HSBC עדכנו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ברבעון הראשון ל-5.5%. כלכלני הבנק מעריכים שבעקבות הצמיחה החזקה של כלכלת ישראל, יורדת ההצדקה מכיוון בנק ישראל להמשך ההתערבות במסחר במט"ח. בבנק רואים את הדולר נסחר סביב רמה של 3.4 שקל עד לאמצע השנה ויתכן שאפילו עד לסופה.
דולר-אירו לאן?
בעולם הדולר מפגין חולשה אל מול האירו ומאבד 0.4% לרמה של 1.439 דולר לאירו. בכלל פיננסים מציינים היום כי עפ"י חישוב שער חליפין לפי שווי כח קניה (PPP), תיאוריה הטוענת שלאורך זמן יתכנסו שערי החליפין לפי כוח הקנייה היחסי של מטבעות אלה בשווקים של ארצם, צריך שער החליפין לעמוד על 1.18.
כלומר, האירו יקר היום בכמעט 20% משוויו האמיתי. הבנק היפני Mizuho טוען כי פער של 20% אינו יכול להישאר לאורך זמן וזו תמיד הייתה נקודת הלחץ שממנו האירו החל להחלש.
ה-G7 וה-G20 מתכנסים
היום מתכנסים בוושינגטון שרי האוצר של שבע המדינות השייכות למועדון האקסקלוסיבי הנקרא G7. מדינות אלו, הכוללות את ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, בריטניה וקנדה, חסרות כמובן את אחד השחקנים הראשיים
של הכלכלה העולמית, וזו סין כמובן.
- 2.דוד 14/04/2011 23:04הגב לתגובה זויש פורום חדש בפייסבוק. בוא להיות חלק מקבוצת המשקעים הפרטים. כנסו ל" שלדיאלי בע" מ - החזקות הציבור" . העבירו גם לאנשים אחרים
- 1.יצואן 14/04/2011 22:03הגב לתגובה זוהאיש ממש לא מקצועי ועושה ההיפך ממה שהוא מתכוון. אני סוגר את העסק-תודה פישר.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
