פישר דחף את הדולר ל-3.43 שקלים, "האירו-דולר יקר ב-20% משוויו האמיתי"
המסחר בגזרת המטבעות ריכז עניין בעיקר לנוכח ההתפתחויות סביב הדולר-שקל, שם מתנהל "מאבק" צמוד ותנודתי בהתערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בינתיים, בכלל פיננסים מפנים את תשומת לב הסוחרים גם לצמד אירו-דולר ומציינים כי "האירו יקר ב-20% משוויו האמיתי".
בנק ישראל לא נשאר אדיש. לאחר שהבוקר המשיך הדולר לאבד גובה, הנגיד סטנלי פישר הורה על רכישת עשרות מיליוני דולרים, מה שהעביר את הדולר לטריטוריה החיובית, אם כי הוא עדיין מצוי ברמות שפל בהן לא היה מזה כשנתיים וחצי. (צפו בגרף היומי)
בסגירת המסחר, הדולר הוסיף 0.4% לערכו ושערו היציג נקבע על 3.431 שקלים. האירו לעומת זאת נחלש ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.936 שקל.
נזכיר כי רכישת 100 מיליון דולר במהלך המסחר אתמול לא הצליחה למתן את נפילת שער הדולר. המטבע האמריקני איבד יותר מ-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.417 שקל. האירו איבד אתמול 0.44% ושערו נקבע ברמה של 4.9589 שקל.
מאז השיא האחרון שרשם לפני כחודשיים, אז נגע הדולר ברמה של 3.717 שקלים, איבד השטר הירוק כ-8% מערכו. כעת הדולר נמצא במרחק של 6.4% מהשפל שנרשם במהלך 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי.
המסחר במטבעות מתנהל על רקע פרסומו של מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הצפוי מחר. בשוק מעריכים ששיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר בכ-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים על רקע ההפיכות וההפגנות במדינות ערב שהביאו לזינוק במחיר הנפט.
המדד ירכז עניין רב בעיקר על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, אז החליט הנגיד פישר להקפיץ את שיעור הריבית באגרסיביות בשיעור של כ-0.5% לרמה של 3% בעיקר במטרה להילחם באינפלציה הגואה החורגת מעל הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 3%.
בבנק HSBC עדכנו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ברבעון הראשון ל-5.5%. כלכלני הבנק מעריכים שבעקבות הצמיחה החזקה של כלכלת ישראל, יורדת ההצדקה מכיוון בנק ישראל להמשך ההתערבות במסחר במט"ח. בבנק רואים את הדולר נסחר סביב רמה של 3.4 שקל עד לאמצע השנה ויתכן שאפילו עד לסופה.
דולר-אירו לאן?
בעולם הדולר מפגין חולשה אל מול האירו ומאבד 0.4% לרמה של 1.439 דולר לאירו. בכלל פיננסים מציינים היום כי עפ"י חישוב שער חליפין לפי שווי כח קניה (PPP), תיאוריה הטוענת שלאורך זמן יתכנסו שערי החליפין לפי כוח הקנייה היחסי של מטבעות אלה בשווקים של ארצם, צריך שער החליפין לעמוד על 1.18.
כלומר, האירו יקר היום בכמעט 20% משוויו האמיתי. הבנק היפני Mizuho טוען כי פער של 20% אינו יכול להישאר לאורך זמן וזו תמיד הייתה נקודת הלחץ שממנו האירו החל להחלש.
ה-G7 וה-G20 מתכנסים
היום מתכנסים בוושינגטון שרי האוצר של שבע המדינות השייכות למועדון האקסקלוסיבי הנקרא G7. מדינות אלו, הכוללות את ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, בריטניה וקנדה, חסרות כמובן את אחד השחקנים הראשיים
של הכלכלה העולמית, וזו סין כמובן.
- 2.דוד 14/04/2011 23:04הגב לתגובה זויש פורום חדש בפייסבוק. בוא להיות חלק מקבוצת המשקעים הפרטים. כנסו ל" שלדיאלי בע" מ - החזקות הציבור" . העבירו גם לאנשים אחרים
- 1.יצואן 14/04/2011 22:03הגב לתגובה זוהאיש ממש לא מקצועי ועושה ההיפך ממה שהוא מתכוון. אני סוגר את העסק-תודה פישר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
