פישר דחף את הדולר ל-3.43 שקלים, "האירו-דולר יקר ב-20% משוויו האמיתי"
המסחר בגזרת המטבעות ריכז עניין בעיקר לנוכח ההתפתחויות סביב הדולר-שקל, שם מתנהל "מאבק" צמוד ותנודתי בהתערבותו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בינתיים, בכלל פיננסים מפנים את תשומת לב הסוחרים גם לצמד אירו-דולר ומציינים כי "האירו יקר ב-20% משוויו האמיתי".
בנק ישראל לא נשאר אדיש. לאחר שהבוקר המשיך הדולר לאבד גובה, הנגיד סטנלי פישר הורה על רכישת עשרות מיליוני דולרים, מה שהעביר את הדולר לטריטוריה החיובית, אם כי הוא עדיין מצוי ברמות שפל בהן לא היה מזה כשנתיים וחצי. (צפו בגרף היומי)
בסגירת המסחר, הדולר הוסיף 0.4% לערכו ושערו היציג נקבע על 3.431 שקלים. האירו לעומת זאת נחלש ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.936 שקל.
נזכיר כי רכישת 100 מיליון דולר במהלך המסחר אתמול לא הצליחה למתן את נפילת שער הדולר. המטבע האמריקני איבד יותר מ-0.8% ושערו היציג נקבע על 3.417 שקל. האירו איבד אתמול 0.44% ושערו נקבע ברמה של 4.9589 שקל.
מאז השיא האחרון שרשם לפני כחודשיים, אז נגע הדולר ברמה של 3.717 שקלים, איבד השטר הירוק כ-8% מערכו. כעת הדולר נמצא במרחק של 6.4% מהשפל שנרשם במהלך 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי.
המסחר במטבעות מתנהל על רקע פרסומו של מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הצפוי מחר. בשוק מעריכים ששיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר בכ-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים על רקע ההפיכות וההפגנות במדינות ערב שהביאו לזינוק במחיר הנפט.
המדד ירכז עניין רב בעיקר על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, אז החליט הנגיד פישר להקפיץ את שיעור הריבית באגרסיביות בשיעור של כ-0.5% לרמה של 3% בעיקר במטרה להילחם באינפלציה הגואה החורגת מעל הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 3%.
בבנק HSBC עדכנו את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ברבעון הראשון ל-5.5%. כלכלני הבנק מעריכים שבעקבות הצמיחה החזקה של כלכלת ישראל, יורדת ההצדקה מכיוון בנק ישראל להמשך ההתערבות במסחר במט"ח. בבנק רואים את הדולר נסחר סביב רמה של 3.4 שקל עד לאמצע השנה ויתכן שאפילו עד לסופה.
דולר-אירו לאן?
בעולם הדולר מפגין חולשה אל מול האירו ומאבד 0.4% לרמה של 1.439 דולר לאירו. בכלל פיננסים מציינים היום כי עפ"י חישוב שער חליפין לפי שווי כח קניה (PPP), תיאוריה הטוענת שלאורך זמן יתכנסו שערי החליפין לפי כוח הקנייה היחסי של מטבעות אלה בשווקים של ארצם, צריך שער החליפין לעמוד על 1.18.
כלומר, האירו יקר היום בכמעט 20% משוויו האמיתי. הבנק היפני Mizuho טוען כי פער של 20% אינו יכול להישאר לאורך זמן וזו תמיד הייתה נקודת הלחץ שממנו האירו החל להחלש.
ה-G7 וה-G20 מתכנסים
היום מתכנסים בוושינגטון שרי האוצר של שבע המדינות השייכות למועדון האקסקלוסיבי הנקרא G7. מדינות אלו, הכוללות את ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, בריטניה וקנדה, חסרות כמובן את אחד השחקנים הראשיים
של הכלכלה העולמית, וזו סין כמובן.
- 2.דוד 14/04/2011 23:04הגב לתגובה זויש פורום חדש בפייסבוק. בוא להיות חלק מקבוצת המשקעים הפרטים. כנסו ל" שלדיאלי בע" מ - החזקות הציבור" . העבירו גם לאנשים אחרים
- 1.יצואן 14/04/2011 22:03הגב לתגובה זוהאיש ממש לא מקצועי ועושה ההיפך ממה שהוא מתכוון. אני סוגר את העסק-תודה פישר.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה
הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.
