תקציב המדינה לשנים 2011-20112 אושר ברוב של 63 מול 33 מתנגדים

תקציב המדינה יעמוד בשנת 2011 על 366.8 מיליארד שקל ובשנת 2012 על 385 מיליארד שקל
סתיו שירייב |

תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2011-2012 אושר הערב (ד') בקריאה שלישית בכנסת ברוב של 63 חברי כנסת מול 33 חברים מתנגדים, בהצבעה לא היו נמנעים.

תקציב המדינה יעמוד בשנת 2011 על 366.8 מיליארד שקל ובשנת 2012 על 385 מיליארד שקל. בשנתיים הקרובות יגדל התקציב בשיעור ריאלי של 2.7% כל שנה.

סך ההוצאה התקציבית לחישוב מגבלת ההוצאה (ללא החזר חובות) תעמוד בשנת 2011 על 271.2 מיליארד שקל וב-2012 על 284.7 מיליארד שקל. תקרת הגירעון התקציבי תרד בהדרגה ותעמוד על 3% תמ"ג ב-2011 ו- 2% תמ"ג ב-2012. הנחת הצמיחה היא 3.8% ב-2011 ו-4% ב-2012. תחזית ההכנסות ממיסים עומדת על 213.5 מיליארד שקל ב-2011 ו-232.3 מיליארד שקל ב-2012.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ברך על אישור התקציב הדו-שנתי וציין שמדובר בתקציב טוב ואחראי כלכלי וחברתי כאחד - שימשיך להצעיד את כלכלת ישראל בדרך הנכונה.

המדיניות הכלכלית שהנהיג ראש הממשלה נתניהו עם שר האוצר שטיינץ, אכן באה לידי ביטוי בצמיחה יוצאת דופן של 4.5%, מן הגבוהות במערב, וביצירת 100,000 מקומות עבודה בשעה שרוב כלכלות המערב מקרטעות.

נתניהו ציין הלילה כי, "ביום שבו אנו מתבשרים על לוויתן גז ענק, זה יום לאופטימיות גדולה לשנה הבאה. התקציב טוב לבעלי הכנסה נמוכה שבמקום לשלם מס יקבלו, באמצעות מס הכנסה שלילי כסף כתמריץ לעבודה, התקציב טוב לחינוך כי הוא מוסיף שני מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה ולבתי הספר בפריפריה. התקציב טוב לנשים כי הוא מוסיף 700 מליון שקל לסבסוד מעונות יום. הוא טוב לקשישים כי הוא מגדיל את קצבאות הזקנה בלמעלה ממיליארד שקל, הוא טוב לייצוא כי הוא מעודד מפעלים מוטי ייצוא, הוא טוב לנגב והגליל כי הוא מקדם רשת של מסילות וכבישים שיצמצמו את זמן הנסיעה למרכז הארץ. כמו כן, בניגוד לטענות שהושמעו לאחרונה, התקציב מקטין את סך נטל המס ומגדיל את ההכנסה הפנויה של כל העובדים בכל רמות ההכנסה. בעלי ההכנסה הנמוכה ייהנו מתוספת בהכנסתם הפנויה של כ- 20,000 שקל בשנה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.