חיוב במע"מ על פיצוי השבה בגין ביטול עסקה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק כי פיצוי ההשבה שקיבלה המערערת עקב ביטול עסקת קומבינציה - חייב במע"מ. זאת, מכיוון שסכומי הפיצויים שקיבלה המערערת נתקבלו במהלך עסקיה, שעה שהפיצויים נפסקו, באופן חד משמעי, בגין הוצאות שהוציאה במסגרת ההתקשרות החוזית שלה בהסכם הקומבינציה. יצוין כי באשר לרכיב הפיצוי בגין רווח עתידי - אין מחלוקת בין הצדדים כי סכום זה אינו חייב במע"מ.

רקע עובדתי המערערת, חברה מאוגדת זרה, התקשרה בספטמבר 1995 בעסקת קומבינציה עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים להקמת מלון דירות על חטיבת קרקע שבבעלותה בשכונת אבו-טור בירושלים. בסמוך לחתימת העסקה, החלה המערערת בביצוע פעולות מקדמיות שמטרתן קידום העסקה (כגון קידום תב"ע, ופינוי שני דיירים מוגנים והריסת המבנים שבהם התגוררו). כשלושה חודשים לאחר חתימת העסקה הבינה המערערת כי הפטריארכיה אינה מתכוונת למלא אחר התחייבויותיה העולות מן ההסכם, ביניהן שתי התחייבויות יסודיות: האחת - התחייבותה לחתום על בקשות להיתרי הבנייה, והשנייה - חתימה על מסמכים שנדרשו לשם העמדת ליווי בנקאי. משמע, לפרויקט לא הוצאו אישורי בנייה. המערערת המשיכה עד סוף שנת 1996 להשקיע כספים ומאמצים להוצאת העסקה אל הפועל, חרף הפרת ההסכם על ידי הפטריארכיה. ביום 6.2.1997 ביטלה המערערת את ההסכם. עד למועד ביטול העסקה הוציאה המערערת כ-5,000,000 דולר הקשורים לעסקה. לאור ביטול ההסכם וקיום הליכי בוררות נקבע כי הפטריארכיה הפרה את ההסכם הפרה יסודית, וכי ביטול העסקה מצד המערערת היה כדין. הבורר פסק לטובת המערערת פיצויים בסכום של 26,367,075 ש"ח בגין הוצאותיה והשקעותיה, וכן סכום של 2,258,223 ש"ח בגין אובדן רווחים. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה - האם חל חיוב במע"מ על סכומי הפיצויים בגין החזר ההוצאות וההשקעות? יצוין כי באשר לרכיב הפיצוי בגין רווח עתידי - אין מחלוקת בין הצדדים כי סכום זה אינו חייב במע"מ. טענות הצדדים לטענת המערערת, משנקבע בפסק הבוררות כי העסקה בוטלה כדין וכי המערערת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם, אין סכומי הפיצוי חייבים במע"מ. המערערת טענה כי במקרה הנוכחי לא התקיימה עסקה שבגינה יכול לקום חיוב במע"מ, על פי הוראות סעיפים 2 ו-7(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"). לטענתה, היא לא נהגה מנהג בעלים, לא סיפקה שירותי בנייה, ואין מקום לטענה כי העסקה יצאה אל הפועל. הפעולות שביצעה היו פעולות הכנה בלבד שנדרשו לצורך קידום המטרה המשותפת של הצדדים, ואין להן קשר למערכת היחסים שבין הצדדים. מנגד, לטענת המשיב, ביטול העסקה אינו ביטול למפרע, שכן לא מדובר במקרה שבו לא היו דברים מעולם, אלא בוצעה פעילות כלכלית החייבת במס. לכן לטעמו, הפיצוי שקיבלה המערערת בגין החזר הוצאות והשקעות שביצעה מהווה תשלום בגין השירותים שהעניקה לפטריארכיה. לטענת המשיב, הפיצוי מהווה חלק ממחיר העסקה כפי שעולה מהוראות סעיף 7 לחוק מע"מ. דיון מפסק הדין בעניין פרג' (ע"א 5267/03) עולה כי ההלכה היום בעניין ביטולו של הסכם מחמת הפרה היא חד-משמעית - הביטול פועל מכאן ולהבא בלבד, ואין מקום לטענה כי ביטולו של הסכם מחמת הפרה מאיין את ההתקשרות החוזית ופועל למפרע. מכאן עולה כי יש להתייחס לתוצאותיו של הסכם אשר בוטל כדין מחמת הפרתו, כאשר הביטול פועל מכאן ולהבא. אם כן, השאלה העולה היא האם הסכומים שנפסקו במסגרת פסק הבורר הם במהלך עסקיה של המערערת. יש לקבל בעניין זה את עמדת המשיב, שלפיה פסק הבורר קשור לעסקת הקומבינציה שבה התקשרה המערערת עם הפטריארכיה. פסק הבורר והסכומים שנפסקו על פיו, הן בחלק הראשון והן בחלק השני, מתייחסים כולם להתקשרות עסקית זו שבין המערערת לפטריארכיה, ולהפרת ההתחייבות על ידי הפטריארכיה שהצדיקה את ביטול ההסכם, כאשר אותו חלק של הפיצוי אשר אינו מתייחס להפסדי רווחים בעתיד הוא במחלוקת בתיק זה. לכן, אין ספק כי הסכומים שקיבלה המערערת על פי פסק הבורר התקבלו במהלך עסקה. אין מקום לטענת המערערת, שלפיה לא מדובר בעסקה אשר השתרשה בקרקע המציאות. כמו כן אין לקבל את טענתה כי מדובר בפעולות הכנה שהן נפרדות מהעסקה הנוספת, שהיא עסקת הקומבינציה אשר נכרתה בסופו של דבר בינה לבין הפטריארכיה. מפסק הבורר עולה כי הפיצויים נפסקו באופן חד משמעי בגין הוצאות שהוציאה המערערת במסגרת ההתקשרות החוזית שלה עם הפטריארכיה בהסכם הקומבינציה. לכן, יש לראות בתשלום הפיצוי שבמחלוקת בגדר עסקה החייבת במע"מ, אף אם הפעולות שביצעה המערערת אינן פעולות בנייה גרידא, כפי שהיה בעניין מבני פלס (ע"ש 143/89). תוצאה הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני כב' השופטת דניה קרת-מאיר ניתן ב-5.10.2010