דירה למהדרין - נדל"ן חרדי: "מרפסת סוכה, כיור כפול ומעלית שבת הם הכרח"

הגידול באוכלוסייה החרדית וכוחה הקהילתי המגובש גרמו לחברות בנייה לא מעטות לאמץ דפוסיי תכנון ובנייה המותאמים ספציפית לקהל יעד זה. Bizportal שוחח עם גורמים בתחום הבנייה וגילה עבורנו את סטנדרט הבנייה עבור האוכלוסייה הייחודית.

האוכלוסייה החרדית נוטה להתגורר בינה לבין עצמה בעיקר משיקולי חינוך וקירבה לשירותי דת קהילתיים כגון: בתי כנסת, מקוואות ישיבות ואולפנות. בנוסף, קיים גם הצורך לחיות בסביבה סגורה ושקטה שלא תפריע למהלך השבת והחגים. לעומתם, המגזר הדתי-לאומי מעדיף לגור דווקא בפרויקטים מעורבים מתוך רצון להתערות עם קהלים חילוניים.

סקרים ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי תוך מספר שנים האוכולוסייה הדתית והאוכלוסייה החילונית יגורו במתחמים שונים. מהמחקרים עולה, כי ככל שהאוכלוסייה דתית קיצונית יותר, כך היא בוחרת ומעדיפה לגור ב"גטאות". קיימים מקרים בודדים בהם ניתן למצוא קהילות ומשפחות חרדיות הגרות באזור המאוכלס בחילוניים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בלב תל אביב, קהילת אחד העם למשל, אך גם אלה בגדר תופעה.

חדר הורים גדול בשביל תקופת הנידה לדברי עופר שגיב, מנכ"ל חברת מי טל הנדסה ויזום, הבונה פרויקטים למגורים במעלה אדומים והר חומה "בתכנון פרויקטים באזורים המיועדים לחילונים ודתיים אנו מנסים תמיד ליצור גמישות וחופש בתכנון, שיאפשרו אדפטציות מתאימות בהמשך הדרך במידת הצורך. התכנון מאפשר להוסיף בשלבים מאוחרים יותר כיורים, שעוני שבת, מעלית שבת וכיו"ב. אם כי לא תמיד ניתן לפתור את הכול מראש". "במעלה אדומים לעומת זאת, אנו בונים פרויקט בשכונת מצפה נבו המוגדרת מראש כשכונה דתית ונעשה בה סינון של האוכלוסיה מראש. שם הגדרנו מראש תכנון המותאם לציבור הדתי ככפפה. בנינו דירות גדולות בנות 5-6 חדרים, המתאימות למשפחות גדולות עם ילדים, חדר שינה של ההורים גדול במיוחד על מנת לאפשר הפרדת המיטות בנידה, כל המרפסות הן "מרפסות סוכה", לויטרינות בסלון יש אפשרות גם לפתיחה ידנית בתריס הממונע -למניעת חילול שבת, כיורים נפרדים במטבח, מעליות שבת, מעגלים ושעוני שבת לכל דירה, ואפילו כיור לנטילת ידיים מחוץ לחדר השירותים, למהדרין", מפרט שגיב.

שגיב מתאר רגישויות נוספות בעבודה מול המגזר החרדי שלא מוכרות לקבלנים שלא בונים באזורים אלה, כך למשל תקופת האכלוס בפרויקט אפיקי נבו במעלה אדומים חפפה לשנת שמיטה ולכן לא ניתן היה להשלים את עבודות הפיתוח הסביבתי בפרויקט. החברה התחייבה על כן להשלים את העבודות (התקנת צמחייה) מייד עם תום תקופת השמיטה.

שיטת "חבר מביא חבר" אוהד סבן סמנכ"ל חברת דונה, הבונה בין היתר פרויקטים ייעודיים לציבור דתי-לאומי ולציבור חרדי, מבדיל בין מספר סוגי ביקושים לדיור מצד האוכלוסייה הדתית: פרויקטים בפרברי הערים במרכז הארץ, פרויקטים הנבנים בישובים קהילתיים ופרויקטים הנבנים בערים בהן כלל האוכלוסייה הינה דתית מובהקת.

לדבריו, "במרכז הארץ, העיר הבולטת ביותר בביקושים מצד אוכלוסייה דתית לדעתי, היא פתח תקווה. הסיבה לדעתי היסטורית, העיר הוקמה על ידי תנועה חלוצית בעלת אוריינטציה דתית לאומית (יואל משה סלומון וחרדים ממאה שערים) בנוסף, ישנה זליגה של אוכלוסיה חרדית מבני ברק הסמוכה וצמח בשל ההתפתחות הטבעית של גרעין זה שגדל והתרחב בשיטת "חבר מביא חבר".

"גם גבעת שמואל הפכה בשנים האחרונות לעיר אטרקטיבית עבור אוכלוסיה דתית- לאומית מחתך סוציו-אקונומי גבוה", מוסיף סבן "אחת הסיבות היא אוניברסיטת בר אילן הממוקמת בתחומה וקרבתה לפתח תקווה".

"רק מי שנחשב מספיק דתי יכול להתקבל" בשנים האחרונות הוקמו ערים חדשות המיועדות לציבור החרדי. הגדולות שבהן רמת בית שמש, אלעד, בעלת אוכלוסייה דתית ואוכלוסייה חרדית, ובית"ר עילית בעלת אוכלוסייה חרדית בלבד. בערים אלה קיימות "ועדות אכלוס" שמטרתן סינון מקצועי של האוכלוסיה מראש: רק מי שנחשב מספיק דתי, יכול להתקבל. בגבעת זאב למשל ישנה שכונה סגורה לחרדים בלבד. לדברי עפרה חדד, סמנכ"ל יורו ישראל "מוסדות החינוך והקהילה בשכונה מנוהלים על ידי הקהילה הדתית-חרדית והכבישים סגורים בשבתות וחגים. רוב אוכלוסיית גבעת זאב מורכבת מזוגות צעירים דתיים, שלא יכולים להרשות לעצמם דירה בירושלים במרכזים החרדיים בעיר, ובגבעת זאב מוצאים אלטרנטיבה זולה יותר. גם בהשוואה לשכונת הר חומה המתפתחת גבעת זאב מציעה דירות דומות במחירים זולים יותר. כך למשל, מחירה של דירת 4 חדרים עם מרפסת בגבעת זאב הינו כ- 750,000 שקל, לעומת דירה דומה בהר חומה שעולה כ- 1.1 מיליון שקל". סטנדרט מרפסות הסוכה משפחות דתיות רואות במרפסת הסוכה תנאי הכרחי ברכישת דירה חדשה. מדובר במרפסת שמש ללא גג כאשר מעליה לא נבנית מרפסת נוספת המסתירה את השמיים. לא תמיד מדובר במרפסת הראשית של הבית, לעיתים זוהי מרפסת קטנה הממוקמת ליד המטבח ומאחר שאת חג הסוכות חוגגים רק 7 ימים בשנה, הרי שבשאר ימות השנה משמשת המרפסת למטרות אחסון שונות.

במוצאי יום כיפור, בניני מגורים רבים ברחובות בני ברק משנים ,לקראת סוכות, את חזותם כאשר דיירי הבניינים מוסיפים לפתע עמודי תמך- עמודי פיגומים, שאינם משמשים לשיפוץ כללי של הבניין, אלא, להקמת סוכות ארעיות למשפחות המתגוררות בקומות הראשונות.

לדברי חדד, "השיקולים של רוכשי הדירות במגזרים החרדי והדתי-לאומי שונים באופן מהותי מהמשיקולים של הרוכשים במגזר החילוני. במגזר החרדי ובמגזר הדתי מרפסת סוכה הלכתית הינה תנאי הכרחי. ללא מרפסת סוכה זו, כיורים כפולים וכד' לא תתבצע עסקת הרכישה. מרפסת סוכה הלכתית חייבת להיות פתוחה לשמים ולכוכבים, ומרפסות "מדלגות" הנבנות בהרבה מאוד בניינים חדשים כיום, אינן מרפסות סוכה הלכתיות. לעומת זאת בקרב המגזר החילוני קיים ביקוש למרפסות סוכה, מתוך רצון להנחיל לילדים מסורת יהודית ולשמור על המורשת".