קיצוצים בכל האמצעים: סרקוזי מתכנן להעלות את גיל הפרישה בצרפת

מעלה הצעת חוק חדשה הנובעת מחשש להתפשטות המשבר היווני. המהלך מעורר מחלוקת רבה בקרב המפלגה הסוציאליסטית. המטרה: להביא לשיעור היעד שקבע האיחוד
ליאור נחום |

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מקדם הצעת חוק שמטרתה להעלות גיל הפרישה במדינה, במסגרת רפורמה במערכת הפנסיה וקיצוץ בגירעון על רקע חשש מהתפשטות של משבר החוב היווני. בפעולה זו, הנשיא מסתכן בעימות עם איגודי העובדים בעוד הוא חותר לשמור על דירוג האשראי הגבוה של האומה.

הקבינט של סרקוזי ידון בצעדים ב-13 ביולי והפרלמנט יעלה אותם לדיון בספטמבר. הצעת החוק צפויה להעלות את גיל הפרישה הרשמי ל-62 או 63 מגיל 60. בנוסף שואפת ההצעה להאריך את תקופת תשלומי הביטוח הלאומי ל-41.5 שנה מ-40.5 שנה עד 2020.

כל שינוי בגיל הפרישה יהיה פרוגרסיבי, אמר אתמול סרקוזי, "חוקים לא יכולים להשתנות בין לילה, זה לא בא בחשבון להגיד למישהו שעומד לפרוש בקרוב לשנות את כל תכניותיו". הנשיא הוסיף כי לא תהיה אפליה בין סוגי העובדים, "הרפורמה תהיה שוויונית ותחול על כולם, עובדי הסקטור הפרטי והציבורי כאחד".

משבר החוב האירופי גורר אצל ממשלת סרקוזי נסיונות ממושכים לחתוך בגירעון הממשלתי, קיצוץ בקרנות הפנסיה הינה דרך אחת לעשות זאת. הממשלה שואפת להוציא את הרפורמה לפועל טרם הבחירות ב-2012. להערכת הממשלה, קרן הפנסיה תוציא 10.7 מיליארד אירו השנה, לעומת 8.2 מיליארד אירו ב-2009.

בתוך כך, הגירעון התקציבי של הממשלה עלה השנה ל-8% מהתמ"ג, לעומת 3.3% ב-2008 לפני השפעתו של המשבר הכלכלי באותה שנה. הממשלה שמה למטרה לקצץ את אחוז הגירעון ולהביאו לשיעור היעד של האיחוד האירופי העומד על 3% עד ל-2013.

תגובות הנגד לא איחרו להגיע כאשר מפלגת האופוזיציה הסוציאליסטית התריסה כנגד המהלך ומסרה כי תילחם על מנת להשאיר את גיל הפרישה במצבו הנוכחי. לטענתה, ישנן דרכים יעילות יותר לצמצום החוב כגון העלאת מיסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.