מניית רמי לוי: האם התימחור הנוכחי מצדיק קניה?
התנהלותה והישגיה של חברת רמי לוי שיווק השקמה ראויים לציון. הדרך המופלאה שעשה הבעלים של הרשת החל מ-1976 עת החלה החברה את פעילותה בירושלים מסניף אחד ועד היום, שהרשת מונה כ-16 סניפים. פדיון גבוהה פר מ"ר של מעל 19 אלף ש"ח לרבעון ומונה כ-1,700 עובדים.
כמו כן לרשת הון חוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות) גבוה, יתרות מזומנים גבוהות בהיקף של 165 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של כ-98 מיליון ש"ח (כל הנתונים נכונים לרבעון השלישי של שנת 2009).
החברה ידועה בעלויות מטה נמוכות מאוד כמו גם בפרסום נכון אשר בא לידי ביטוי בדמות של הנחות קיצוניות אשר יוצרים את ההשפעה הפרסומית הטובה ביותר בעבור רשת דיסקאונט.
העניין שלנו במאמר זה הוא בתמחור, או נכון ביחס התמחור לפוטנציאל הרווח במנייה, כלומר ביחס סיכון מול סיכוי.
החל מתחילת 2009 ועד היום שווי שוק החברה עלה ב324%. מניות החברה עלו משער של 1,758 אגורות לשער של 7,453 אגורות כיום. עליה במחיר לא אומרת בהכרח שהחברה יקרה. מבחינה כלכלית, ההבחנה בין יקר וזול מנתחת את היחס של הסיכון מול הסיכוי הגלום בהשקעה למול אלטרנטיבות השקעה אחרות. במקרה שלנו "החשודות המידיות" כאלטרנטיבות הן החברות שופרסל ורבוע כחול ישראל.
נתונים מאזניים:
מניתוח פשוט ניתן לראות שמכפילי הרווח די דומים כך שהחברות משקפות תשואה של 5.7%-6.38% לשנה על בסיס ביצועי החברות עד ספטמבר 2009. כאשר באים לבחון את מכפילי ההון מצבה של רבוע כחול ישראל עדיף, הן על שופרסל והן על רמי לוי אשר נסחרת במכפיל הון הגבוה יותר מפי 5 מרבוע כחול ישראל. מכפיל ההון הנו פרמטר מאוד חשוב בהערכת סיכונים, הוא משקף את שווי הנכסים בניכוי ההתחייבויות של החברה. כלומר שאם מצב הענף או החברה מורע, מה הם סיכוייו של המשקיע להחזיר חלק ניכר מהשקעתו. מבחינת הנתונים המאזניים רמי לוי שיווק השקמה היא החברה היקרה ביותר.
מתוך נתוני דוח רווח והפסד עולה שהחברה היחידה המציגה צמיחה מהותית בשנתיים האחרונות היא רמי לוי שיווק השקמה.
ניתוח הנתונים מצביע על כך שהסיכוי, המקבל ביטוי בשיעורי הצמיחה של ההכנסות והרווחיות, ברמי לוי שיווק השקמה עדיף מהותית על מתחרותיה.
הסיכון, המקבל ביטוי במכפיל ההון בו נסחרות החברות, ברמי לוי שיווק השקמה הוא הגדול ביותר.
על מנת שלקיחת הסיכון תהיה כדאית עלינו לקבל פיצוי לאורך זמן מצד הסיכוי, הסיבה שהפיצוי צריך להיות לאורך זמן היא הפער האדיר שצריך לסגור מבחינת מכפילי הון.
להערכתנו רמי לוי שיווק השקמה אשר צמחה בקצב נאה מאוד במהלך השנים צפויה להקטין מהותית את קצבי הצמיחה בשל ההקצאה הרבה של משאבים הולכים וגדלים מצד מתחרותיה הגדולות, אם בדמות של הקמת רשתות דיסקאונט ואם בדמות של מבצעים דומים. כמו כן אנו מעריכים שהמשך הצמיחה של הרשת יחייב עלייה בשיעור עלויות המטה עקב הכנסת שכבת ניהול נוספת.
בשורה התחתונה החברה בנויה בצורה טובה, אך נושאת לטעמנו, במחירה הנוכחי, יותר סיכונים מאשר סיכויים. אפשר שתצליח להשיא ערך רב לבעלי מניותיה גם במחיר הנוכחי אך אין ספק שחובת ההוכחה חלה עליה.
לסיום אנקדוטה קטנה, לאחרונה רמי לוי מימש מניות בשווי כולל של מעל 40 מיליון ש"ח לפי מחיר של 7,370 א''ג.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
