מניית רמי לוי: האם התימחור הנוכחי מצדיק קניה?
התנהלותה והישגיה של חברת רמי לוי שיווק השקמה ראויים לציון. הדרך המופלאה שעשה הבעלים של הרשת החל מ-1976 עת החלה החברה את פעילותה בירושלים מסניף אחד ועד היום, שהרשת מונה כ-16 סניפים. פדיון גבוהה פר מ"ר של מעל 19 אלף ש"ח לרבעון ומונה כ-1,700 עובדים.
כמו כן לרשת הון חוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות) גבוה, יתרות מזומנים גבוהות בהיקף של 165 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של כ-98 מיליון ש"ח (כל הנתונים נכונים לרבעון השלישי של שנת 2009).
החברה ידועה בעלויות מטה נמוכות מאוד כמו גם בפרסום נכון אשר בא לידי ביטוי בדמות של הנחות קיצוניות אשר יוצרים את ההשפעה הפרסומית הטובה ביותר בעבור רשת דיסקאונט.
העניין שלנו במאמר זה הוא בתמחור, או נכון ביחס התמחור לפוטנציאל הרווח במנייה, כלומר ביחס סיכון מול סיכוי.
החל מתחילת 2009 ועד היום שווי שוק החברה עלה ב324%. מניות החברה עלו משער של 1,758 אגורות לשער של 7,453 אגורות כיום. עליה במחיר לא אומרת בהכרח שהחברה יקרה. מבחינה כלכלית, ההבחנה בין יקר וזול מנתחת את היחס של הסיכון מול הסיכוי הגלום בהשקעה למול אלטרנטיבות השקעה אחרות. במקרה שלנו "החשודות המידיות" כאלטרנטיבות הן החברות שופרסל ורבוע כחול ישראל.
נתונים מאזניים:
מניתוח פשוט ניתן לראות שמכפילי הרווח די דומים כך שהחברות משקפות תשואה של 5.7%-6.38% לשנה על בסיס ביצועי החברות עד ספטמבר 2009. כאשר באים לבחון את מכפילי ההון מצבה של רבוע כחול ישראל עדיף, הן על שופרסל והן על רמי לוי אשר נסחרת במכפיל הון הגבוה יותר מפי 5 מרבוע כחול ישראל. מכפיל ההון הנו פרמטר מאוד חשוב בהערכת סיכונים, הוא משקף את שווי הנכסים בניכוי ההתחייבויות של החברה. כלומר שאם מצב הענף או החברה מורע, מה הם סיכוייו של המשקיע להחזיר חלק ניכר מהשקעתו. מבחינת הנתונים המאזניים רמי לוי שיווק השקמה היא החברה היקרה ביותר.
מתוך נתוני דוח רווח והפסד עולה שהחברה היחידה המציגה צמיחה מהותית בשנתיים האחרונות היא רמי לוי שיווק השקמה.
ניתוח הנתונים מצביע על כך שהסיכוי, המקבל ביטוי בשיעורי הצמיחה של ההכנסות והרווחיות, ברמי לוי שיווק השקמה עדיף מהותית על מתחרותיה.
הסיכון, המקבל ביטוי במכפיל ההון בו נסחרות החברות, ברמי לוי שיווק השקמה הוא הגדול ביותר.
על מנת שלקיחת הסיכון תהיה כדאית עלינו לקבל פיצוי לאורך זמן מצד הסיכוי, הסיבה שהפיצוי צריך להיות לאורך זמן היא הפער האדיר שצריך לסגור מבחינת מכפילי הון.
להערכתנו רמי לוי שיווק השקמה אשר צמחה בקצב נאה מאוד במהלך השנים צפויה להקטין מהותית את קצבי הצמיחה בשל ההקצאה הרבה של משאבים הולכים וגדלים מצד מתחרותיה הגדולות, אם בדמות של הקמת רשתות דיסקאונט ואם בדמות של מבצעים דומים. כמו כן אנו מעריכים שהמשך הצמיחה של הרשת יחייב עלייה בשיעור עלויות המטה עקב הכנסת שכבת ניהול נוספת.
בשורה התחתונה החברה בנויה בצורה טובה, אך נושאת לטעמנו, במחירה הנוכחי, יותר סיכונים מאשר סיכויים. אפשר שתצליח להשיא ערך רב לבעלי מניותיה גם במחיר הנוכחי אך אין ספק שחובת ההוכחה חלה עליה.
לסיום אנקדוטה קטנה, לאחרונה רמי לוי מימש מניות בשווי כולל של מעל 40 מיליון ש"ח לפי מחיר של 7,370 א''ג.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
