מניית רמי לוי: האם התימחור הנוכחי מצדיק קניה?
התנהלותה והישגיה של חברת רמי לוי שיווק השקמה ראויים לציון. הדרך המופלאה שעשה הבעלים של הרשת החל מ-1976 עת החלה החברה את פעילותה בירושלים מסניף אחד ועד היום, שהרשת מונה כ-16 סניפים. פדיון גבוהה פר מ"ר של מעל 19 אלף ש"ח לרבעון ומונה כ-1,700 עובדים.
כמו כן לרשת הון חוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות) גבוה, יתרות מזומנים גבוהות בהיקף של 165 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של כ-98 מיליון ש"ח (כל הנתונים נכונים לרבעון השלישי של שנת 2009).
החברה ידועה בעלויות מטה נמוכות מאוד כמו גם בפרסום נכון אשר בא לידי ביטוי בדמות של הנחות קיצוניות אשר יוצרים את ההשפעה הפרסומית הטובה ביותר בעבור רשת דיסקאונט.
העניין שלנו במאמר זה הוא בתמחור, או נכון ביחס התמחור לפוטנציאל הרווח במנייה, כלומר ביחס סיכון מול סיכוי.
החל מתחילת 2009 ועד היום שווי שוק החברה עלה ב324%. מניות החברה עלו משער של 1,758 אגורות לשער של 7,453 אגורות כיום. עליה במחיר לא אומרת בהכרח שהחברה יקרה. מבחינה כלכלית, ההבחנה בין יקר וזול מנתחת את היחס של הסיכון מול הסיכוי הגלום בהשקעה למול אלטרנטיבות השקעה אחרות. במקרה שלנו "החשודות המידיות" כאלטרנטיבות הן החברות שופרסל ורבוע כחול ישראל.
נתונים מאזניים:
מניתוח פשוט ניתן לראות שמכפילי הרווח די דומים כך שהחברות משקפות תשואה של 5.7%-6.38% לשנה על בסיס ביצועי החברות עד ספטמבר 2009. כאשר באים לבחון את מכפילי ההון מצבה של רבוע כחול ישראל עדיף, הן על שופרסל והן על רמי לוי אשר נסחרת במכפיל הון הגבוה יותר מפי 5 מרבוע כחול ישראל. מכפיל ההון הנו פרמטר מאוד חשוב בהערכת סיכונים, הוא משקף את שווי הנכסים בניכוי ההתחייבויות של החברה. כלומר שאם מצב הענף או החברה מורע, מה הם סיכוייו של המשקיע להחזיר חלק ניכר מהשקעתו. מבחינת הנתונים המאזניים רמי לוי שיווק השקמה היא החברה היקרה ביותר.
מתוך נתוני דוח רווח והפסד עולה שהחברה היחידה המציגה צמיחה מהותית בשנתיים האחרונות היא רמי לוי שיווק השקמה.
ניתוח הנתונים מצביע על כך שהסיכוי, המקבל ביטוי בשיעורי הצמיחה של ההכנסות והרווחיות, ברמי לוי שיווק השקמה עדיף מהותית על מתחרותיה.
הסיכון, המקבל ביטוי במכפיל ההון בו נסחרות החברות, ברמי לוי שיווק השקמה הוא הגדול ביותר.
על מנת שלקיחת הסיכון תהיה כדאית עלינו לקבל פיצוי לאורך זמן מצד הסיכוי, הסיבה שהפיצוי צריך להיות לאורך זמן היא הפער האדיר שצריך לסגור מבחינת מכפילי הון.
להערכתנו רמי לוי שיווק השקמה אשר צמחה בקצב נאה מאוד במהלך השנים צפויה להקטין מהותית את קצבי הצמיחה בשל ההקצאה הרבה של משאבים הולכים וגדלים מצד מתחרותיה הגדולות, אם בדמות של הקמת רשתות דיסקאונט ואם בדמות של מבצעים דומים. כמו כן אנו מעריכים שהמשך הצמיחה של הרשת יחייב עלייה בשיעור עלויות המטה עקב הכנסת שכבת ניהול נוספת.
בשורה התחתונה החברה בנויה בצורה טובה, אך נושאת לטעמנו, במחירה הנוכחי, יותר סיכונים מאשר סיכויים. אפשר שתצליח להשיא ערך רב לבעלי מניותיה גם במחיר הנוכחי אך אין ספק שחובת ההוכחה חלה עליה.
לסיום אנקדוטה קטנה, לאחרונה רמי לוי מימש מניות בשווי כולל של מעל 40 מיליון ש"ח לפי מחיר של 7,370 א''ג.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
