מניית רמי לוי: האם התימחור הנוכחי מצדיק קניה?
התנהלותה והישגיה של חברת רמי לוי שיווק השקמה ראויים לציון. הדרך המופלאה שעשה הבעלים של הרשת החל מ-1976 עת החלה החברה את פעילותה בירושלים מסניף אחד ועד היום, שהרשת מונה כ-16 סניפים. פדיון גבוהה פר מ"ר של מעל 19 אלף ש"ח לרבעון ומונה כ-1,700 עובדים.
כמו כן לרשת הון חוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות) גבוה, יתרות מזומנים גבוהות בהיקף של 165 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של כ-98 מיליון ש"ח (כל הנתונים נכונים לרבעון השלישי של שנת 2009).
החברה ידועה בעלויות מטה נמוכות מאוד כמו גם בפרסום נכון אשר בא לידי ביטוי בדמות של הנחות קיצוניות אשר יוצרים את ההשפעה הפרסומית הטובה ביותר בעבור רשת דיסקאונט.
העניין שלנו במאמר זה הוא בתמחור, או נכון ביחס התמחור לפוטנציאל הרווח במנייה, כלומר ביחס סיכון מול סיכוי.
החל מתחילת 2009 ועד היום שווי שוק החברה עלה ב324%. מניות החברה עלו משער של 1,758 אגורות לשער של 7,453 אגורות כיום. עליה במחיר לא אומרת בהכרח שהחברה יקרה. מבחינה כלכלית, ההבחנה בין יקר וזול מנתחת את היחס של הסיכון מול הסיכוי הגלום בהשקעה למול אלטרנטיבות השקעה אחרות. במקרה שלנו "החשודות המידיות" כאלטרנטיבות הן החברות שופרסל ורבוע כחול ישראל.
נתונים מאזניים:
מניתוח פשוט ניתן לראות שמכפילי הרווח די דומים כך שהחברות משקפות תשואה של 5.7%-6.38% לשנה על בסיס ביצועי החברות עד ספטמבר 2009. כאשר באים לבחון את מכפילי ההון מצבה של רבוע כחול ישראל עדיף, הן על שופרסל והן על רמי לוי אשר נסחרת במכפיל הון הגבוה יותר מפי 5 מרבוע כחול ישראל. מכפיל ההון הנו פרמטר מאוד חשוב בהערכת סיכונים, הוא משקף את שווי הנכסים בניכוי ההתחייבויות של החברה. כלומר שאם מצב הענף או החברה מורע, מה הם סיכוייו של המשקיע להחזיר חלק ניכר מהשקעתו. מבחינת הנתונים המאזניים רמי לוי שיווק השקמה היא החברה היקרה ביותר.
מתוך נתוני דוח רווח והפסד עולה שהחברה היחידה המציגה צמיחה מהותית בשנתיים האחרונות היא רמי לוי שיווק השקמה.
ניתוח הנתונים מצביע על כך שהסיכוי, המקבל ביטוי בשיעורי הצמיחה של ההכנסות והרווחיות, ברמי לוי שיווק השקמה עדיף מהותית על מתחרותיה.
הסיכון, המקבל ביטוי במכפיל ההון בו נסחרות החברות, ברמי לוי שיווק השקמה הוא הגדול ביותר.
על מנת שלקיחת הסיכון תהיה כדאית עלינו לקבל פיצוי לאורך זמן מצד הסיכוי, הסיבה שהפיצוי צריך להיות לאורך זמן היא הפער האדיר שצריך לסגור מבחינת מכפילי הון.
להערכתנו רמי לוי שיווק השקמה אשר צמחה בקצב נאה מאוד במהלך השנים צפויה להקטין מהותית את קצבי הצמיחה בשל ההקצאה הרבה של משאבים הולכים וגדלים מצד מתחרותיה הגדולות, אם בדמות של הקמת רשתות דיסקאונט ואם בדמות של מבצעים דומים. כמו כן אנו מעריכים שהמשך הצמיחה של הרשת יחייב עלייה בשיעור עלויות המטה עקב הכנסת שכבת ניהול נוספת.
בשורה התחתונה החברה בנויה בצורה טובה, אך נושאת לטעמנו, במחירה הנוכחי, יותר סיכונים מאשר סיכויים. אפשר שתצליח להשיא ערך רב לבעלי מניותיה גם במחיר הנוכחי אך אין ספק שחובת ההוכחה חלה עליה.
לסיום אנקדוטה קטנה, לאחרונה רמי לוי מימש מניות בשווי כולל של מעל 40 מיליון ש"ח לפי מחיר של 7,370 א''ג.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
