מניית רמי לוי: האם התימחור הנוכחי מצדיק קניה?

רו"ח ארז זלצמן, מנכ"ל בית ההשקעות KZI, מנתח את מניית רמי לוי
ארז זלצמן |

התנהלותה והישגיה של חברת רמי לוי שיווק השקמה ראויים לציון. הדרך המופלאה שעשה הבעלים של הרשת החל מ-1976 עת החלה החברה את פעילותה בירושלים מסניף אחד ועד היום, שהרשת מונה כ-16 סניפים. פדיון גבוהה פר מ"ר של מעל 19 אלף ש"ח לרבעון ומונה כ-1,700 עובדים.

כמו כן לרשת הון חוזר (נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות) גבוה, יתרות מזומנים גבוהות בהיקף של 165 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים חזק מפעילות שוטפת של כ-98 מיליון ש"ח (כל הנתונים נכונים לרבעון השלישי של שנת 2009).

החברה ידועה בעלויות מטה נמוכות מאוד כמו גם בפרסום נכון אשר בא לידי ביטוי בדמות של הנחות קיצוניות אשר יוצרים את ההשפעה הפרסומית הטובה ביותר בעבור רשת דיסקאונט.

העניין שלנו במאמר זה הוא בתמחור, או נכון ביחס התמחור לפוטנציאל הרווח במנייה, כלומר ביחס סיכון מול סיכוי.

החל מתחילת 2009 ועד היום שווי שוק החברה עלה ב324%. מניות החברה עלו משער של 1,758 אגורות לשער של 7,453 אגורות כיום. עליה במחיר לא אומרת בהכרח שהחברה יקרה. מבחינה כלכלית, ההבחנה בין יקר וזול מנתחת את היחס של הסיכון מול הסיכוי הגלום בהשקעה למול אלטרנטיבות השקעה אחרות. במקרה שלנו "החשודות המידיות" כאלטרנטיבות הן החברות שופרסל ורבוע כחול ישראל.

נתונים מאזניים:

מניתוח פשוט ניתן לראות שמכפילי הרווח די דומים כך שהחברות משקפות תשואה של 5.7%-6.38% לשנה על בסיס ביצועי החברות עד ספטמבר 2009. כאשר באים לבחון את מכפילי ההון מצבה של רבוע כחול ישראל עדיף, הן על שופרסל והן על רמי לוי אשר נסחרת במכפיל הון הגבוה יותר מפי 5 מרבוע כחול ישראל. מכפיל ההון הנו פרמטר מאוד חשוב בהערכת סיכונים, הוא משקף את שווי הנכסים בניכוי ההתחייבויות של החברה. כלומר שאם מצב הענף או החברה מורע, מה הם סיכוייו של המשקיע להחזיר חלק ניכר מהשקעתו. מבחינת הנתונים המאזניים רמי לוי שיווק השקמה היא החברה היקרה ביותר.

מתוך נתוני דוח רווח והפסד עולה שהחברה היחידה המציגה צמיחה מהותית בשנתיים האחרונות היא רמי לוי שיווק השקמה.

ניתוח הנתונים מצביע על כך שהסיכוי, המקבל ביטוי בשיעורי הצמיחה של ההכנסות והרווחיות, ברמי לוי שיווק השקמה עדיף מהותית על מתחרותיה.

הסיכון, המקבל ביטוי במכפיל ההון בו נסחרות החברות, ברמי לוי שיווק השקמה הוא הגדול ביותר.

על מנת שלקיחת הסיכון תהיה כדאית עלינו לקבל פיצוי לאורך זמן מצד הסיכוי, הסיבה שהפיצוי צריך להיות לאורך זמן היא הפער האדיר שצריך לסגור מבחינת מכפילי הון.

להערכתנו רמי לוי שיווק השקמה אשר צמחה בקצב נאה מאוד במהלך השנים צפויה להקטין מהותית את קצבי הצמיחה בשל ההקצאה הרבה של משאבים הולכים וגדלים מצד מתחרותיה הגדולות, אם בדמות של הקמת רשתות דיסקאונט ואם בדמות של מבצעים דומים. כמו כן אנו מעריכים שהמשך הצמיחה של הרשת יחייב עלייה בשיעור עלויות המטה עקב הכנסת שכבת ניהול נוספת.

בשורה התחתונה החברה בנויה בצורה טובה, אך נושאת לטעמנו, במחירה הנוכחי, יותר סיכונים מאשר סיכויים. אפשר שתצליח להשיא ערך רב לבעלי מניותיה גם במחיר הנוכחי אך אין ספק שחובת ההוכחה חלה עליה.

לסיום אנקדוטה קטנה, לאחרונה רמי לוי מימש מניות בשווי כולל של מעל 40 מיליון ש"ח לפי מחיר של 7,370 א''ג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.