בנקים
צילום: אילוסטרציה

פערי הריביות בפיקדונות: מי נותן לכם 5% בשנה

בנק הפועלים בתחתית - מציג את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר - 3.66%; מי המובילים בפיקדונות ומה מספרת לנו הריבית החציונית?

אביחי טדסה | (8)
נושאים בכתבה פיקדונות בנקים

על רקע סביבת ריבית יחסית גבוהה והעדפת הציבור לאפיקים סולידיים, פיקדונות בנקאיים ממשיכים להיות אטרקטיביים, אם כי בשנה האחרונה יש זרימה לקרנות הכספיות. הקרנות האלו מספקות לכם לרוב תשואה קצת יותר גבוהה (תלוי כמובן מה יכולת המיקוח שלכם מול הבנק), נזילות וגם יתרון מיסוי - באינפלציה של 2%, המס שמשולם בקרנות - 25% על הרווח הריאלי נמוך במעט מהמס על פיקדונות - 15% נומינלי, אם כי בסה"כ מדובר במוצרים באותה סביבת ריבית.    

הבנקים מפרסמים ריביות נאות על פיקדונות לתקופה של עד שנה, אם כי בפועל לא כל הלקוחות זוכים להן. הפערים בין הבנקים השונים, וגם בין הריבית הממוצעת לריבית החציונית, מדגישים את הצורך לבחון היטב את התנאים לפני שמפקידים את הכסף.  ונזכיר כרגיל שכאשר אתם מתכוונים להפקיד בפיקדון, אל תעשו את זה אוטומטית - הריבית התעריפית בבנקים נמוכה מאוד. אתם צריכים לדבר עם הבנקאי או במנוקד ולדרוש ריבית גבוה יותר, נצלו את הוותק שלכם, את הגודל שלכם, תבדקו במקומות אחרים ותבואו מוכנים - וואן זירו ובנק ירושלים מספקים הצעות טובות, אז תציגו אותם לפקיד בסניף והוא ייאלץ להעלות לכם את הריבית. תאיימו בעזיבה, ואם מלא תשיגו ריבית טובה תשקלו לעשות זאת - היום לא צריך ממש לעזוב, אתם יכולים לפתוח חשבונות פיקדון במקומות אחרים, בלי עמלה, בלי כאב ראש. 

המו"מ חשוב מאוד, ככה תוכלו להעלות את הריבית למספר משמעותי, אחרת אתם מפסידים וחבל - אין סיבה שלא תקבלו באזור 4.2% - זה צריך להיות הבנצמרק שלכם לריבית שנתית, בפועל אפשר גם יותר.  


מנתוני בנק ישראל לחודש אפריל עולה שיש פערים משמעותיים בין הבנקים. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי ממשיך להוביל עם הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר על פיקדונות לתקופה של עד שנה - 4.49%. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם ריבית של 4.36%, דיסקונט עם 4.09%, הבנק הבינלאומי עם 4.05%, ואילו בנק הפועלים נותר מאחור עם ריבית של 3.66% בלבד. בקרב הבנקים הקטנים בולט במיוחד בנק וואן זירו, שמציע ריבית גבוהה במיוחד של 5%. אחריו בנק ירושלים עם 4.38%, בנק יהב עם 4.12%, ומרכנתיל עם 3.96%. הפערים הללו מדגישים את החשיבות של בדיקה מקיפה לפני הפקדה - לעיתים דווקא בנקים קטנים יותר מציעים ריבית גבוהה יותר.




הריבית החציונית: הפער בין הממוצע למציאות


הריבית החציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו. משמעות הדבר היא שהיא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם.

מבין הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית החציונית על פיקדונות לטווח של עד שנה, עם 4.3% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4.2%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.6%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25% בלבד, כלומר מחצית מלקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מזו.

קיראו עוד ב"בארץ"


בקרב הבנקים הקטנים בולט שוב בנק וואן זירו עם ריבית חציונית של 5%, אחריו בנק ירושלים עם 4.2%, בנק יהב עם 3.35%, ומרכנתיל עם 3.4%.




האם הריבית הממוצעת מספרת את כל הסיפור?

כפי שניתן לראות, הריבית הממוצעת והריבית החציונית שונות במידה משמעותית. הפער בין הממוצע לחציון נובע מכך שלעתים הבנקים מציעים ריביות גבוהות במיוחד לסכומים גדולים או ללקוחות מועדפים, אך בפועל רוב הלקוחות מקבלים ריביות נמוכות יותר. כך למשל, בנק הפועלים מציג ריבית ממוצעת של 3.66% - הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים, וגם הריבית החציונית הנמוכה ביותר - 3.25%. לעומתו, לאומי, שמוביל גם בממוצע וגם בחציון, מצליח לספק ריביות גבוהות למרבית לקוחותיו.


ההפקדות לפיקדונות בנקאיים ממשיכות לגדול, כאשר הציבור הישראלי מחפש אפיקים סולידיים בתקופה של אי-ודאות כלכלית. אך לפני שמחליטים היכן להפקיד את הכסף, חשוב לבדוק לא רק את הריבית הממוצעת אלא גם את הריבית החציונית - זו שמשקפת טוב יותר את התנאים האמיתיים שבהם מתקבלות ההפקדות בפועל. לקוחות המעוניינים למקסם את הרווחים מפיקדונות בנקאיים צריכים לבחון בקפידה את התנאים שמציע כל בנק, ולנהל מו"מ על מנת למקסם את התשואה. גם אם זה כרוך במחשבה על מעבר לבנק אחר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 14/05/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא נותן ריבית על פקדונות כמו וואן זירו הבנקים הגדולים גנבים
  • 5.
    נירו 13/05/2025 22:08
    הגב לתגובה זו
    מזכיר את את בטר פלייס
  • 4.
    רמי 13/05/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
    מה. הם לא מבינים שלא כדאי להפקיד חסכון אצלהםמה עובר על המנהלים.רוצים שיסגרו חשבונות ויעברו בנק למה הריבית השנתית כל כך נמוכה
  • 3.
    אני 13/05/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    ללא מסדמי ניהולהחלפת שוכריםותיקון בלאי........שקט נפשי יותר חשוב מכסף.
  • על דיוקם 14/05/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    אם תמשוך כסף מקרן כספית תגלה שקיים מס רווחי הון בגובה 25% ריאלי. כל השאר נכון
  • 2.
    אנונימי 13/05/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    מציע על חשבון חדש בלי העברת משכורת מעל 300 אלף שח ריבית של 5%
  • לקוח 13/05/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
    בדיסקונט הציעו לי פקדון בריבית שלוש וחצי אחוז לסכום של מאות אלפי שקלים. עברתי לבנק אחר.
  • 1.
    אנונירמי 13/05/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
    על קרן כספית הפתרון הטוב ביותר לרוב האנשים לא ייעוץ לא ממליץ
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.