בנקים
צילום: אילוסטרציה

פערי הריביות בפיקדונות: מי נותן לכם 5% בשנה

בנק הפועלים בתחתית - מציג את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר - 3.66%; מי המובילים בפיקדונות ומה מספרת לנו הריבית החציונית?

אביחי טדסה | (8)
נושאים בכתבה פיקדונות בנקים

על רקע סביבת ריבית יחסית גבוהה והעדפת הציבור לאפיקים סולידיים, פיקדונות בנקאיים ממשיכים להיות אטרקטיביים, אם כי בשנה האחרונה יש זרימה לקרנות הכספיות. הקרנות האלו מספקות לכם לרוב תשואה קצת יותר גבוהה (תלוי כמובן מה יכולת המיקוח שלכם מול הבנק), נזילות וגם יתרון מיסוי - באינפלציה של 2%, המס שמשולם בקרנות - 25% על הרווח הריאלי נמוך במעט מהמס על פיקדונות - 15% נומינלי, אם כי בסה"כ מדובר במוצרים באותה סביבת ריבית.    

הבנקים מפרסמים ריביות נאות על פיקדונות לתקופה של עד שנה, אם כי בפועל לא כל הלקוחות זוכים להן. הפערים בין הבנקים השונים, וגם בין הריבית הממוצעת לריבית החציונית, מדגישים את הצורך לבחון היטב את התנאים לפני שמפקידים את הכסף.  ונזכיר כרגיל שכאשר אתם מתכוונים להפקיד בפיקדון, אל תעשו את זה אוטומטית - הריבית התעריפית בבנקים נמוכה מאוד. אתם צריכים לדבר עם הבנקאי או במנוקד ולדרוש ריבית גבוה יותר, נצלו את הוותק שלכם, את הגודל שלכם, תבדקו במקומות אחרים ותבואו מוכנים - וואן זירו ובנק ירושלים מספקים הצעות טובות, אז תציגו אותם לפקיד בסניף והוא ייאלץ להעלות לכם את הריבית. תאיימו בעזיבה, ואם מלא תשיגו ריבית טובה תשקלו לעשות זאת - היום לא צריך ממש לעזוב, אתם יכולים לפתוח חשבונות פיקדון במקומות אחרים, בלי עמלה, בלי כאב ראש. 

המו"מ חשוב מאוד, ככה תוכלו להעלות את הריבית למספר משמעותי, אחרת אתם מפסידים וחבל - אין סיבה שלא תקבלו באזור 4.2% - זה צריך להיות הבנצמרק שלכם לריבית שנתית, בפועל אפשר גם יותר.  


מנתוני בנק ישראל לחודש אפריל עולה שיש פערים משמעותיים בין הבנקים. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק לאומי ממשיך להוביל עם הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר על פיקדונות לתקופה של עד שנה - 4.49%. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם ריבית של 4.36%, דיסקונט עם 4.09%, הבנק הבינלאומי עם 4.05%, ואילו בנק הפועלים נותר מאחור עם ריבית של 3.66% בלבד. בקרב הבנקים הקטנים בולט במיוחד בנק וואן זירו, שמציע ריבית גבוהה במיוחד של 5%. אחריו בנק ירושלים עם 4.38%, בנק יהב עם 4.12%, ומרכנתיל עם 3.96%. הפערים הללו מדגישים את החשיבות של בדיקה מקיפה לפני הפקדה - לעיתים דווקא בנקים קטנים יותר מציעים ריבית גבוהה יותר.




הריבית החציונית: הפער בין הממוצע למציאות


הריבית החציונית משקפת את שיעור הריבית שבו חצי מהלקוחות קיבלו ריבית גבוהה ממנו וחצי נמוכה ממנו. משמעות הדבר היא שהיא מתארת את מצב השוק בפועל ולא רק את התנאים הטובים ביותר. בניגוד לריבית הממוצעת, הריבית החציונית מושפעת פחות מקצוות חריגים, ולכן מעניקה תמונה מציאותית יותר של התנאים שבהם רוב החוסכים מפקידים את כספם.

מבין הבנקים הגדולים, בנק לאומי מוביל גם במדד הריבית החציונית על פיקדונות לטווח של עד שנה, עם 4.3% - נתון שמעיד על כך שחלק משמעותי מהלקוחות שלו מצליחים להשיג ריבית גבוהה בפועל. אחריו מדורג מזרחי טפחות עם 4.2%, דיסקונט עם 3.75%, הבינלאומי עם 3.6%, ובתחתית נמצא בנק הפועלים, שמציג ריבית חציונית של 3.25% בלבד, כלומר מחצית מלקוחות הבנק מקבלים ריבית נמוכה מזו.

קיראו עוד ב"בארץ"


בקרב הבנקים הקטנים בולט שוב בנק וואן זירו עם ריבית חציונית של 5%, אחריו בנק ירושלים עם 4.2%, בנק יהב עם 3.35%, ומרכנתיל עם 3.4%.




האם הריבית הממוצעת מספרת את כל הסיפור?

כפי שניתן לראות, הריבית הממוצעת והריבית החציונית שונות במידה משמעותית. הפער בין הממוצע לחציון נובע מכך שלעתים הבנקים מציעים ריביות גבוהות במיוחד לסכומים גדולים או ללקוחות מועדפים, אך בפועל רוב הלקוחות מקבלים ריביות נמוכות יותר. כך למשל, בנק הפועלים מציג ריבית ממוצעת של 3.66% - הריבית הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים, וגם הריבית החציונית הנמוכה ביותר - 3.25%. לעומתו, לאומי, שמוביל גם בממוצע וגם בחציון, מצליח לספק ריביות גבוהות למרבית לקוחותיו.


ההפקדות לפיקדונות בנקאיים ממשיכות לגדול, כאשר הציבור הישראלי מחפש אפיקים סולידיים בתקופה של אי-ודאות כלכלית. אך לפני שמחליטים היכן להפקיד את הכסף, חשוב לבדוק לא רק את הריבית הממוצעת אלא גם את הריבית החציונית - זו שמשקפת טוב יותר את התנאים האמיתיים שבהם מתקבלות ההפקדות בפועל. לקוחות המעוניינים למקסם את הרווחים מפיקדונות בנקאיים צריכים לבחון בקפידה את התנאים שמציע כל בנק, ולנהל מו"מ על מנת למקסם את התשואה. גם אם זה כרוך במחשבה על מעבר לבנק אחר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 14/05/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא נותן ריבית על פקדונות כמו וואן זירו הבנקים הגדולים גנבים
  • 5.
    נירו 13/05/2025 22:08
    הגב לתגובה זו
    מזכיר את את בטר פלייס
  • 4.
    רמי 13/05/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
    מה. הם לא מבינים שלא כדאי להפקיד חסכון אצלהםמה עובר על המנהלים.רוצים שיסגרו חשבונות ויעברו בנק למה הריבית השנתית כל כך נמוכה
  • 3.
    אני 13/05/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    ללא מסדמי ניהולהחלפת שוכריםותיקון בלאי........שקט נפשי יותר חשוב מכסף.
  • על דיוקם 14/05/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    אם תמשוך כסף מקרן כספית תגלה שקיים מס רווחי הון בגובה 25% ריאלי. כל השאר נכון
  • 2.
    אנונימי 13/05/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    מציע על חשבון חדש בלי העברת משכורת מעל 300 אלף שח ריבית של 5%
  • לקוח 13/05/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
    בדיסקונט הציעו לי פקדון בריבית שלוש וחצי אחוז לסכום של מאות אלפי שקלים. עברתי לבנק אחר.
  • 1.
    אנונירמי 13/05/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
    על קרן כספית הפתרון הטוב ביותר לרוב האנשים לא ייעוץ לא ממליץ
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.