"המלחמה" של בנק ישראל לטובת הריבית שלכם בפיקדונות והאם זה עוזר?

בנק ישראל אוהב לשווק את המהלכים שלו תחת הכותרת - "לטובת הציבור". הוא עושה בשבילנו את זה ואת זה ואת זה, אבל בפועל - הוא לא עושה כלום. בלחיצת כפתור הוא יכול לגרום לבנקים לשלם לנו על העו"ש ולפתור את בעיית עושק העו"ש, הוא לא עושה זאת בשם היציבות על הבנקים. הפיקוח על הבנקים אחראי על היציבות של הבנקים אלא שבנקים יהיו יציבים גם אם ירוויחו תשואה של 10% על ההון ולא 15% כמו עכשיו. בנק ישראל בתמימותו או טיפשותו או דווקא חוכמתו משאיר את כל העודפים אצל הבנקים במקום לדאוג גם לציבור. לא צריך לתת לציבור על העו"ש 4%, אבל 2%, משהו? לא צריך לתת לציבור בפיקדון לשנה את ריבית בנק ישראל אבל באופן ברור ומוחלט 4% או לצורך העניין ריבית בנק ישראל פחות X מסוים (כמינימום).

 חוסר הטיפול לטובת הצרכן מורגש ברחוב. בנק ישראל נתפס כגוף אליטיסטי ולא באמת כזה שדואג לציבור. זה מתבטא גם בכעס על החלטות הריבית - הריבית אצלנו גבוהה, אפשר להתווכח אם היא נכונה והאם אין מקם להוריד אותה? הנגיד מקצועי וגם הצוות שלו, אבל היו מספר מקומות בהחלטות בשנה האחרונה שהיתה תקיעות - היה מקום להוריד ברבע, לשחרר קצת את המשק. אבל נניח שזו סוגייה מקצועית במחלוקת, מה שלא במחלוקת זה העובדה שבנק ישראל משקיע המון משאבים וכספים כדי להצטייר בפנינו כאילו הוא פועל לטובת הציבור. הוא פועל, אל בעדינות, הוא מבקש מהבנקים, הוא פועל וזה מצוין לשקיפות בריביות. זה חשוב, אבל כל המאמצים הענקיים האלו (שאולי באים להצדיק גם את התפעול היקר של הבנק)  לא שקולים להוראה-הגבלה על הבנקים. 

כשבנק ישראל חושש אפילו מעט ליציבות של הבנקים הוא מגביל והוא מעניש (עונש שמתגלגל לצרכנים-לציבור) כשזה הפוך - שצריך לדאוג לצרכן - יש דוחות על גבי דוחות על שקיפות וכו', אבל ת'כלס אין באמת הטבה לצרכנים. אגב, לאחרונה הגביל בנק ישראל את המימון במבצעי הקבלן - זה פגע בציבור. הגבלות בנק ישראל מתחילות להשפיע: המימון מתייקר, הרווחיות נשחקת.

ועדיין - הכיוון של הבנק לספק שקיפות מחירים מבורכת, רק שבינתיים נדגיש כי מעולם עושק העו"ש לא היה יותר בוטה וגדול כמו שנה האחרונה.   

• כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
• ההצמדה משתלמת? מה עדיף פיקדון בנקאי או אג"ח ממשלתית

בנק ישראל מחזק את כוח המיקוח של הצרכן הבנקאי: שקיפות ככלי משמעותי לשיפור התשואות

בנק ישראל פרסם היום תיבה מתוך סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2024 שתפורסם בקרוב, העוסקת בשקיפות במוצרי שוק הכסף ככלי לחיזוק כוח המיקוח והתשואה ללקוח. הדוח מציג את המאמצים המתמשכים של הפיקוח על הבנקים להנגיש מידע ללקוחות אודות שיעורי ריביות בפיקדונות וביתרות זכות בחשבון עו"ש תחת מיזם "קו המשווה".

פערי ריבית משמעותיים בין הבנקים - אחד הממצאים המשמעותיים בדוח הוא קיומו של מנעד רחב בין הבנקים בשיעורי הריביות המשולמות בפועל ללקוחות בפיקדונות לטווחי זמן שונים. בהתאם לנתונים המפורסמים ב"קו המשווה" אודות ריביות בפיקדונות לטווחי זמן שונים, קיימים פערים משמעותיים שלקוחות יכולים לנצל לטובתם אם רק ישכילו להשתמש במידע הזמין.

תנופת השקיפות בבנקאות הישראלית - בשנים האחרונות בנק ישראל מקדם רפורמות צרכניות רבות במטרה להגביר את השקיפות במידע ולחזק את כוחו של הלקוח באמצעות מתן כלים להשוואה בין מגוון הצעות ערך. במסגרת זו נעשו מגוון צעדים המקדמים שקיפות, מנגישים מידע אישי והשוואתי ללקוחות ונועדו להניע לפרואקטיביות.

• ההכנסות ממסים הגיעו לשיא באפריל - אך הגירעון מעמיק
• שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בשנת 2016 הושק הכלי "תעודת הזהות הבנקאית", הכולל מידע מרוכז ללקוח אודות כלל הנכסים והתחייבויות שלו. במהלך שנת 2022, בעקבות שינויים בסביבת הריבית והאינפלציה, ובעיקר בשל עלייה ניכרת בריבית בנק ישראל, החליט הפיקוח על הבנקים לפרסם לציבור הרחב בתוך אתר בנק ישראל את שיעורי הריבית על הפיקדונות שהפקידו משקי הבית במערכת הבנקאות.

בשנת 2025 הוגדרה חובת פרסום מידע מרוכז באתרי התאגידים הבנקאיים לרווחת הציבור אודות פיקדונות קרנות כספיות ומק"מ. ההוראה קובעת כללים אחידים ומבנה אחיד ובהיר למוצרים השונים.

היקף המידע וניתוח הנתונים - בנק ישראל מנגיש את הנתונים דרך ארגז כלים חדש הנמצא באתר הבנק תחת השם "קו המשווה". בין הנושאים המוצגים ב"קו המשווה" אפשר למצוא ריביות על מוצרים כספיים כגון פיקדונות והלוואות, על מק"מ, על משיכת יתר בחשבון עו"ש, יתרה חיובית בעו"ש, אשראי לדיור ועוד. כמו־כן, אפשר למצוא בכלי "דשבורד" השוואה בין הבנקים, וגם מדריכים בנושאים שונים, המסייעים ללקוחות להתנהל מול מערכת הבנקאות, כגון: אשראי מתגלגל, אפשרויות חסכון והשקעה, מאגר נתוני אשראי ועוד.

פרסום מידע השוואתי באתר האינטרנט, טוענים בבנק ישראל, מחזק את כוחו של הלקוח באמצעות צמצום פערי המידע בינו לבין הבנק, ובתוך כך משמש כאמצעי לשכלול התחרות. הוא מאפשר איתור המידע בקלות ובנוחות, ועשוי להקל על ביצוע סקרי שוק. מטרת פרסום המידע היא לסייע לציבור הרחב לנהל משא־ומתן מול הבנק ולהקטין חסמי מעבר. אבל זה לא מדויק - ראשית, אין במידע שמפורסם כדי להעיד על המצב עכשיו, על ההצעות שהבנק נותן כעת, אלא על החודש שעבר שמפורם בדיליי. הלקוח יכול להבין שבחודש שעבר או לפני חודשיים בנק מסוים סיפק רייבת נמוכה, אז מה ? אולי עכשיו זה אחרת? היועץ בבנק יכול בשתי שניות למכור לו סיפור שזה היה וכבר לא רלבנטי. מערכת נכונה ומדויקת ושקופה של פיקדונות בזמן אמת היא זו שתספק ערך. זה לא קיים.

בבנק ישראל מחמיאים לעצמם - פרסום נתונים השוואתיים באמצעות בנק ישראל הוא ייחודי בהשוואה בינלאומית. במדינות מערביות אחרות הנגשה של נתונים באמצעות הבנקים המרכזיים איננה נפוצה. השוואת מוצרים פיננסיים נעשית בעיקר באמצעות חברות פרטיות המתמחות בתחום המתחזקות לשם כך אתרים ייעודיים. ביום 13 במרץ 2025 הודיע המגזין הבין־לאומי "Banking Central" כי בחר בבנק ישראל כזוכה בקטגוריית communication לשנת 2025, וזאת בעקבות תהליכי הנגשת המידע הבנקאי לציבור שהוא קידם בשנים האחרונות.

בחינת אפקטיביות המהלכים

בשנת 2024 הפקידו משקי הבית בישראל בכל חודש כ-545 אלף פיקדונות בבנקים במגזר השקלי הלא־צמוד בסכום חודשי ממוצע של כ-41 מיליארד ש"ח. הפיקוח על הבנקים בוחן ומנתח באופן שוטף את נתוני הריביות בפיקדונות המפורסמים על ידי הבנקים. 

הפיקוח על הבנקים עוקב אחר סטטיסטיקות השימוש במוצרי ההשוואה השונים על מנת להעריך עד כמה הציבור נחשף למידע ולזהות הזדמנויות לשיפור של חשיפה זו. נתוני הכניסה ל"דשבורד הריביות" ב"קו המשווה" בבנק ישראל מצביעים על כך שרק חלק קטן מן המפקידים משתמשים בכלי ההשוואה באתר הבנק כדי לבדוק ריביות ולנסות לשפר את התנאים המוצעים להם.

עם זאת, בעיתונות הכלכלית עושים שימוש בנתונים וניתוח שלהם מופיע באתרים הכלכליים, כך שישנם צרכנים נוספים למידע שאינם באים לידי ביטוי בנתוני הכניסות. בחודש מרץ 2025 השיק בנק ישראל מסע פרסום במטרה לעודד את הלקוחות להעביר את הכספים שלהם מהעו"ש למסלולי השקעה שישיאו להם רווחים גבוהים יותר.

יעילות מסע הפרסום מביאה את בנק ישראל למסקנה כי נדרשים מהלכים שונים ועקביים כדי לשפר את החשיפה של מוצרי ההשוואה באתר. לצד זאת, קיים בנק ישראל שולחן עגול עם מומחים לנושא בכדי לשמוע רעיונות לשיפור הכלים, בוצע סקר מקיף ממנו למדנו על חוויית העבודה של לקוחות שונים עם כלי ההשוואה ובנק ישראל ממשיך לפעול להעשרתם של מוצרי ההשוואה ולהפיכתם לברורים ולנגישים יותר ללקוחות.

המספרים שמאחורי החסכונות

בין נובמבר 2023 לאפריל 2025, הפקידו משקי הבית בישראל כ-41 מיליארד שקל בחודש בממוצע, בכ־545 אלף פיקדונות חדשים בכל חודש. הרוב בפיקדונות שקליים לא-צמודים. אבל הנה הנקודה החשובה: הבנק שבו הפקדתם – משפיע מאוד על הריבית שתקבלו.

פיקדון לשנה:

• בנק לאומי: הריבית החציונית הגבוהה ביותר – סביב 4%

• בנק הפועלים: הריבית החציונית הנמוכה ביותר – 2.5%

פיקדון לחודש:

• מזרחי טפחות: חציונית של 0.5%

• דיסקונט: מוביל עם 1.5%

• לעיתים הפועלים הציע את הריבית הגבוהה – אך לא בעקביות

הריביות על פיקדונות קצרים (חודשיים) נמוכות משמעותית מריבית בנק ישראל – שעומדת כיום על 4.5%.

למה זה חשוב?

כשאתם רואים פרסומת על ריבית "גבוהה במיוחד" – זכרו: הריבית החציונית היא המדד שמספר את האמת ללקוחות רגילים, לא רק ללקוחות עם מיליונים. חישוב החציון מתבסס על מספר מפקידים, ולא על סכומים גדולים שיכולים לעוות את הממוצע.

פיתוח מוצרים חדשים

בעת האחרונה חלו התפתחויות במוצר הקרן הכספית. בחודש יולי 2024 אישרה מליאת הכנסת את תיקון מס' 31 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, וכן תיקון עקיף לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. תיקונים אלו מאפשרים השקת קרן כספית חדשה בישראל (קרן כספית מסוג "קרן מועדים קבועים") ובכך תורמים להרחבת אפיקי ההשקעה העומדים לרשות הציבור.

בהתאם לתיקוני החקיקה, קרנות כספיות מועדים קבועים הן קרנות כספיות שבהן כספי הלקוח מושקעים ומנוהלים באמצעות מנהל הקרן לתקופה המוגדרת והמוצגת בשם הקרן. אחזקת היחידות בקרן זו מתחדשת בכל סיום תקופה (וזאת בשונה מקרן כספית יומית, למעט אם נתן הלקוח הוראת פדיון). בגין קרן זו אפשר להציג תשואה צפויה נטו, בניכוי דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות. הבעיה שהמוצר הזה לא צפוי להצליח - תחשבו על הבנקים - למה שהן ישווקו מוצר כזה? מה יוצא להם מזה? הם מרוויחים בפיקדון את ההפרש בין הריבית על הלוואות לרייבת על פיקדונות - 5% ומעלה. שיווק קרן כספית יעודית מספק לבנק קרוב לאפס הכנסות. אז איפה המוטיבציה של הבנקים והיועצי השקעות לשווק את המוצר הזה הם פשוט לא יעשו זאת.