אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

במטרה להתמודד עם אי הוודאות הכלכלית ובהמשך לרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל תוכנית חדשה להטבות פיננסיות לציבור, בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות

אביחי טדסה | (1)

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בנק ישראל הוביל שורת צעדים שנועדו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים ולתמוך בקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מהמצב. במסגרת זו, גובש מתווה בנקאי שהמערכת הבנקאית אימצה, ובכך סיפק הקלות לתושבי קו העימות, משרתי המילואים ומשפחות הנפגעים. המתווה הוארך מספר פעמים תוך התאמות למצב המשתנה. כעת, לנוכח המשך אי הוודאות הכלכלית והרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל מתווה נוסף, שמטרתו לתמוך בלקוחות ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.


לפי עמדת בנק ישראל, המתווה החדש יחול בשנים 2025 ו-2026, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות ולשינויים ברווחיות הבנקים. המערכת הבנקאית תעמיד 1.5 מיליארד שקל בשנה להקלות שונות ללקוחות פרטיים, ובסך הכול 3 מיליארד שקל אם המתווה ימשיך לשנתיים. סכום זה נקבע תוך איזון בין הצורך להקל על הציבור לבין שמירה על חוסן הבנקים. ההקלות יינתנו בהתאם לנתח השוק של כל בנק ויכללו מגוון צעדים: שיפור תנאי הריבית על יתרות זכות בעו"ש ופיקדונות, הפחתת ריבית על אוברדרפט, ניוד אוטומטי של יתרות עו"ש למסלולים נושאי תשואה (Sweep Account), וכן פטור או הנחות משמעותיות בעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות. לכל בנק תינתן גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים הללו.


בהתאם להנחיות בנק ישראל, כל בנק יחויב לדווח בדוחותיו הכספיים על ההטבות שניתנו בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים יוודא את עמידת הדיווחים בסטנדרטים שנקבעו. לטענת בנק ישראל, יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית.

בנק ישראל קורא למערכת הבנקאית לאמץ את המתווה ולהירתם לאתגרים הכלכליים הנוכחיים. במקביל, הוא ממשיך לפעול לקידום תחרות במערכת הפיננסית, בין היתר על ידי הסרת חסמים וצעדים להגברת כוחו של הלקוח. חלק מהצעדים הללו כבר נכנסו לתוקף ומניבים תוצאות, בעוד אחרים צפויים להשפיע בעתיד הקרוב.


מעבר לשיקולי התמיכה בלקוחות, המתווה החדש של בנק ישראל מגיע על רקע רווחיות יוצאת דופן של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח בקרוב על רווח נקי של כ-7 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל לשנה כולה - עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה הקודמת. תשואת הבנקים על ההון נותרת גבוהה, סביב 12%-15%, ובשלב זה נראה שהסביבה הכלכלית ממשיכה לתמוך ברווחיותם.

מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה בכ-40% והן נסחרות במכפילי הון ממוצעים של 1.2, עם חריגות כלפי מעלה כמו במקרה של בנק מזרחי. נתוני המאקרו תורמים גם הם לרווחי הבנקים. למרות ירידה מסוימת במדד המחירים לצרכן ברבעון האחרון, התחזיות להמשך השנה מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית ועל ירידת ריבית הדרגתית - תרחיש שמיטיב עם הבנקים, המרוויחים מפערי הריבית ומרווחים פיננסיים רחבים. כל עוד הורדת הריבית תהיה איטית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות מסביבה רווחית. על רקע כל אלו, הדרישה של בנק ישראל לחלוקת רווחים מסוימת לטובת הקלות לציבור נתפסת כמהלך מתבקש, שנועד לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין חיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימיgg 27/02/2025 06:02
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מפחד קריסת בנקים סאב פריים או מי יודע מה שנים נותנים לבנקים לחגוג!
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.