בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026
במטרה להתמודד עם אי הוודאות הכלכלית ובהמשך לרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל תוכנית חדשה להטבות פיננסיות לציבור, בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בנק ישראל הוביל שורת צעדים שנועדו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים ולתמוך בקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מהמצב. במסגרת זו, גובש מתווה בנקאי שהמערכת הבנקאית אימצה, ובכך סיפק הקלות לתושבי קו העימות, משרתי המילואים ומשפחות הנפגעים.
המתווה הוארך מספר פעמים תוך התאמות למצב המשתנה. כעת, לנוכח המשך אי הוודאות הכלכלית והרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל מתווה נוסף, שמטרתו לתמוך בלקוחות ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.
לפי עמדת בנק ישראל, המתווה החדש
יחול בשנים 2025 ו-2026, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות ולשינויים ברווחיות הבנקים. המערכת הבנקאית תעמיד 1.5 מיליארד שקל בשנה להקלות שונות ללקוחות פרטיים, ובסך הכול 3 מיליארד שקל אם המתווה ימשיך לשנתיים. סכום זה נקבע תוך איזון
בין הצורך להקל על הציבור לבין שמירה על חוסן הבנקים. ההקלות יינתנו בהתאם לנתח השוק של כל בנק ויכללו מגוון צעדים: שיפור תנאי הריבית על יתרות זכות בעו"ש ופיקדונות, הפחתת ריבית על אוברדרפט, ניוד אוטומטי של יתרות עו"ש למסלולים נושאי תשואה (Sweep Account), וכן פטור
או הנחות משמעותיות בעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות. לכל בנק תינתן גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים הללו.
בהתאם להנחיות בנק ישראל, כל בנק יחויב לדווח בדוחותיו הכספיים על ההטבות שניתנו בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים יוודא את עמידת הדיווחים בסטנדרטים שנקבעו. לטענת בנק ישראל, יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית.
בנק ישראל קורא למערכת הבנקאית לאמץ את המתווה ולהירתם לאתגרים הכלכליים הנוכחיים.
במקביל, הוא ממשיך לפעול לקידום תחרות במערכת הפיננסית, בין היתר על ידי הסרת חסמים וצעדים להגברת כוחו של הלקוח. חלק מהצעדים הללו כבר נכנסו לתוקף ומניבים תוצאות, בעוד אחרים צפויים להשפיע בעתיד הקרוב.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לשיקולי התמיכה בלקוחות, המתווה החדש של בנק ישראל מגיע על רקע רווחיות יוצאת דופן של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח בקרוב על רווח נקי של כ-7 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל לשנה כולה - עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה הקודמת. תשואת הבנקים על ההון נותרת גבוהה, סביב 12%-15%, ובשלב זה נראה שהסביבה הכלכלית ממשיכה לתמוך ברווחיותם.
מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה בכ-40% והן נסחרות במכפילי הון ממוצעים של 1.2, עם חריגות כלפי מעלה כמו במקרה של בנק מזרחי. נתוני המאקרו תורמים גם הם לרווחי הבנקים. למרות ירידה מסוימת במדד
המחירים לצרכן ברבעון האחרון, התחזיות להמשך השנה מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית ועל ירידת ריבית הדרגתית - תרחיש שמיטיב עם הבנקים, המרוויחים מפערי הריבית ומרווחים פיננסיים רחבים. כל עוד הורדת הריבית תהיה איטית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות מסביבה רווחית. על
רקע כל אלו, הדרישה של בנק ישראל לחלוקת רווחים מסוימת לטובת הקלות לציבור נתפסת כמהלך מתבקש, שנועד לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין חיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית.
- 1.אנונימיgg 27/02/2025 06:02הגב לתגובה זובנק ישראל מפחד קריסת בנקים סאב פריים או מי יודע מה שנים נותנים לבנקים לחגוג!
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
