בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026
במטרה להתמודד עם אי הוודאות הכלכלית ובהמשך לרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל תוכנית חדשה להטבות פיננסיות לציבור, בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בנק ישראל הוביל שורת צעדים שנועדו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים ולתמוך בקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מהמצב. במסגרת זו, גובש מתווה בנקאי שהמערכת הבנקאית אימצה, ובכך סיפק הקלות לתושבי קו העימות, משרתי המילואים ומשפחות הנפגעים.
המתווה הוארך מספר פעמים תוך התאמות למצב המשתנה. כעת, לנוכח המשך אי הוודאות הכלכלית והרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל מתווה נוסף, שמטרתו לתמוך בלקוחות ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.
לפי עמדת בנק ישראל, המתווה החדש
יחול בשנים 2025 ו-2026, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות ולשינויים ברווחיות הבנקים. המערכת הבנקאית תעמיד 1.5 מיליארד שקל בשנה להקלות שונות ללקוחות פרטיים, ובסך הכול 3 מיליארד שקל אם המתווה ימשיך לשנתיים. סכום זה נקבע תוך איזון
בין הצורך להקל על הציבור לבין שמירה על חוסן הבנקים. ההקלות יינתנו בהתאם לנתח השוק של כל בנק ויכללו מגוון צעדים: שיפור תנאי הריבית על יתרות זכות בעו"ש ופיקדונות, הפחתת ריבית על אוברדרפט, ניוד אוטומטי של יתרות עו"ש למסלולים נושאי תשואה (Sweep Account), וכן פטור
או הנחות משמעותיות בעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות. לכל בנק תינתן גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים הללו.
בהתאם להנחיות בנק ישראל, כל בנק יחויב לדווח בדוחותיו הכספיים על ההטבות שניתנו בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים יוודא את עמידת הדיווחים בסטנדרטים שנקבעו. לטענת בנק ישראל, יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית.
בנק ישראל קורא למערכת הבנקאית לאמץ את המתווה ולהירתם לאתגרים הכלכליים הנוכחיים.
במקביל, הוא ממשיך לפעול לקידום תחרות במערכת הפיננסית, בין היתר על ידי הסרת חסמים וצעדים להגברת כוחו של הלקוח. חלק מהצעדים הללו כבר נכנסו לתוקף ומניבים תוצאות, בעוד אחרים צפויים להשפיע בעתיד הקרוב.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לשיקולי התמיכה בלקוחות, המתווה החדש של בנק ישראל מגיע על רקע רווחיות יוצאת דופן של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח בקרוב על רווח נקי של כ-7 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל לשנה כולה - עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה הקודמת. תשואת הבנקים על ההון נותרת גבוהה, סביב 12%-15%, ובשלב זה נראה שהסביבה הכלכלית ממשיכה לתמוך ברווחיותם.
מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה בכ-40% והן נסחרות במכפילי הון ממוצעים של 1.2, עם חריגות כלפי מעלה כמו במקרה של בנק מזרחי. נתוני המאקרו תורמים גם הם לרווחי הבנקים. למרות ירידה מסוימת במדד
המחירים לצרכן ברבעון האחרון, התחזיות להמשך השנה מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית ועל ירידת ריבית הדרגתית - תרחיש שמיטיב עם הבנקים, המרוויחים מפערי הריבית ומרווחים פיננסיים רחבים. כל עוד הורדת הריבית תהיה איטית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות מסביבה רווחית. על
רקע כל אלו, הדרישה של בנק ישראל לחלוקת רווחים מסוימת לטובת הקלות לציבור נתפסת כמהלך מתבקש, שנועד לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין חיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית.
- 1.אנונימיgg 27/02/2025 06:02הגב לתגובה זובנק ישראל מפחד קריסת בנקים סאב פריים או מי יודע מה שנים נותנים לבנקים לחגוג!
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
