אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

במטרה להתמודד עם אי הוודאות הכלכלית ובהמשך לרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל תוכנית חדשה להטבות פיננסיות לציבור, בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות

אביחי טדסה | (1)

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בנק ישראל הוביל שורת צעדים שנועדו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים ולתמוך בקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מהמצב. במסגרת זו, גובש מתווה בנקאי שהמערכת הבנקאית אימצה, ובכך סיפק הקלות לתושבי קו העימות, משרתי המילואים ומשפחות הנפגעים. המתווה הוארך מספר פעמים תוך התאמות למצב המשתנה. כעת, לנוכח המשך אי הוודאות הכלכלית והרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל מתווה נוסף, שמטרתו לתמוך בלקוחות ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.


לפי עמדת בנק ישראל, המתווה החדש יחול בשנים 2025 ו-2026, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות ולשינויים ברווחיות הבנקים. המערכת הבנקאית תעמיד 1.5 מיליארד שקל בשנה להקלות שונות ללקוחות פרטיים, ובסך הכול 3 מיליארד שקל אם המתווה ימשיך לשנתיים. סכום זה נקבע תוך איזון בין הצורך להקל על הציבור לבין שמירה על חוסן הבנקים. ההקלות יינתנו בהתאם לנתח השוק של כל בנק ויכללו מגוון צעדים: שיפור תנאי הריבית על יתרות זכות בעו"ש ופיקדונות, הפחתת ריבית על אוברדרפט, ניוד אוטומטי של יתרות עו"ש למסלולים נושאי תשואה (Sweep Account), וכן פטור או הנחות משמעותיות בעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות. לכל בנק תינתן גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים הללו.


בהתאם להנחיות בנק ישראל, כל בנק יחויב לדווח בדוחותיו הכספיים על ההטבות שניתנו בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים יוודא את עמידת הדיווחים בסטנדרטים שנקבעו. לטענת בנק ישראל, יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית.

בנק ישראל קורא למערכת הבנקאית לאמץ את המתווה ולהירתם לאתגרים הכלכליים הנוכחיים. במקביל, הוא ממשיך לפעול לקידום תחרות במערכת הפיננסית, בין היתר על ידי הסרת חסמים וצעדים להגברת כוחו של הלקוח. חלק מהצעדים הללו כבר נכנסו לתוקף ומניבים תוצאות, בעוד אחרים צפויים להשפיע בעתיד הקרוב.


מעבר לשיקולי התמיכה בלקוחות, המתווה החדש של בנק ישראל מגיע על רקע רווחיות יוצאת דופן של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח בקרוב על רווח נקי של כ-7 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל לשנה כולה - עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה הקודמת. תשואת הבנקים על ההון נותרת גבוהה, סביב 12%-15%, ובשלב זה נראה שהסביבה הכלכלית ממשיכה לתמוך ברווחיותם.

מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה בכ-40% והן נסחרות במכפילי הון ממוצעים של 1.2, עם חריגות כלפי מעלה כמו במקרה של בנק מזרחי. נתוני המאקרו תורמים גם הם לרווחי הבנקים. למרות ירידה מסוימת במדד המחירים לצרכן ברבעון האחרון, התחזיות להמשך השנה מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית ועל ירידת ריבית הדרגתית - תרחיש שמיטיב עם הבנקים, המרוויחים מפערי הריבית ומרווחים פיננסיים רחבים. כל עוד הורדת הריבית תהיה איטית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות מסביבה רווחית. על רקע כל אלו, הדרישה של בנק ישראל לחלוקת רווחים מסוימת לטובת הקלות לציבור נתפסת כמהלך מתבקש, שנועד לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין חיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימיgg 27/02/2025 06:02
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מפחד קריסת בנקים סאב פריים או מי יודע מה שנים נותנים לבנקים לחגוג!
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.