בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026
במטרה להתמודד עם אי הוודאות הכלכלית ובהמשך לרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל תוכנית חדשה להטבות פיננסיות לציבור, בהיקף של 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בנק ישראל הוביל שורת צעדים שנועדו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים ולתמוך בקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מהמצב. במסגרת זו, גובש מתווה בנקאי שהמערכת הבנקאית אימצה, ובכך סיפק הקלות לתושבי קו העימות, משרתי המילואים ומשפחות הנפגעים.
המתווה הוארך מספר פעמים תוך התאמות למצב המשתנה. כעת, לנוכח המשך אי הוודאות הכלכלית והרווחיות הגבוהה של הבנקים, מציג בנק ישראל מתווה נוסף, שמטרתו לתמוך בלקוחות ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.
לפי עמדת בנק ישראל, המתווה החדש
יחול בשנים 2025 ו-2026, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות ולשינויים ברווחיות הבנקים. המערכת הבנקאית תעמיד 1.5 מיליארד שקל בשנה להקלות שונות ללקוחות פרטיים, ובסך הכול 3 מיליארד שקל אם המתווה ימשיך לשנתיים. סכום זה נקבע תוך איזון
בין הצורך להקל על הציבור לבין שמירה על חוסן הבנקים. ההקלות יינתנו בהתאם לנתח השוק של כל בנק ויכללו מגוון צעדים: שיפור תנאי הריבית על יתרות זכות בעו"ש ופיקדונות, הפחתת ריבית על אוברדרפט, ניוד אוטומטי של יתרות עו"ש למסלולים נושאי תשואה (Sweep Account), וכן פטור
או הנחות משמעותיות בעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות. לכל בנק תינתן גמישות בקביעת היקף ההקלות בכל אחד מהתחומים הללו.
בהתאם להנחיות בנק ישראל, כל בנק יחויב לדווח בדוחותיו הכספיים על ההטבות שניתנו בפועל, כאשר הפיקוח על הבנקים יוודא את עמידת הדיווחים בסטנדרטים שנקבעו. לטענת בנק ישראל, יישום המתווה ייתר את הצורך במיסוי ספציפי על המערכת הבנקאית ואת קידום חקיקה שמטרתה להסיט כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות ריבית.
בנק ישראל קורא למערכת הבנקאית לאמץ את המתווה ולהירתם לאתגרים הכלכליים הנוכחיים.
במקביל, הוא ממשיך לפעול לקידום תחרות במערכת הפיננסית, בין היתר על ידי הסרת חסמים וצעדים להגברת כוחו של הלקוח. חלק מהצעדים הללו כבר נכנסו לתוקף ומניבים תוצאות, בעוד אחרים צפויים להשפיע בעתיד הקרוב.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לשיקולי התמיכה בלקוחות, המתווה החדש של בנק ישראל מגיע על רקע רווחיות יוצאת דופן של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח בקרוב על רווח נקי של כ-7 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023, ובסך הכול כ-30 מיליארד שקל לשנה כולה - עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה הקודמת. תשואת הבנקים על ההון נותרת גבוהה, סביב 12%-15%, ובשלב זה נראה שהסביבה הכלכלית ממשיכה לתמוך ברווחיותם.
מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה בכ-40% והן נסחרות במכפילי הון ממוצעים של 1.2, עם חריגות כלפי מעלה כמו במקרה של בנק מזרחי. נתוני המאקרו תורמים גם הם לרווחי הבנקים. למרות ירידה מסוימת במדד
המחירים לצרכן ברבעון האחרון, התחזיות להמשך השנה מצביעות על אינפלציה מתונה יחסית ועל ירידת ריבית הדרגתית - תרחיש שמיטיב עם הבנקים, המרוויחים מפערי הריבית ומרווחים פיננסיים רחבים. כל עוד הורדת הריבית תהיה איטית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות מסביבה רווחית. על
רקע כל אלו, הדרישה של בנק ישראל לחלוקת רווחים מסוימת לטובת הקלות לציבור נתפסת כמהלך מתבקש, שנועד לאזן בין האינטרס של בעלי המניות לבין חיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית.
- 1.אנונימיgg 27/02/2025 06:02הגב לתגובה זובנק ישראל מפחד קריסת בנקים סאב פריים או מי יודע מה שנים נותנים לבנקים לחגוג!
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
