מחירי האשלג יורדים: "מתרופפת המשמעת שאפיינה את ענף האשלג"
אתמול בערב הודיע תאגיד האשלג הרוסי על הורדת מחיר ללקוחות בברזיל, לראשונה מאז 2006. המחיר ירד ב-250 דולר לטון, מ-1,000 ל-750 דולר לטון לתקופה שבין מרץ למאי 2009 על מנת לעורר את הביקוש הקפוא לאשלג בברזיל.
בתגובה רושמת כעת מניית כיל ירידה חדה ומרכזת מחזור בהיקף של כ-40 מיליון שקל. אתמול, אגב, זינקה המניה ב-5.5%.
מנהלת מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות, לימור גרובר, התייחסה היום להורדת המחירים ואמרה כי "הורדת המחיר מסמנת להערכתנו את התרופפות המשמעת שאפיינה את ענף האשלג בחודשים האחרונים. החברות בענף התעקשו כי הורדת המחירים לא תסייע לעורר את הביקוש וכי הותרת המחיר ברמה גבוהה תאפשר לנצל את ערך המלאי לאחר שהביקוש בשווקים ישוב לרמות נורמאליות".
"לאחרונה", מציינת גרובר, "שמענו על חששות בענף כי העובדה שהיצרניות הרוסיות נמצאות תחת לחצים ממשלתיים (הקנס שעל אורלקאלי לשלם לשלטונות ברוסיה על הצפת המכרה ב- 2006) ובמצב פיננסי איתן פחות מהיצרניות בשאר העולם, עלולה להוביל לכך שהם יסטו מהמשמעת בענף וכעת אנו רואים כי חששות אלה אכן התגשמו".
"אין ספק שכעת כל היצרניות בעולם ייאלצו להתאים עצמן למחירים החדשים. אמנם המחיר לברזיל עדיין גבוה מהערכותינו לגבי מחיר האשלג השנה אך השאלה הגדולה היא אם אכן הורדת המחיר תסייע לעורר את הביקוש. במידה והדבר לא יקרה התוצאה עלולה להיות כדור שלג שיתבטא במגמה של ירידת מחירים שבשלב זה מוקדם מדי לאמוד את עוצמתה".
עוד מציינים בפסגות כי "צעד זה של התאגיד הרוסי תמוה במיוחד לאור המו"מ המתמשך עם הסינים, כאשר רק אתמול שמענו כי הם לא דרשו הורדה במחיר החוזה ל- 2009 אך כל עוד המו"מ נמשך הורדת המחיר לברזיל עלולה לעורר גם את תאבונם של הסינים, מה שיהיה בהחלט התפתחות שלילית בענף".
יואב בורגן: איתות לסינים לבל ישתהו במו"מ
יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר בעדכון שפרסם כי "יש כאן איתות לסינים לבל ישתהו במו"מ, כאשר ב-BPC מוכנים ומסוגלים "לשחרר" סחורה בשווקים עולמיים גדולים אחרים לאשלג. אם מחיר האשלג בסין יישאר בסופו של דבר ללא שינוי, כלומר ברמות של כ-585 דולר לטון, הרי שמחיר של 750-765 דולר לטון בברזיל בהחלט הגיוני.
בורגן חוזר על מה שכתב כבר אתמול: "אם בסופו של דבר יתברר כי מחיר האשלג עם הסינים ישאר ללא שינוי הרי שמדובר בחדשות מעולות עבור מגזר הדשנים בכלל וגם עבור כיל". הוא חוזר על מחיר יעד של 70 שקל למניה.
יובל זעירא: אירוע מהותי מאוד לענף
יובל זעירא, מנהל מחלקת המחקר של איי.בי.איי, מסכים עם גרובר ואומר כי "מדובר באירוע מהותי מאוד לענף האשלג שנהנה עד כה מאחידות באסטרטגיה ולמעשה מדובר בפניית פרסה. מדובר בשינוי מדיניות בה נקטו עד כה יצרניות האשלג של הפסקת הייצור מבלי להוריד את המחיר. הראשונות שעושות זאת הן מדינות חבר העמים שנתונות במצב קשה.
"בתרחיש חיובי המהלך יעורר את חידוש הביקושים בברזיל (צרכנית האשלג השניה בעולם אחרי סין), הדבר ילחיץ את הסינים לחתום על חוזים והמחיר יישאר ברמות יפות. בתרחיש שלילי הסכר ייפרץ ונראה תהליך של הורדות מחיר ברחבי העולם אשר עשוי להסתיים במחירים נמוכים משמעותית מהמחיר כיום".
אמיר אדר: ציפיתי לירידות מחירים חדות יותר
אמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים, אומר כי "המודל שלנו מניח מחיר אשלג של 625 דולר בשנת 2009, נציין כי רמת המחירים כיום באירופה קרובה ל- 700 דולר לטון. הודעת BPC לכך שהחוזה תקף לשלושה חודשים עשויה אומנם להוביל את החקלאים לחכות ולהמתין לירידה נוספת לחודשים יוני ? אוגוסט אולם יש לזכור כי כמעט ולא בוצעו עסקאות בעבר ברמת ה- 1,000 דולר (למעט עסקאות בודדות בהיקפים קטנים המחיר)".
"לכאן ניתן לקשור את הידיעות ב-FERTECON על כך שהסינים אינם מבקשים ירידה במחירי האשלג לחוזה השנתי וכי הוא צפוי להתחם בין החודשים מאי עד יולי 2009".
למעשה, אומר אדר, "הדלפה שכזו נותנת איתות להודים (אשר ספק באם יוכלו להמתין עד מאי) ולשאר המדינות אמריקה הלטינית ודרום מזרח אסיה כי תהיה ירידה במחיר אך לא בעוצמות שחווה שוק הפוספט. להערכתנו, צירוף מקרים זה מסמן כי דברים מתחילים לנוע לכיוון של התבהרות ואנו קרובים יותר מתמיד לבחינת כוחו היחסי של האשלג ויתרונן היחסי של יצרניותיו".
בשורה התחתונה אומר אדר כי "אנו ממליצים על כיל במשקל יתר, מחיר היעד שלנו צפוי להתעדכן כלפי מעלה וזאת לאחר פרסום דוחות החברה לשנת 2008 ".
נציין כי המשקיעים במניות הדשנים, בארץ ובעולם, מטלטלים כבר כמה שבועות בין חדשות חיוביות לשליליות. אתמול, למשל, מסר האנליסט אבירן רביבו בשיחה עם bizportal כי "מכון המחקר האמריקני fertecon, שמוציא סקירות שבועיות על שוק הדשנים העולמי, הוציא אתמול דוח שבועי ומדווח כי במו"מ עם הסינים מול תאגיד השיווק של רוסיה הם לא דרשו הנחה במשא ומתן".
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
