פאנגאיה נדלן טסה 65%: מחר יום האקס להשתתפות בהנפקת הזכויות
פאנגאיה נדל"ן, הנמצאת בשליטת אסף טוכמאייר וברק רוזן, מרכזת היום עניין, תוך שהיא מזנקת בלמעלה מ-60% במחזור של כ-1.4 מיליון שקלים. ההסבר נעוץ כנראה שעובדה כי ביום ראשון הקרוב צפוי להתנהל מסחר בזכויות החברה, זכויות שמגלמות הטבה של עשרות אחוזים לבעלי המניות.
בתחילת החודש דיווחה פאנגאיה נדל"ן על כוונתה להנפיק מניות רגילות בדרך של זכויות ולגייס בכך סכום של 31.2 מיליון שקל. טוכמאייר ורוזן התחייבו באותו דיווח לנצל את מלוא הזכויות אשר יוצעו להם בתמורה כוללת של כ-17 מיליון שקל.
יצויין כי ביום ראשון הקרוב יתקיים המסחר בזכויות כשהיום הקובע לקביעת מחזיקי המניות היה ב-18 בפברואר. מדובר במחזיקים שיהנו מההטבה הגלומה בהן, בשיעור גבוה מאוד של 74%, מה שמסביר ככל הנראה את הזינוק במניה היום. ניצול זכויות החברה בהיקף של כ-74 מיליון מניות אפשרי לפי מחיר של 42 אגורות למנייה, בעוד שכעת שער המנייה עומד על כ-105 אגורות.
כזכור, גם בסוף ינואר 2009 השלימה המנייה זינוק חודשי של מעל 45%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי השלימה, בשיתוף עם אלקטרה, את שינוי הייעוד לקרקע שרכשה בסנט פטרבורג ברוסיה, בה הן מחזיקות בחלקים שווים, מייעוד חקלאי לייעוד בנייה ומניית.
מדובר בקרקע בשטח של כ-2400 דונם בסנט פטרבורג, המוחזקת בשרשור סופי בחלקים שווים על ידי פאנגאיה ואלקטרה. התב"ע החדש מאפשר בנייה רווייה למגורים, שטחי שירות, מסחר מוסדות ציבור ותשתיות נלוות לבנייה זו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
