פאנגאיה נדלן טסה 65%: מחר יום האקס להשתתפות בהנפקת הזכויות
פאנגאיה נדל"ן, הנמצאת בשליטת אסף טוכמאייר וברק רוזן, מרכזת היום עניין, תוך שהיא מזנקת בלמעלה מ-60% במחזור של כ-1.4 מיליון שקלים. ההסבר נעוץ כנראה שעובדה כי ביום ראשון הקרוב צפוי להתנהל מסחר בזכויות החברה, זכויות שמגלמות הטבה של עשרות אחוזים לבעלי המניות.
בתחילת החודש דיווחה פאנגאיה נדל"ן על כוונתה להנפיק מניות רגילות בדרך של זכויות ולגייס בכך סכום של 31.2 מיליון שקל. טוכמאייר ורוזן התחייבו באותו דיווח לנצל את מלוא הזכויות אשר יוצעו להם בתמורה כוללת של כ-17 מיליון שקל.
יצויין כי ביום ראשון הקרוב יתקיים המסחר בזכויות כשהיום הקובע לקביעת מחזיקי המניות היה ב-18 בפברואר. מדובר במחזיקים שיהנו מההטבה הגלומה בהן, בשיעור גבוה מאוד של 74%, מה שמסביר ככל הנראה את הזינוק במניה היום. ניצול זכויות החברה בהיקף של כ-74 מיליון מניות אפשרי לפי מחיר של 42 אגורות למנייה, בעוד שכעת שער המנייה עומד על כ-105 אגורות.
כזכור, גם בסוף ינואר 2009 השלימה המנייה זינוק חודשי של מעל 45%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי השלימה, בשיתוף עם אלקטרה, את שינוי הייעוד לקרקע שרכשה בסנט פטרבורג ברוסיה, בה הן מחזיקות בחלקים שווים, מייעוד חקלאי לייעוד בנייה ומניית.
מדובר בקרקע בשטח של כ-2400 דונם בסנט פטרבורג, המוחזקת בשרשור סופי בחלקים שווים על ידי פאנגאיה ואלקטרה. התב"ע החדש מאפשר בנייה רווייה למגורים, שטחי שירות, מסחר מוסדות ציבור ותשתיות נלוות לבנייה זו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
