אלדן טק בדרך להנזלת הקופה: הדירקטוריון אישר מכירת נכס לרילון תמורת 11 מיליון ש'
חברת אלדן טק, שבשליטת יוסף בודנשטיין, הודיעה כי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה אישרו את התקשרותה עם החברה הבת, בהסכם למכירת זכויותיה בנכס נדל"ן מניב ברמת גן בשטח של כ-3215 מ"ר תמורת כ-11 מיליון שקלים, לרבות המחאת כל זכויותיה והתחייבויותיה על פי AS IS.
יצויין כי מחמת הזהירות הצהיר דן וגנר,המכהן כדירקטור בחברה, על עניין אישי בהתקשרות הנ"ל וזאת בשל החזקותיו ב- 180,764 מניות בנות 0.01 ש"ח ע.נ. כ"א של רילון המהוות כ-0.07% מהונה המונפק והנפרע של רילון ומזכויות ההצבעה בה, ובשל החזקותיו ב-4,500 מניות של חברה בת של רילון המהוות כ-95 מהונה המונפק ,Investments Ead .
מהחברה נמסר כי בין הנימוקים ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה לאישור העסקה צוין כי לדעת ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה התמורה בעסקה, בגין הנכס הינה סבירה והוגנת ומתחשבת בשינויים שחלו בשוק הנדל"ן בתקופה האחרונה, וכי מכירת מלוא הזכויות בנכס לרילון תקטין את הוצאות המימון השוטפות שיש לחברה ותשפר את תזרים המזומנים של החברה.
בכוונת החברה לפרוע בכספי התמורה (אם וכאשר תתקבל) את מרבית חוב החברה הקיים כיום לתאגיד בנקאי, העומד כיום על סך של כ-11 מיליון שקלים, באופן שלהערכת החברה יגדיל את סיכויי החברה לקבל מימון עתידי מהתאגיד הבנקאי לצורך פירעון קרן וריבית בגין איגרות החוב (סדרה א') של החברה, שמועד תשלומם חל בסוף חודש מרץ 2009 יחד עם זאת מציינת החברה כי אין וודאות כלשהי שהתאגיד הבנקאי יעמיד לחברה את המימון הנ"ל, כולו או חלקו).
מכירת הנכס לרילון, שהינה חברה בת של החברה, תותיר בידי החברה את הנכס הנ"ל (בשירשור סופי) שהינו, לדעת ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, בעל פוטנציאל השבחה לא מבוטל.
החברה מבהירה כי העסקה טרם אושרה על ידי ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של בעלי המניות ברילון (להלן: "מוסדות רילון"). החברה תדווח בדיווח מיידי נוסף אם וככל שהעסקה תאושר על ידי מוסדות רילון.
יצויין כי בשבוע שעבר הודיעה אלדן טק על רכישה עצמית של האג"ח בהיקף של כ-7.8 מיליון שקלים, בגינו היא צפויה לרשום רווח של כ-7.7 מיליון שקלים בדוחות הרבעון הראשון של 2009. האג"ח הנושאת תשואה ברוטו של כ-79.9% זינקה בשיעור של כ-78ץ64% מתחילת החודש.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
