באוצר מקדמים את תוכנית ההאצה: פנה לבנקים להקמת קרן הלוואות בהיקף של עד מיליארד שקל

כמו כן, שונה ייעוד קרן השיווק ליצואנים כך שיוצע להם אשראי לכל מטרה. המדינה תקצה לטובת הקרן 200 מיליון שקל והבנקים צפויים להגדיל סכום זה לכמיליארד שקל
קובי ישעיהו |

לאחר שהבוקר אושרה בממשלה, בניגוד לדעת שר האוצר רוני בר און, התוכנית להפעלה באופן מיידי של רשת בטחון לחוסכים לטווח ארוך, מדווח משרד האוצר כי הוא ממשיך ביישום תכנית ההאצה. אגף החשב הכללי פנה היום לבנקים לצורך קבלת הצעות להקמת קרן שתעמיד הלוואות לעסקים בינוניים בהיקף של כמיליארד שקלים.

המדינה תקצה לטובת הקרן 200 מיליון שקל בשני שלבים (100 מיליון שקל בשלב הראשון) והבנקים צפויים להגדיל סכום זה לכמיליארד שקל. מדובר בקרן חדשה שתסייע בקבלת אשראי למימון פעילותם של עסקים בינוניים, אשר גובה המחזור השנתי שלהם הוא 22-100 מיליון שקל. פנייה זו פורסמה בהמשך לפנייה לבנקים לפני כשבוע להרחבת הקרן להלוואות לעסקים קטנים.

הפנייה הועברה לכל הבנקים שהינם בעלי פריסה ארצית רחבה והם התבקשו להציע את היקף ההלוואות שהם מעוניינים להעמיד לעסקים בינוניים על סמך הפיקדון שתעמיד המדינה. במכרז יבחרו שני בנקים אשר יציעו את היקף ההלוואות הגבוה ביותר. הבחירה בשני בנקים נועדה לייצר תחרות בין שני הבנקים על התנאים והשרות שיינתן לעסקים בינוניים ויחד עם זאת לשמור על כדאיות הבנקים להעמיד את ההלוואות, כך שיתקבל מינוף גבוה.

גובה ההלוואה שתינתן לעסק בינוני תהיה עד 8% מגובה המחזור השנתי של העסק, כלומר אם המחזור השנתי בשנה הקודמת היה 100 מיליון שקל - גובה ההלוואה המקסימאלי יהיה 8 מיליון שקל. הלוואה תוחזר במהלך 5 שנים כאשר תינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").

המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ובכך תקל על עסקים בינוניים לנוכח מצוקת האשראי. הריבית על ההלוואה תהיה כמקובל במערכת הבנקאית להלוואות מסוג זה ובכל מקרה לא יותר מריבית פריים + 2.9%.

כמו כן, במסגרת המכרז ניתן דגש לקיצור תהליכים ולצמצום לוחות הזמנים והבנקים ידרשו לענות באופן מהיר לבקשות להלוואת, כך שהפונה לקרן לצורך קבלת הלוואה יקבל תשובה תוך 30 ימים לכל היותר. המכרז שפורסם היום צפוי להסתיים תוך כשבועיים, כלומר בתחילת חודש ינואר.

בנוסף, במסגרת תכנית ההאצה שינה החשב הכללי את ייעוד הקרן ליצואן הבודד שמופעלת על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק אוצר החייל. עד כה ניתן היה לקבל מהקרן הלוואות רק למימון הוצאות שיווק, ואילו היום יצואנים יכולים לקבל הלוואות לכל מטרה במסגרת פעילותם.

הקרן תציע ליצואנים הלוואות של עד מיליון דולר לכל יצואן וזאת בהתאם לגודל עסקו. כיום יש בקרן למעלה מחצי מיליארד שקלים זמינים למתן אשראי, המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ותינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").

החשב הכללי, שוקי אורן, התייחס ליישום שני הצעדים במסגרת תכנית ההאצה ומסר כי "לנוכח מצוקת האשראי במשק, חשוב שנסייע לבעלי העסקים ונעמיד לרשותם הלוואות בתנאים נוחים. למעשה, בכוחם של שני הצעדים הללו לסייע למאות בתי עסק באמצעות הגדלת מצאי האשראי להתמודד עם השלכות המשבר הגלובלי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.