באוצר מקדמים את תוכנית ההאצה: פנה לבנקים להקמת קרן הלוואות בהיקף של עד מיליארד שקל
לאחר שהבוקר אושרה בממשלה, בניגוד לדעת שר האוצר רוני בר און, התוכנית להפעלה באופן מיידי של רשת בטחון לחוסכים לטווח ארוך, מדווח משרד האוצר כי הוא ממשיך ביישום תכנית ההאצה. אגף החשב הכללי פנה היום לבנקים לצורך קבלת הצעות להקמת קרן שתעמיד הלוואות לעסקים בינוניים בהיקף של כמיליארד שקלים.
המדינה תקצה לטובת הקרן 200 מיליון שקל בשני שלבים (100 מיליון שקל בשלב הראשון) והבנקים צפויים להגדיל סכום זה לכמיליארד שקל. מדובר בקרן חדשה שתסייע בקבלת אשראי למימון פעילותם של עסקים בינוניים, אשר גובה המחזור השנתי שלהם הוא 22-100 מיליון שקל. פנייה זו פורסמה בהמשך לפנייה לבנקים לפני כשבוע להרחבת הקרן להלוואות לעסקים קטנים.
הפנייה הועברה לכל הבנקים שהינם בעלי פריסה ארצית רחבה והם התבקשו להציע את היקף ההלוואות שהם מעוניינים להעמיד לעסקים בינוניים על סמך הפיקדון שתעמיד המדינה. במכרז יבחרו שני בנקים אשר יציעו את היקף ההלוואות הגבוה ביותר. הבחירה בשני בנקים נועדה לייצר תחרות בין שני הבנקים על התנאים והשרות שיינתן לעסקים בינוניים ויחד עם זאת לשמור על כדאיות הבנקים להעמיד את ההלוואות, כך שיתקבל מינוף גבוה.
גובה ההלוואה שתינתן לעסק בינוני תהיה עד 8% מגובה המחזור השנתי של העסק, כלומר אם המחזור השנתי בשנה הקודמת היה 100 מיליון שקל - גובה ההלוואה המקסימאלי יהיה 8 מיליון שקל. הלוואה תוחזר במהלך 5 שנים כאשר תינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").
המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ובכך תקל על עסקים בינוניים לנוכח מצוקת האשראי. הריבית על ההלוואה תהיה כמקובל במערכת הבנקאית להלוואות מסוג זה ובכל מקרה לא יותר מריבית פריים + 2.9%.
כמו כן, במסגרת המכרז ניתן דגש לקיצור תהליכים ולצמצום לוחות הזמנים והבנקים ידרשו לענות באופן מהיר לבקשות להלוואת, כך שהפונה לקרן לצורך קבלת הלוואה יקבל תשובה תוך 30 ימים לכל היותר. המכרז שפורסם היום צפוי להסתיים תוך כשבועיים, כלומר בתחילת חודש ינואר.
בנוסף, במסגרת תכנית ההאצה שינה החשב הכללי את ייעוד הקרן ליצואן הבודד שמופעלת על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק אוצר החייל. עד כה ניתן היה לקבל מהקרן הלוואות רק למימון הוצאות שיווק, ואילו היום יצואנים יכולים לקבל הלוואות לכל מטרה במסגרת פעילותם.
הקרן תציע ליצואנים הלוואות של עד מיליון דולר לכל יצואן וזאת בהתאם לגודל עסקו. כיום יש בקרן למעלה מחצי מיליארד שקלים זמינים למתן אשראי, המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ותינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").
החשב הכללי, שוקי אורן, התייחס ליישום שני הצעדים במסגרת תכנית ההאצה ומסר כי "לנוכח מצוקת האשראי במשק, חשוב שנסייע לבעלי העסקים ונעמיד לרשותם הלוואות בתנאים נוחים. למעשה, בכוחם של שני הצעדים הללו לסייע למאות בתי עסק באמצעות הגדלת מצאי האשראי להתמודד עם השלכות המשבר הגלובלי".
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
