באוצר מקדמים את תוכנית ההאצה: פנה לבנקים להקמת קרן הלוואות בהיקף של עד מיליארד שקל
לאחר שהבוקר אושרה בממשלה, בניגוד לדעת שר האוצר רוני בר און, התוכנית להפעלה באופן מיידי של רשת בטחון לחוסכים לטווח ארוך, מדווח משרד האוצר כי הוא ממשיך ביישום תכנית ההאצה. אגף החשב הכללי פנה היום לבנקים לצורך קבלת הצעות להקמת קרן שתעמיד הלוואות לעסקים בינוניים בהיקף של כמיליארד שקלים.
המדינה תקצה לטובת הקרן 200 מיליון שקל בשני שלבים (100 מיליון שקל בשלב הראשון) והבנקים צפויים להגדיל סכום זה לכמיליארד שקל. מדובר בקרן חדשה שתסייע בקבלת אשראי למימון פעילותם של עסקים בינוניים, אשר גובה המחזור השנתי שלהם הוא 22-100 מיליון שקל. פנייה זו פורסמה בהמשך לפנייה לבנקים לפני כשבוע להרחבת הקרן להלוואות לעסקים קטנים.
הפנייה הועברה לכל הבנקים שהינם בעלי פריסה ארצית רחבה והם התבקשו להציע את היקף ההלוואות שהם מעוניינים להעמיד לעסקים בינוניים על סמך הפיקדון שתעמיד המדינה. במכרז יבחרו שני בנקים אשר יציעו את היקף ההלוואות הגבוה ביותר. הבחירה בשני בנקים נועדה לייצר תחרות בין שני הבנקים על התנאים והשרות שיינתן לעסקים בינוניים ויחד עם זאת לשמור על כדאיות הבנקים להעמיד את ההלוואות, כך שיתקבל מינוף גבוה.
גובה ההלוואה שתינתן לעסק בינוני תהיה עד 8% מגובה המחזור השנתי של העסק, כלומר אם המחזור השנתי בשנה הקודמת היה 100 מיליון שקל - גובה ההלוואה המקסימאלי יהיה 8 מיליון שקל. הלוואה תוחזר במהלך 5 שנים כאשר תינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").
המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ובכך תקל על עסקים בינוניים לנוכח מצוקת האשראי. הריבית על ההלוואה תהיה כמקובל במערכת הבנקאית להלוואות מסוג זה ובכל מקרה לא יותר מריבית פריים + 2.9%.
כמו כן, במסגרת המכרז ניתן דגש לקיצור תהליכים ולצמצום לוחות הזמנים והבנקים ידרשו לענות באופן מהיר לבקשות להלוואת, כך שהפונה לקרן לצורך קבלת הלוואה יקבל תשובה תוך 30 ימים לכל היותר. המכרז שפורסם היום צפוי להסתיים תוך כשבועיים, כלומר בתחילת חודש ינואר.
בנוסף, במסגרת תכנית ההאצה שינה החשב הכללי את ייעוד הקרן ליצואן הבודד שמופעלת על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק אוצר החייל. עד כה ניתן היה לקבל מהקרן הלוואות רק למימון הוצאות שיווק, ואילו היום יצואנים יכולים לקבל הלוואות לכל מטרה במסגרת פעילותם.
הקרן תציע ליצואנים הלוואות של עד מיליון דולר לכל יצואן וזאת בהתאם לגודל עסקו. כיום יש בקרן למעלה מחצי מיליארד שקלים זמינים למתן אשראי, המדינה תעמיד בטוחה להלוואה בהיקף של 70% ותינתן תקופת דחייה של שנה על החזר תשלומי הקרן ("גרייס").
החשב הכללי, שוקי אורן, התייחס ליישום שני הצעדים במסגרת תכנית ההאצה ומסר כי "לנוכח מצוקת האשראי במשק, חשוב שנסייע לבעלי העסקים ונעמיד לרשותם הלוואות בתנאים נוחים. למעשה, בכוחם של שני הצעדים הללו לסייע למאות בתי עסק באמצעות הגדלת מצאי האשראי להתמודד עם השלכות המשבר הגלובלי".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
