זהב, נפט והשורטים של ג'ורג' סורוס

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את המגמות בשוק הסחורות בשבוע האחרון
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בירידות תלולות במחירי רוב הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-7.42%, הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז השקת המדד בינואר 1994. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 1.71% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה של 1.95% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-0.56% ביחס לאירו ל-1.585 דולר לאירו, לאחר שביום שלישי שעבר ירד שער הדולר לערכו הנמוך בכל הזמנים, 1.604 דולר לאירו.

ההסבר הרווח לירידה החדה במחירי הסחורות בשבוע האחרון הוא החשש מפני ירידה בעתיד בביקוש לסחורות בעקבות ההאטה בכלכלת ארצות הברית, בעקבות הקלה במתיחות בין איראן לארצות הברית ובעקבות התפוגגות החששות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן בזמן הקרוב.

אולם, אם כי אפשר אמנם להבין את השפעת השיחות בין נציגי ארצות הברית לאיראן בג'נבה, המתקיימות לראשונה מאז המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979 על מחיר הנפט, הרי ההאטה בכלכלת ארצות הברית אינה דבר חדש, ולכן כיצד הובילה לירידה כה תלולה במחיר הסחורות ובשבוע שעבר דווקא? ההסבר היחידי העולה על הדעת הוא כי ספקולנטים שצברו רווחים נאים מהעלייה החדה במחירי הסחורות השנה מיהרו לממש את רווחיהם ואף להיכנס לעמדות "שורט" בהנחה שהירידה הדרמטית במחיר הנפט בשבוע שעבר תשפיע גם על מחירי הסחורות האחרות.

כל מחירי סחורות האנרגיה (מלבד האורניום) ירדו ירידה תלולה בשבוע האחרון. לאחר שהנפט הגיע למחירו הגבוה בכל הזמנים, 147.27 דולר לחבית במסחר התוך יומי ב-11 ביולי, ירד מחירו בכל אחד מארבעת ימי המסחר האחרונים, ונסגר ביום שישי האחרון במחיר 128.88, ירידה של 11.2% בהשוואה למחיר הסגירה ביום שישי לפני שבועיים ושל 12.5% לעומת מחיר השיא שלו. מחיר הגז הטבעי הוסיף לרדת זה שבוע שני ברציפות, ירידה של 11.2% בשבוע שעבר, זאת לאחר ירידה של 12.3% בשבוע הקודם, ונסגר במחיר של 10.57 דולר למיליון BTU. מחיר הבנזין ירד ב-11.0% ל-3.17 דולר לגלון, מחיר הנפט להסקה ירד ב-9.5% ל-3.69 דולר לגלון, ומחיר האתנול ירד ב-1.9% ל-2.86 דולר לגלון.

כל מחירי המתכות האצילות ירדו בשבוע שעבר: הזהב ב-0.3% ל-958 דולר לאונקיה, הכסף ב-3.3% ל-18.2 דולר לאונקיה, הפלטינה ב-9.4% ל-1,855 דולר לאונקיה, והפלדיום ב-9.0% ל-416.6 דולר לאונקיה. מחירי הפלטינה והפלדיום ירדו בשיעור גדול יותר, כיוון שהם מושפעים מהמשבר בתעשיית הרכב, היות שהשימוש העיקרי בהן הוא בממירים הקטליטיים להקטנת פליטת הגזים המזהמים ממנועי כלי הרכב.

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר: התירס ב-11.8% ל-6.09 דולר לבושל, הסויה ב-9.0% ל-14.7 דולר לבושל, והחיטה ב-3.2% ל-8.04 דולר לבושל. החלטת ממשלת ארגנטינה לבטל את העלאת המס על יצוא גרעינים מהמדינה הייתה הסיבה העיקרית לירידה החדה במחירי הגרעינים. החקלאים בארגנטינה התנגדו לתכניתה של נשיאת המדינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, להעלאת המס על יצוא גרעינים וגרמו לשיבושים ביצוא התוצרת החקלאית בארבעת החודשים האחרונים. ארגנטינה היא יצואנית חשובה של תוצרת חקלאית: היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של תירס, שלישית של סויה וחמישית של חיטה.

גם מחירי המתכות התעשייתיות ירדו ירידה חדה בשבוע שעבר: האבץ ב-11.5% ל-1,791 דולר לטון, האלומיניום ב-8.1% ל-3,026 דולר לטון, הפלדה ב-7.4% ל-1,093 דולר לטון, הניקל ב-5.8% ל-20,405 דולר לטון, העופרת ב-3.0% ל-1,946 דולר לטון, הנחושת ב-1.9% ל-8,324 דולר לטון; לעומתם עלה מחיר הבדיל ב-0.4% ל-23,420 דולר לטון. נתונים ראשוניים על תפוקת המתכות התעשייתיות בסין בחודש יוני הראו חזרה לגידול בתפוקת המתכות שם והיו הגורם העיקרי לירידה במחירן. סין הייתה בשנים האחרונות לצרכן הגדול בעולם למתכות תעשייתיות: היא צורכת 35% מצריכת האלומיניום העולמית, 23% מצריכת הנחושת, 22% מצריכת הניקל, 36% מצריכת הבדיל, 29% מצריכת האבץ ו-25% מצריכת העופרת העולמית.

זהב נפט וג'ורג' סורוס

באתר של חברת ,Forbes המוציאה לאור של הדו-שבועון הכלכלי הידוע Forbes magazine, בטור של העורך Robert Lenzner מ-17 ביולי התפרסמה הידיעה כי המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס, יו"ר Soros Fund Management החל סוף סוף למכור "שורט" חוזים עתידיים לנפט, כאשר מחירו ירד ל-137 דולר לחבית, ולרכוש בד בבד חוזים עתידיים לזהב. לפי הכתבה, ג'ורג' סורוס צופה שמחיר הזהב יחזיק מעמד גם אם מחיר הנפט יוסיף לרדת. בקרב חבורת המשקיעים בנפט ובזהב רווחת הדעה שהיחס הממוצע ההיסטורי בין מחיר הזהב למחיר הנפט של 10 ל-1 עתיד לחזור; ומכיוון שהיחס כיום ירד ל-7.4, קיימות שתי אפשרויות: האחת היא שמחיר הנפט ירד ל-96 דולר לחבית, והשנייה היא שמחיר הזהב יעלה ל-1,300 דולר לאונקיה.

אף על פי שמבחינת התנאים הפונדמנטליים של כמויות ההפקה והביקוש אין קשר בין הזהב לנפט, ההיגיון העומד מאחורי התיאוריה הנ"ל הוא כי סוחרים רבים רוכשים חוזים עתידיים של זהב ונפט לצורך השקעה וספקולציה, והם עוברים מהזהב לנפט וחוזר חלילה בהתאם להערכתם היכן קיים פוטנציאל לרווח גדול יותר.

בגרף שלהלן מוצגים מחירי הזהב והנפט והיחס ביניהם:

איך משקיעים בנפט ובזהב?

תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, United States Oil Fund, נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO, החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.

תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD, החברה המנהלת היא World Gold Trust Services, ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.

תעודת הסל החדשה, ,PowerShares DB Crude Oil Short ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SZO החל מ-18 ביוני השנה. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד.

תעודת הסל החדשה, DB Gold Short Exchange Traded, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DGZ החל מאחד במאי השנה. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הזהב, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הזהב ירד.

קיימות תעודות סל נוספות לנפט ולזהב וביניהן תעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הנפט או הזהב יעלה ושואף למנף את רווחיו, ותעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הנפט או הזהב ירד ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הנפט או הזהב ינוע בכיוון ההפוך, גם ההפסדים בתעודות אלו הם בשיעור כפול מהשינוי במחיר הסחורה.

תעודת סל ממונפת לנפט - PowerShares DB Crude Oil Double Long ETN- DXO.

תעודת סל ממונפת לזהב - DB Gold Double Long Exchange Traded Note - DGP.

תעודת סל ממונפת שורט לנפט - PowerShares DB Crude Oil Double Short ETN - DTO.

תעודת סל ממונפת שורט לזהב - - DZZ .DB Gold Double Short Exchange Traded Note

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אורניום – 16.1%, חזיר לפיטום – 3.2%, בקר לפיטום – 1.9% ורכז תפוזים – 1.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: תירס – 11.8%, אבץ – 11.5%, גז טבעי – 11.2%, נפט – 11.2%, בנזין – 11.0%, סוכר – 11.0%, שיבולת שועל – 11.0%, נפט להסקה – 9.5%, פלטינה – 9.4%, סויה – 9.0%, פלדיום – 9.0%, אלומיניום – 8.1%, פלדה – 7.4%, ניקל – 5.8%, חזיר קפוא – 4.3%, קקאו – 4.0%, שמן סויה – 3.9%, בקר חי – 3.3%, כסף – 3.3%, חיטה – 3.2%, קפה – 3.1%, עופרת – 3.0%, עץ – 2.8%, נחושת – 1.9%, אתנול – 1.9%, כותנה – 1.0% וזהב – 0.3%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.