המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בירידות תלולות במחירי רוב הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-7.42%, הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז השקת המדד בינואר 1994. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 1.71% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ולעלייה של 1.95% במדד מניות הנאסד"ק. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-0.56% ביחס לאירו ל-1.585 דולר לאירו, לאחר שביום שלישי שעבר ירד שער הדולר לערכו הנמוך בכל הזמנים, 1.604 דולר לאירו.

ההסבר הרווח לירידה החדה במחירי הסחורות בשבוע האחרון הוא החשש מפני ירידה בעתיד בביקוש לסחורות בעקבות ההאטה בכלכלת ארצות הברית, בעקבות הקלה במתיחות בין איראן לארצות הברית ובעקבות התפוגגות החששות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן בזמן הקרוב.

אולם, אם כי אפשר אמנם להבין את השפעת השיחות בין נציגי ארצות הברית לאיראן בג'נבה, המתקיימות לראשונה מאז המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979 על מחיר הנפט, הרי ההאטה בכלכלת ארצות הברית אינה דבר חדש, ולכן כיצד הובילה לירידה כה תלולה במחיר הסחורות ובשבוע שעבר דווקא? ההסבר היחידי העולה על הדעת הוא כי ספקולנטים שצברו רווחים נאים מהעלייה החדה במחירי הסחורות השנה מיהרו לממש את רווחיהם ואף להיכנס לעמדות "שורט" בהנחה שהירידה הדרמטית במחיר הנפט בשבוע שעבר תשפיע גם על מחירי הסחורות האחרות.

כל מחירי סחורות האנרגיה (מלבד האורניום) ירדו ירידה תלולה בשבוע האחרון. לאחר שהנפט הגיע למחירו הגבוה בכל הזמנים, 147.27 דולר לחבית במסחר התוך יומי ב-11 ביולי, ירד מחירו בכל אחד מארבעת ימי המסחר האחרונים, ונסגר ביום שישי האחרון במחיר 128.88, ירידה של 11.2% בהשוואה למחיר הסגירה ביום שישי לפני שבועיים ושל 12.5% לעומת מחיר השיא שלו. מחיר הגז הטבעי הוסיף לרדת זה שבוע שני ברציפות, ירידה של 11.2% בשבוע שעבר, זאת לאחר ירידה של 12.3% בשבוע הקודם, ונסגר במחיר של 10.57 דולר למיליון BTU. מחיר הבנזין ירד ב-11.0% ל-3.17 דולר לגלון, מחיר הנפט להסקה ירד ב-9.5% ל-3.69 דולר לגלון, ומחיר האתנול ירד ב-1.9% ל-2.86 דולר לגלון.

כל מחירי המתכות האצילות ירדו בשבוע שעבר: הזהב ב-0.3% ל-958 דולר לאונקיה, הכסף ב-3.3% ל-18.2 דולר לאונקיה, הפלטינה ב-9.4% ל-1,855 דולר לאונקיה, והפלדיום ב-9.0% ל-416.6 דולר לאונקיה. מחירי הפלטינה והפלדיום ירדו בשיעור גדול יותר, כיוון שהם מושפעים מהמשבר בתעשיית הרכב, היות שהשימוש העיקרי בהן הוא בממירים הקטליטיים להקטנת פליטת הגזים המזהמים ממנועי כלי הרכב.

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר: התירס ב-11.8% ל-6.09 דולר לבושל, הסויה ב-9.0% ל-14.7 דולר לבושל, והחיטה ב-3.2% ל-8.04 דולר לבושל. החלטת ממשלת ארגנטינה לבטל את העלאת המס על יצוא גרעינים מהמדינה הייתה הסיבה העיקרית לירידה החדה במחירי הגרעינים. החקלאים בארגנטינה התנגדו לתכניתה של נשיאת המדינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, להעלאת המס על יצוא גרעינים וגרמו לשיבושים ביצוא התוצרת החקלאית בארבעת החודשים האחרונים. ארגנטינה היא יצואנית חשובה של תוצרת חקלאית: היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של תירס, שלישית של סויה וחמישית של חיטה.

גם מחירי המתכות התעשייתיות ירדו ירידה חדה בשבוע שעבר: האבץ ב-11.5% ל-1,791 דולר לטון, האלומיניום ב-8.1% ל-3,026 דולר לטון, הפלדה ב-7.4% ל-1,093 דולר לטון, הניקל ב-5.8% ל-20,405 דולר לטון, העופרת ב-3.0% ל-1,946 דולר לטון, הנחושת ב-1.9% ל-8,324 דולר לטון; לעומתם עלה מחיר הבדיל ב-0.4% ל-23,420 דולר לטון. נתונים ראשוניים על תפוקת המתכות התעשייתיות בסין בחודש יוני הראו חזרה לגידול בתפוקת המתכות שם והיו הגורם העיקרי לירידה במחירן. סין הייתה בשנים האחרונות לצרכן הגדול בעולם למתכות תעשייתיות: היא צורכת 35% מצריכת האלומיניום העולמית, 23% מצריכת הנחושת, 22% מצריכת הניקל, 36% מצריכת הבדיל, 29% מצריכת האבץ ו-25% מצריכת העופרת העולמית.

זהב נפט וג'ורג' סורוס

באתר של חברת ,Forbes המוציאה לאור של הדו-שבועון הכלכלי הידוע Forbes magazine, בטור של העורך Robert Lenzner מ-17 ביולי התפרסמה הידיעה כי המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס, יו"ר Soros Fund Management החל סוף סוף למכור "שורט" חוזים עתידיים לנפט, כאשר מחירו ירד ל-137 דולר לחבית, ולרכוש בד בבד חוזים עתידיים לזהב. לפי הכתבה, ג'ורג' סורוס צופה שמחיר הזהב יחזיק מעמד גם אם מחיר הנפט יוסיף לרדת. בקרב חבורת המשקיעים בנפט ובזהב רווחת הדעה שהיחס הממוצע ההיסטורי בין מחיר הזהב למחיר הנפט של 10 ל-1 עתיד לחזור; ומכיוון שהיחס כיום ירד ל-7.4, קיימות שתי אפשרויות: האחת היא שמחיר הנפט ירד ל-96 דולר לחבית, והשנייה היא שמחיר הזהב יעלה ל-1,300 דולר לאונקיה.

אף על פי שמבחינת התנאים הפונדמנטליים של כמויות ההפקה והביקוש אין קשר בין הזהב לנפט, ההיגיון העומד מאחורי התיאוריה הנ"ל הוא כי סוחרים רבים רוכשים חוזים עתידיים של זהב ונפט לצורך השקעה וספקולציה, והם עוברים מהזהב לנפט וחוזר חלילה בהתאם להערכתם היכן קיים פוטנציאל לרווח גדול יותר.

בגרף שלהלן מוצגים מחירי הזהב והנפט והיחס ביניהם:

איך משקיעים בנפט ובזהב?

תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, United States Oil Fund, נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO, החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.

תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD, החברה המנהלת היא World Gold Trust Services, ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו.

תעודת הסל החדשה, ,PowerShares DB Crude Oil Short ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SZO החל מ-18 ביוני השנה. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד.

תעודת הסל החדשה, DB Gold Short Exchange Traded, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DGZ החל מאחד במאי השנה. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הזהב, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הזהב ירד.

קיימות תעודות סל נוספות לנפט ולזהב וביניהן תעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הנפט או הזהב יעלה ושואף למנף את רווחיו, ותעודות סל ממונפות המתאימות למי שצופה שמחיר הנפט או הזהב ירד ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הנפט או הזהב ינוע בכיוון ההפוך, גם ההפסדים בתעודות אלו הם בשיעור כפול מהשינוי במחיר הסחורה.

תעודת סל ממונפת לנפט - PowerShares DB Crude Oil Double Long ETN- DXO.

תעודת סל ממונפת לזהב - DB Gold Double Long Exchange Traded Note - DGP.

תעודת סל ממונפת שורט לנפט - PowerShares DB Crude Oil Double Short ETN - DTO.

תעודת סל ממונפת שורט לזהב - - DZZ .DB Gold Double Short Exchange Traded Note

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אורניום – 16.1%, חזיר לפיטום – 3.2%, בקר לפיטום – 1.9% ורכז תפוזים – 1.9%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: תירס – 11.8%, אבץ – 11.5%, גז טבעי – 11.2%, נפט – 11.2%, בנזין – 11.0%, סוכר – 11.0%, שיבולת שועל – 11.0%, נפט להסקה – 9.5%, פלטינה – 9.4%, סויה – 9.0%, פלדיום – 9.0%, אלומיניום – 8.1%, פלדה – 7.4%, ניקל – 5.8%, חזיר קפוא – 4.3%, קקאו – 4.0%, שמן סויה – 3.9%, בקר חי – 3.3%, כסף – 3.3%, חיטה – 3.2%, קפה – 3.1%, עופרת – 3.0%, עץ – 2.8%, נחושת – 1.9%, אתנול – 1.9%, כותנה – 1.0% וזהב – 0.3%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.