הסחורות והמניות בכיוונים הפוכים

להחלטת סוכנות האנרגיה הבין-לאומית בתחילת החודש יש השלכות על האורניום. כיצד ניתן להרוויח מכך?
אריה גורן |

שבוע המסחר האחרון התאפיין בעליות במחירי רוב הסחורות ובירידות תלולות של מדדי המניות בארצות הברית, שרובן נרשמו ביום שישי שעבר, זאת על רקע החולשה המתמשכת במגזר הפיננסים וחששות המשקיעים מפני החמרה במשבר האשראי ומפני המשבר בקרב חברות ביטוח האשראי. גם הדולר נחלש בשבוע שעבר ב-1.47% בהשוואה לאירו.

סחורות האנרגיה הוסיפו להיסחר בתנודתיות רבה אבל בסיכום שבועי לא היה השינוי במחירן גדול: מחיר הנפט עלה ב-0.4% ל-135.36 דולר לחבית; מחיר הבנזין ירד ב-0.7% ל-3.44 דולר לגלון; מחיר הגז הטבעי עלה ב-2.9% ל-12.99 דולר למיליון BTU; מחיר הנפט להסקה ירד ב-1.7% ל-3.77 דולר לגלון; ומחיר האתנול עלה ב-2.5% ל-2.87 דולר לגלון.

מחירי המתכות האצילות שבו לעלות בשבוע שעבר: הזהב ב-3.5% ל-903.7 דולר לאונקיה, הכסף ב-5.1% ל-17.40 דולר לאונקיה, הפלדיום ב-5.5% ל-479.2 דולר לאונקיה, והפלטינה ב-1.3% ל-2,062.4 דולר לאונקיה.

לאחר העלייה התלולה במחירן לפני שבועיים ירדו מעט מחירי הסחורות החקלאיות בשבוע שעבר: התירס ב-1.5% ל-7.21 דולר לבושל, החיטה ב-1.8% ל-8.66 דולר לבושל, הסויה ב-1.8% ל-15.32 דולר לבושל, והאורז ב-1.3% ל-20.03 סנט לפאונד.

מחירי המתכות התעשייתיות מלבד הניקל עלו עלייה חדה בשבוע שעבר: הבדיל ב-6.9%, הנחושת ב-6.8%, האלומיניום ב-6.7%, האבץ ב-4.1% והעופרת ב-3.9%. לעומתן ירד ממחיר הניקל ב-8.3%. מתחילת השנה כבר ירד ב-12.8% מחיר הניקל, המשמש בעיקר לייצור פלדת אל חלד.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-2.13%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 3.10% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 1.97% במדד מניות הנאסד"ק.

אנרגיה נקייה, והזדמנויות להשקעה באורניום

ב-8 ביוני הציגה סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, IEA, לשרי האנרגיה של מדינות ה-G8, סין, הודו וקוריאה, תכנית מטרה לשימוש באנרגיה עד לשנת 2050. הסוכנות הציגה שני תרחישים לשימוש באנרגיה לייצור חשמל בשנת 2050. בתרחיש הראשון המטרה היא להקטין את פליטת הפחמן הדו חמצני (CO2, גז החממה הגורם להתחממות כדור הארץ) לרמה של שנת 2005, ובתרחיש השני, הקשה יותר להשגה, המטרה היא להוריד את פליטת הפחמן הדו חמצני ל-50% מהפליטה הנוכחית עד לשנת 2050.

על מנת להשיג מטרות אלו הראתה סוכנות האנרגיה הבין-לאומית שיש צורך להגדיל בשיעור ניכר את ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית וממקורות מתחדשים; אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיה הידרואלקטרית. ייצור החשמל העולמי כיום מתבסס בעיקר על פחם (כ-50% מייצור החשמל העולמי), שהוא מקור פליטת גזי החממה הגדול ביותר ומזהם הסביבה הגדול ביותר. כ-20% מייצור החשמל העולמי מופק כיום מגז טבעי, שהוא מקור אנרגיה נקי הרבה יותר, אבל גם הוא אחראי לפליטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה. כ-19% מייצור החשמל מופק מאנרגיה גרעינית (78% מייצור החשמל של ליטא, 77% של צרפת, 59% של בלגיה ו-54% של סלובקיה). כ-7% מיצור החשמל העולמי מופק מאנרגיה הידרואלקטרית, ורק כ-1.6% מנפט וממוצרי נפט.

בניגוד לדלקים פחמניים, אנרגיה גרעינית אינה מייצרת גזי חממה מזיקים. אילו היו מחליפים את כל תחנות הכוח הגרעיניות הפועלות כיום בעולם בתחנות כוח קונבנציונליות, היו מתווספים 500 מיליון טון של גז פחמן דו חמצני לאטמוספרת כדור הארץ בכל שנה. השימוש הנוכחי באנרגיה גרעינית אקוויוולנטי להורדת 60 מיליון מכוניות מהכביש מבחינת כמות פליטת גזי החממה.

לפי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית יש צורך בהקמת בין 24 ל-32 תחנות כוח גרעיניות בהספק של 1,000 מגה-וואט לשנה בין השנים 2010 ל-2050, כלומר בין 960 ל-1,280 תחנות כוח גרעיניות חדשות. נכון להיום ישנן 448 תחנות כוח גרעיניות הפועלות ב-33 מדינות ברחבי העולם, 31 תחנות כוח נמצאות בשלבי בנייה ו-70 בתכנון, ורק בארצות הברית פועלות 103 תחנות כוח גרעיניות. עלות ייצור החשמל בתחנות כוח גרעיניות זולה במקצת מעלות הייצור מפחם ובאופן ניכר מעלות הייצור מגז טבעי או מסולר.

אם תתקבל התכנית של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית יגדל הביקוש לאורניום ב-215% בתרחיש הראשון ל-243 אלף טון וב-290% בתרחיש השני ל-300 אלף טון בשנה. החברות המפיקות אורניום ממכרות יתקשו לספק את הגידול בדרישה וצפוי מחסור עולמי חמור באורניום.

רק לשם מידע כללי בעקבות טענת איראן שהיא מעשירה אורניום למטרות שלום בלבד, בתחנות כוח גרעיניות משתמשים באורנים מועשר באיזוטופ הרדיואקטיבי U235 בשיעור 5-3% ולצורך פצצת אטום דרושה העשרה של לפחות 85%, ובטבע נמצא האיזוטופ U235 בריכוז של 0.72%.

רוב הרזרבות שאפשר להפיק מהן אורניום בצורה כלכלית נמצאות באוסטרליה – כ-30% מהרזרבות העולמיות המוכחות – והן מוערכות ב-1,142,000 טון. קזחסטאן נמצאת במקום השני, ובה נמצאים 16% מכלל הרזרבות העולמיות, ואחריה באה קנדה – 12% מהרזרבות העולמיות. מרבצי אורניום גדולים נמצאים גם בארצות הברית, בדרום אפריקה, בנמיביה, בברזיל, בניז'ר וברוסיה.

היצע האורניום העולמי בשנת 2007 הסתכם ב-63,341 טון, ב-294 טון פחות מהביקוש. מתוך כמות זו תרמה ההפקה ממכרות 42,679 טון, והשאר ממקורות משניים: ממחזור ומפירוק ראשי נפץ גרעיניים של ברית המועצות לשעבר. קנדה, קזחסטאן, אוסטרליה, נמיביה וניז'ר היו מפיקות האורניום העיקריות בשנה זו.

מחיר האורניום עלה עלייה דרמטית מתחילת שנת 2003, אז היה מחירו כ-10 דולר לפאונד, עד למחיר של 150 דולר לפאונד ביולי 2007. המשקיעים שחזו את העלייה התלולה במחירו נהנו מרווח גדול בתקופה זו, אבל מאז כבר ירד מחיר האורניום ב-60%. בשבועות האחרונים לא השתנה מחיר האורניום, וחוזה עתידי לחודש הקרוב בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ב-60 דולר לפאונד, וחוזה לחודש דצמבר 2008 נסגר במחיר 70 דולר לפאונד.

איך משקיעים באורניום?

תעודת הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר התעודה עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.

ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global תעודת סל שמטרתה להעתיק ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. תעודת הסל נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

חברת Cameco היא חברה קנדית, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. חברת Cameco היא היצרנית הגדולה של אורניום בעולם: החברה מפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות. Cameco מפעילה ארבעה מכרות אורניום בקנדה ובארצות הברית, בבעלותה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה. רזרבות מוכחות של החברה מסתכמות ביותר מ-550 מיליון פאונד. שווי השוק של החברה 12.8 מיליארד דולר, מכפיל הרווח שלה לארבעת הרבעונים האחרונים הוא 28, ומכפיל הרווח הצפוי לשנת 2009 הוא 20.

חברת USEC, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול USU, מספקת אורניום מועשר לתחנות כוח גרעיניות בעולם כולו. USU היא החברה היחידה העוסקת בהעשרת אורניום בארצות הברית, והיא מספקת כמחצית מצריכת הדלק הגרעיני לתחנות כוח במדינה זו וכשליש מצריכת הדלק הגרעיני בעולם. שווי השוק של החברה 671 מיליון דולר, מכפיל הרווח שלה ל-4 הרבעונים האחרונים הוא 10.4, ומכפיל הרווח הצפוי לשנת 2009 הוא 6.5. מניית החברה תנודתית ביותר, וממחיר של 25.65 דולר ב-23 במאי 2007 צנח מחירה ב-88% למחיר של 3.15 דולר ב-20 במארס השנה, מאז עלה מחיר המניה ב-92% ל-6.04 דולר.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: סוכר – 13.4%, קפה – 7.3%, בדיל – 6.9%, נחושת – 6.8%, אלומיניום – 6.7%, פלדיום – 5.5%, כסף – 5.1%, חזיר לפיטום – 4.8%, אבץ – 4.1%, קקאו – 4.0%, עופרת – 3.9%, בקר לפיטום – 3.7%, עץ – 3.6%, זהב – 3.5%, גז טבעי – 2.9%, אתנול – 2.5%, בקר חי – 2.2%, פלדה – 1.3% ופלטינה – 1.3%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: ניקל – 8.3%, רכז תפוזים – 3.5%, שיבולת שועל – 2.2%, סויה – 1.8%, חיטה – 1.8%, נפט להסקה – 1.7%, תירס – 1.5% ואורז – 1.3%.

* הכותב הוא אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.