מחירי הסחורות זינקו השבוע: מה עדיין אטרקטיבי?

בעקבות העלייה התלולה במחירי הדלק, הופנה כיום 30% מגידול התירס בארצות הברית לייצור אתנול המשמש תוספת או תחליף לבנזין בדלק למכוניות, וזאת בעידוד הממשלה
אריה גורן |

שבוע המסחר האחרון בסחורות התאפיין בעליה תלולה במחירי הסחורות החקלאיות ובירידה במחירי האנרגיה והמתכות האצילות. בסיכום שבועי, במחירי המניות בארצות הברית לא היה שינוי משמעותי, והדולר התחזק בשבוע שעבר ב-2.52% בהשוואה לאירו.

מחירי הסחורות החקלאיות עלו עלייה חדה בשבוע האחרון: התירס ב-12.6% ל-7.32 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים; החיטה ב-8.8% ל-8.82 דולר לבושל; הקקאו ב-5.6% ל-3,004 דולר לטון, מחירו הגבוה ביותר ב-30 השנים האחרונות; הכותנה ב-7.4% ל-71.63 סנט לפאונד; הסויה ב-7.0% ל-15.60 דולר לבושל, מחירה הגבוה בכל הזמנים; הסוכר ב-6.9% ל-10.54 סנט לפאונד; שיבולת השועל ב-6.5% ל-4.25 דולר לבושל, מחירה הגבוה בכל הזמנים; והאורז ב-1.7% ל-20.30 דולר ל-100 פאונד.

לאחר העלייה התלולה במחירם לפני שבועיים ירדו מעט מחירי האנרגיה מלבד האתנול, שעלה עלייה חדה בשבוע האחרון: מחיר הנפט ירד ב-2.7% ל-134.86 דולר לחבית, מחיר הבנזין ירד ב-2.4% ל-3.46 דולר לגלון, ומחיר הגז הטבעי ירד ב-0.5% ל-12.63 דולר למיליון BTU. מחיר האתנול המופק מתירס עלה ב-14.2% ל-2.80 דולר לגלון, זאת בעקבות העלייה התלולה במחיר התירס.

מחירי המתכות האצילות שבו לרדת בשבוע שעבר: הכסף ב-5.0% ל-16.56 דולר לאונקיה, הזהב ב-2.9% ל-873.1 דולר לאונקיה והפלטינה ב- 2.1% ל-2,037 דולר לאונקיה.

השינויים הבולטים במחירי המתכות התעשייתיות היו בניקל, שמחירו עלה ב-8.0%, ובעופרת בבדיל ובאבץ, שמחירם ירד ב-7.0%, 5.2% ו-4.5% בהתאמה.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-0.99%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 0.05% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 0.81% במדד מניות הנאסד"ק.

תירס ואתנול

התירס נחשב מאז ומעולם לגידול החקלאי השני בחשיבותו לאחר החיטה. מקורו במרכז אמריקה: הוא היה מוצר החקלאות העיקרי של האינדיאנים בני המקום ושימש אותם למאכל, להכנת ביגוד ואפילו לייצור מעין בירה פשוטה. לאחר גילוי יבשת אמריקה הופץ התירס בעולם כולו. ההתקדמות בשיטות גידול התירס ופיתוח הזנים המורכבים החסינים מפני מזיקים, שהושגו באמצעות טיפול בשיטות ביו-טכנולוגיות בזרעי התירס ושימוש בציוד ממוכן מתוחכם, נתנו יבולים גדולים יותר של גרעינים משובחים בשטח אדמה קטן יותר.

מחיר התירס עלה בסיכום שבועי ב-12.6%. חוזה עתידי לחודש יולי 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 7.325 דולר לבושל (בושל תירס שווה ל-56 פאונד של תירס מקולף או לכמות הגרעינים הנמצאת בכ-90 קלחי תירס), מחירו הגבוה בכל הזמנים. אף על פי כן, במחירים ריאליים כבר היה מחיר התירס גבוה הרבה יותר: מחירו ביולי 1974 שקול ל-16.5 דולר לבושל בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מתחילת השנה כבר עלה מחיר התירס ב-60.8%, הסחורה היחידה שמחירה עלה בשיעור גבוה יותר בשנת 2008 היא הגז הטבעי, שמחירו עלה ב-68.7% מתחילת השנה.

גשמים עזים, כ-300 מילימטר רק בשבוע האחרון, ירדו באזורי גידולי התירס במערב התיכון של ארצות הברית וגרמו להצפות כבדות. הגשמים הכבדים לא אפשרו להשלים את זריעת התירס לעונה זו, וההערכה היא שלא תתאפשר העונה זריעה נוספת של תירס, דבר שיגרום להפסד של שטחי גידול של עד 4 מיליון אקרים, וזאת בתקופה שהביקוש לתירס גדול וההיצע מצומצם. משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית פרסם ב-10 ביוני תחזית למלאי התירס במדינה לעונת 2009-2008 ולפיה המלאי יקטן ל-673 מיליון בושל לעומת תחזית קודמת למלאי של 763 מיליון בושל, כך שיחס המלאי לשימוש ירד בסוף שנת 2009 ל-5%, ערכו הנמוך ביותר ב-13 השנים האחרונות.

ארצות הברית היא היצרנית והיצואנית הגדולה ביותר של תירס בעולם ולה 42% מגידול התירס העולמי ו-70% מיצוא התירס העולמי. השימוש העיקרי בתירס הוא להזנת משק החי, אך בעקבות העלייה התלולה במחירי הדלק, הופנה כיום 30% מגידול התירס בארצות הברית לייצור אתנול המשמש תוספת או תחליף לבנזין בדלק למכוניות, וזאת בעידוד הממשלה.

מחיר האתנול עלה מתחילת השנה ב-18.2%, עלייה נמוכה משמעותית מהעלייה במחיר התירס בשיעור של 60.8%, ולכן רווחי החברות המפיקות אתנול מתירס בארצות הברית צפויים לרדת. כיום מפיקים 2.75 גלון אתנול מבושל אחד של תירס כך מתקבל מרווח הפקה של 0.375 דולר לבושל [נהוג לחשב את מרווח הפקת האתנול, corn crush בעגה המקצועית, על ידי הכפלת מחיר האתנול (2.80 דולר לגלון) ב-2.75 והחסרה של מחיר התירס (7.325 דולר לבושל) מערך זה]. מרווח זה נמוך ביותר ומאפשר רק סיכוי קטן לרווחים ללא סובסידיות ממשלתיות לחברות המפיקות אתנול בארצות הברית, מה עוד שבנוסף להוצאות על תירס, כ-22% מהוצאות הייצור המשתנות נובעות מהוצאה על גז טבעי, שמחירו עלה ב-68.7% מתחילת השנה. מרווח ההפקה הגבוה ביותר נרשם ביוני 2006 – 8.42 דולר – כאשר מחיר התירס היה 2.35 דולר לבושל, ומחיר האתנול הגיע ל-3.94 דולר לגלון.

הירידה במרווח הפקת האתנול מתבטאת בירידה התלולה במחירי המניות של חברות האתנול בארצות הברית. מניית חברתPacific Ethanol , סימול PEIX, ירדה ב-72% מתחילת השנה, מניית חברת Verasun Energy, סימול VSE, ירדה ב-69% ומניית חברת Aventine Renewable Energy , סימול ,AVR ירדה ב-63% מתחילת השנה.

איך משקיעים בתירס

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על תירס:

תעודת הסל ETFS Corn נסחרת כמניה לכל דבר ועוקבת אחר מחיר התירס. התעודה נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה CORN. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר התירס, המבוסס על מחיר חוזי התירס בבורסת CBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Short Corn נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SCOR. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר התירס, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר התירס ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Corn נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LCOR. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר התירס, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר התירס יעלה, ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר התירס יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר התירס. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל, iPath Dow Jones-AIG Grains, עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים, הכולל את הסחורות סויה, תירס וחיטה. התעודה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJG. החברה האחראית היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה, מחיר תעודת הסל זו עלה ב-9.0% בשבוע האחרון.

תעודת הסל לסחורות חקלאיות, ,PowerShares DB Agriculture Fund עוקבת אחר מחירי החיטה, הסויה, התירס והסוכר בחלוקה שווה; והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX בסימול DBA. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה, מחיר תעודת הסל זו עלה ב-7.8% בשבוע האחרון.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: אתנול – 14.2%, תירס – 12.6%, אורניום – 9.4%, חיטה – 8.8%, ניקל – 8.0, כותנה – 7.4%, סויה – 7.0, סוכר – 6.9%, שיבולת שועל – 6.5%, קקאו – 5.6%, פלדיום – 4.8%, בקר חי – 2.1%, אורז – 1.7% וחזיר קפוא – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: עופרת – 7.0%, בדיל – 5.2%, כסף – 5.0%, אבץ – 4.5%, נפט להסקה – 3.4%, זהב – 2.9%, בקר לפיטום – 2.8%, נפט – 2.7%, בנזין – 2.4%, פלטינה – 2.1%, חזיר לפיטום – 2.0% ורכז תפוזים – 1.0%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.