למה ראינו מימוש חד בנפט ולמה הבנזין בכלל עלה?

מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-3.66% ל-127.35 דולר לחבית וגם בשאר מחירי האנרגיה (מלבד הבנזין) נרשמו ירידות בשבוע שעבר. איך להשקיע בבנזין שבפרק זמן של שנה בלבד עלה ב-46.7%
אריה גורן |

שבוע המסחר האחרון בסחורות התאפיין בעיקר בירידות מחירים, זאת בניגוד לעלייה במחירי המניות בארצות הברית ולעלייה בשער הדולר ב-1.31% ביחס לאירו לאחר שלושה שבועות רצופים של ירידה בשערו.

מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-3.66% ל-127.35 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום שישי שעבר ירד מחירו עד ל-124.67 דולר לחבית, אך סיים את יום המסחר בעלייה של 0.86%. מחיר הנפט הגבוה ביותר אי פעם נרשם במסחר התוך יומי ב-22 במאי: 135.09 דולר לחבית. אחת הסיבות לירידה האחרונה במחיר הנפט היא החקירה שמנהלת ה- ,CFTC הרשות הפדראלית המפקחת על המסחר בסחורות עתידיות בארצות הברית. הרשות בודקת אם היו מניפולציות והרצת מחירים במסחר בחוזים עתידיים על הנפט. ה-CFTC גם הודיעה על כוונתה להכניס תקנות מסחר חדשות המיועדות להגדיל את השקיפות של המסחר בחוזים עתידיים על הנפט ועל שאר מוצרי האנרגיה.

גם בשאר מחירי האנרגיה (מלבד הבנזין) נרשמו ירידות בשבוע שעבר: הנפט להסקה ירד ב- 5.1%, האתנול ב-4.4%, והגז הטבעי ב- 1.3%. הגז הטבעי הוא הסחורה שמחירה עלה השנה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל הסחורות: מתחילת השנה עלה מחירו ב-56.4%. מחיר הבנזין לעומת זאת עלה ב-0.47% בשבוע שעבר ל-3.35 דולר לגלון, ומתחילת השנה עלה מחירו ב-34.2%.

לאחר שלושה שבועות רצופים של עלייה במחירן ירדו מחירי המתכות האצילות בשבוע שעבר ירידה תלולה: מחיר הכסף ירד ב-7.8%, הפלטינה ב-7.5%, הפלדיום ב-4.9% והזהב ב-3.7%.

גם מחירי המתכות התעשייתיות רשמו ירידה חדה זה שבוע שני ברציפות: מחיר הבדיל ירד ב-10.6%, האבץ ב-6.2%, הניקל ב-5.2%, הנחושת ב-3.5% העופרת ב-2.9% והאלומיניום ב-2.1%. במחיר הפלדה לא היה שינוי.

במחירי הסחורות החקלאיות, מלבד מחיר האורז שירד ב-6.1%, היו שינויים מעטים: מחיר החיטה עלה ב-1.2%, מחיר התירס ירד ב-0.1% ומחיר הסויה ירד ב-0.3%. מחיר האורז, שכה רבות דובר בו לאחרונה, כבר ירד ביום שישי שעבר ב-22.6% ל-19.1 דולר ממחירו הגבוה בכל הזמנים, שנרשם ב-24 באפריל השנה, 24.68 דולר ל-100 פאונד.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-2.07%. זאת בהשוואה לעלייה שבועית של 1.78% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 3.19% במדד מניות הנאסד"ק.

בנזין

למרות הירידה במחירי האנרגיה בשבוע האחרון הוסיף מחיר הבנזין לעלות ב-0.47% ל-3.35 דולר לגלון, מחירו הגבוה בכל הזמנים גם במחירים ריאליים. בעת הזו בשנה שעברה היה מחיר הבנזין 2.30 דולר לגלון, כך שבפרק זמן של שנה בלבד עלה מחיר הבנזין ב-46.7%. יתרה מזאת, יש לציין כי זהו מחיר הבנזין בבורסת הסחורות של ניו יורק וכי מחיר הבנזין הממוצע לצרכן בתחנות הדלק בארצות הברית הגיע ביום שישי שעבר אף ל-3.96 דולר לגלון, מחירו הגבוה בכל הזמנים גם במונחים ריאליים מתואמים לאינפלציה. ב-12 מדינות בארצות הברית אף עבר מחיר הבנזין הממוצע בתחנות הדלק ביום שישי שעבר את הרף הפסיכולוגי של 4 דולר לגלון.

סימנים ראשוניים מראים שלמחירי הבנזין הגבוהים יש כבר השפעה שלילית על הביקוש לבנזין בארצות הברית. נתונים שפרסמו לאחרונה משרד האנרגיה ורשות הכבישים המהירים מראים שהצרכנים האמריקאים נוסעים כעת פחות ברכביהם.

אולם למרות תלונות הנהגים האמריקאים על מחיר הבנזין הגבוה, בהשוואה אלינו המחיר בתחנות הדלק בארצות הברית עדיין נמוך: 4 דולר לגלון שקולים ל-3.42 שקל לליטר, כלומר הצרכן האמריקאי משלם עדיין רק כמחצית מהמחיר האחרון בתחנות הדלק בישראל: 6.73 שקל לליטר.

למרות מחירי הבנזין הגבוהים בתי הזיקוק בארצות הברית לא מצאו לנכון להגדיל את תפוקתם: היא הייתה רק 87.9% מכושר הייצור שלהם בשבוע האחרון. בנזין מהווה כמחצית מצריכת הנפט בארצות הברית ומשמש כדלק לכלי רכב פרטיים; באירופה הבנזין מהווה רק כרבע מצריכת הנפט בגלל שימוש רב יותר במכוניות בעלות מנועי דיזל. לפי נתוני משרד האנרגיה בממשל ארצות הברית, DOE, ב-23 במאי הסתכם מלאי הבנזין במדינה ב-206.2 מיליון חביות בהשוואה למלאי של 201.1 מיליון חביות בעת הזו בשנה שעברה, והיצע הבנזין בשבוע שעבר היה גדול ב-3% בהשוואה לשנה שעברה. הביקוש לבנזין ירד ב-0.4% בארבעת השבועות האחרונים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. להערכת ,DOE מחיר הבנזין לצרכן בשנת 2008 יהיה בממוצע 3.52 דולר לגלון, זאת בהשוואה ל-2.81 דולר לגלון, המחיר הממוצע בשנת 2007.

איך משקיעים

ב-11 במארס 2008 הושקה תעודת סל חדשה, United States Gasoline Fund LP, העוקבת אחרי מחיר הבנזין בבורסת הסחורות של ניו יורק., התעודה נסחרת כמניה לכל דבר בבורסתAMEX בסימול UGA. החברה האחראית היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול שלה הם 0.60% לשנה.

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על בנזין:

תעודת הסל ETFS Gasoline נסחרת מספטמבר 2006 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה UGAS. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הבנזין, המבוסס על מחירי החוזים העתידיים על בנזין בבורסת הסחורות של ניו יורק. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Short Gasoline נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SGAS. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הבנזין, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. היתרון ברכישת תעודה זו למי שצופה ירידה במחיר הבנזין, לעומת מכירה בחסר (שורט) של תעודת הסל UGAS, נובע מסחירות יותר גדולה של התעודה לעומת מכירה בחסר. נוסף על כך, מכירה בחסר כרוכה בבעלות על חשבון מיוחד מסוג margin ובחשיפה לדרישה להפקדת כספים נוספים בחשבון אם מחיר הבנזין עולה.

תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Gasoline נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LGAS. התשואה של תעודת סל זו עומדת בערך כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הבנזין, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבנזין יעלה, ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הבנזין יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הבנזין. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חזיר קפוא – 3.6%, כותנה – 1.6%, קפה – 1.5%, קמח סויה – 1.5%, חיטה – 1.2% ובנזין – 0.5%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: בדיל – 10.6%, כסף – 7.8%, פלטינה – 7.5%, אבץ – 6.2%, אורז – 6.1%, ניקל – 5.2%, נפט להסקה – 5.1%, פלדיום – 4.9%, אתנול – 4.4%, זהב – 3.7%, נפט – 3.7%, נחושת – 3.5%, עופרת – 2.9%, רכז תפוזים – 2.1%, אלומיניום – 2.1%, עץ – 1.9% וגז טבעי – 1.3%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

* הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של בנזין, תעודת סל או כל סחורה אחרת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.