איך משקיעים בסחורה הכי חמה בעולם?

שבוע סוער במיוחד עבר על השווקים הפיננסיים העולמיים: הדולר הוסיף להיחלש, ב-1.2% לעומת האירו וב-0.7% לעומת הין היפני; מחיר הנפט המשיך בדהירתו כלפי מעלה ועלה ב-4.7% בסיכום שבועי ל-132.19 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום חמישי שעבר הגיע מחירו ל-135.09 דולר לחבית, ערכו הגבוה בכל הזמנים. גם שאר מחירי סחורות האנרגיה עלו עלייה תלולה בשבוע האחרון, דבר שגרם לירידה חדה בשוקי המניות בארצות הברית.

מחירי המתכות האצילות הוסיפו לעלות זה שבוע שלישי ברציפות. הכסף ב-7.8% ל-18.29 דולר לאונקיה, הזהב ב-2.9% ל-925.8 דולר לאונקיה, הפלטינה ב-2.1% ל-2,176.3 דולר לאונקיה והפלדיום ב-0.9% ל-457.3 דולר לאונקיה.

מחירי המתכות התעשייתיות, שעלו עלייה חדה לפני שבועיים, שינו מגמה וירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר: מחיר העופרת ירד ב-13.1%; מחיר הניקל ירד ב-11.2%; מחיר האבץ ירד ב-9.1%; מחיר הבדיל ירד ב-6.1%; מחיר הנחושת ירד ב-2.4% ומחיר האלומיניום ירד ב-1.5%. בשונה משאר המתכות התעשייתיות הוסיף מחיר הפלדה לעלות: מאז 28 באפריל, עת החל לראשונה השנה המסחר בפלדה בבורסת המתכות של לונדון, עולה מחירה מדי שבוע, ובשבוע האחרון הוא עלה ב-5.4% ל-1,180 דולר לטון.

במחירי הסחורות החקלאיות לא היו שינויים משמעותיים בשבוע האחרון: מחיר התירס עלה ב-1.5%; מחיר האורז עלה ב-1.4%; מחיר הסויה ירד ב-0.7% ומחיר החיטה ירד ב-1.1%.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-1.09%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 3.47% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 3.33% במדד מניות הנאסד"ק.

נפט

מחיר הנפט עולה מדי שבוע, והדבר פוגע בכלכלת המדינות המייבאות נפט, מקטין את רווחי החברות ומגדיל את הוצאות משקי הבית. ארצות הברית, צרכנית הנפט הגדולה בעולם (ארצות הברית לבדה צורכת כ-24% מצריכת הנפט העולמית), מוציאה על נפט מיובא ומוצריו בין 35 ל-40 מיליארד דולר לחודש, יותר ממחצית הגרעון שלה במסחר בטובין. גם סין, צרכנית הנפט השנייה בגודלה בעולם (הצורכת כ-9% מצריכת הנפט העולמית) מוציאה מדי חודש כ-10 מיליארד דולר על נפט מיובא ומוצריו. יפן, צרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם (הצורכת כ-6% מצריכת הנפט העולמית), מוציאה סכום גדול עוד יותר מסין, כ-15 מיליארד דולר בחודש על יבוא נפט. בעוד שארצות הברית מפיקה כ-40% מצריכת הנפט שלה, וסין מפיקה כ-52% מצריכת הנפט שלה, יפן מייבאת כמעט את כל הנפט שהיא צורכת.

יצואניות הנפט העיקריות הן ערב הסעודית ולה כ-18% מיצוא הנפט העולמי; רוסיה כ-14%; נורבגיה, איראן ואיחוד האמירויות כ-5% כל אחת; ונצואלה, כווית, ניגריה, אלג'יריה, מקסיקו, לוב ועיראק כ-4% מיצוא הנפט העולמי כל אחת. המדינות יצואניות הנפט העיקריות נהנות כמובן ממחירי הנפט הגבוהים ובעקבותיהם ממיליארדי הדולרים הזורמים לקופתם מדי חודש, גם מכיוון שהדבר מחזק את מעמדם הבינלאומי. ביטויים לכך ניכרים בעיקר בהתנהגות מדינות כמו רוסיה, ונצואלה ואיראן.

נשאלת השאלה אם מחיר הנפט יוסיף לעלות ועמו הנזק הגובר לצמיחה הכלכלית העולמית, ואם מחיר זה הוא ריאלי ומבוסס על ערכים פונדמנטליים או מחיר בועה הנובע מהתנהגות גורמים ספקולנטים המריצים אותו כדי לזכות ברווחים מהירים. רוב המומחים מעריכים שמחיר הנפט יוסיף לעלות בגלל התנאים הבסיסיים של גידול בביקוש מעבר לגידול בהיצע הנפט העולמי, בעיקר ממדינות כמו סין והודו. שדות הנפט העיקריים בעולם נמצאים כבר מעבר לשיא תפוקתם, ותפוקת הנפט שלהם בירידה. שדות נפט חדשים מתגלים בעיקר במעמקי הים ובאזורי הקוטב, כך שהוצאות הגילוי וההפקה מהן גדולות יותר. נוסף על כך, עתודות הנפט העיקריות בעולם נמצאות במדינות השייכות לארגון אופ"ק (כ-70% מעתודות הנפט המוכחות בעולם), וארגון זה מנהל מדיניות השומרת על מחירי הנפט הגבוהים.

גם אם הטענות הללו נכונות, אין הדבר אומר שמחיר הנפט יוסיף לעלות באופן רצוף. העלייה הנוכחית במגמת מחירי הנפט החלה בתחילת שנת 2002, ומאז כבר עלה מחיר הנפט ב-566% כ-35% בממוצע בכל שנה. באותה עת עלה מדד המחירים לצרכן בארצות הברית (הירידה הריאלית במחיר הדולר) ב-18.4%, ושער הדולר ירד ב-77% ביחס לאירו; כלומר, העלייה במחירי הנפט הייתה עלייה ריאלית הרבה מעבר לירידת כוח הקנייה של הדולר ולירידה בשערו ביחס לאירו. למרות מגמת העלייה הכללית במחיר הנפט היו באותה עת שלושה תיקונים כלפי מטה במחירו בשיעור העולה על 20%. בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2002 ירד מחיר הנפט ב-22.6%, מ-31.2 ל-24.14 דולר לחבית. בין החודשים אוקטובר 2004 לדצמבר 2004 ירד מחיר הנפט ב-26.9%, מ-55.65 ל-40.7 דולר לחבית, ובין חודש יולי 2006 לינואר 2007 ירד מחיר הנפט ב-35.6%, מ-79.45 ל-51.2 דולר לחבית. סביר להניח כי גם הפעם יחול תיקון כלפי מטה במחיר הזהב השחור בשיעור דומה לתיקונים הקודמים במועד זה או אחר. מכיוון שאין דרך לקבוע מתי יגיע מחיר הנפט לשיאו ויתחיל התיקון במחירו, מומלץ למשקיע הזהיר לחכות לירידה משמעותית במחיר הנפט לפני שהוא משקיע בו את מירב כספו.

איך משקיעים

אפשר להשקיע בנפט בשני הכיוונים (עלייה או ירידה במחירו) בחוזים עתידיים בבורסת הסחורות של ניו יורק באמצעות תעודות סל על הנפט ועל ידי השקעה במניות של חברות נפט ושל חברות שירותי הנפט.

תעודות סל:

תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, שנפח המסחר היומי שלה הוא יותר מ-21 מיליון מניות, היא United States Oil, הנסחרת בבורסת AMEX בסימול USO כמניה לכל דבר. תעודה זו משקיעה בעיקר בנפט גולמי אבל גם במוצרי אנרגיה נוספים כמו גז טבעי, נפט להסקה ובנזין. דמי הניהול שלה הם 0.50% לשנה.

תעודת סל המשקיעה ישירות רק בחוזים עתידיים לנפט טקסני מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק היא PowerShares DB Oil Fund, הנסחרת בבורסת AMEX בסימול DBO. נפח המסחר היומי שלה הוא כרבע מיליון מניות ביום, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: כסף – 7.8%, גז טבעי – 6.9%, פלדה – 5.4%, בנזין – 5.3%, נפט – 4.7%, נפט להסקה – 4.4%, פחם – 3.1%, זהב – 2.9%, שמן סויה – 2.8%, בקר חי – 2.4%, פלטינה – 2.1%, עץ – 2.1%, חזיר לפיטום – 2.0%, בקר לפיטום – 1.9%, כותנה – 1.6%, תירס – 1.5%, קפה – 1.5%, אורז – 1.4% ואתנול – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: עופרת – 13.1%, ניקל – 11.2%, אבץ – 9.1%, בדיל – 6.1%, סוכר – 4.5%, נחושת – 2.4%, חזיר קפוא – 2.2%, שיבולת שועל – 2.2%, אלומיניום – 1.5%, רכז תפוזים – 1.2% וחיטה – 1.1%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט, תעודת סל, או כל סחורה אחרת.