בפסגות מצביעים על נוחי דנקנר: "דסק"ש נסחרת בדיסקאונט, תסתכלו על ההחזקות שלה"
מניית דיסקונט השקעות איבדה מתחילת השנה כ-20% ובפסגות מאמינים, כי נפתח דיסקאונט סחיר במניה. "החברות התפעוליות המרכזיות של דסק"ש הציגו תוצאות חיוביות, חלקן אף מעל המצופה - תוצאות שיבואו לידי ביטוי בדוחות הקרובים של דסק"ש", אומר היום נעם פינקו אנליסט מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות, כאשר הוא מתייחס לסלקום, שופרסל, מכתשים אגן (מוחזקת ע"י כור המוחזקת ע"י דסק"ש), נטוויז'ן ונייר חדרה. חברות אלרון, כור ונכסים ובניין טרם פרסמו דוחות.
פינקו מציין, כי סלקום הינה האחזקה המהותית ביותר של דסק"ש, והאחזקה בה מהווה קרוב למחצית מסך שווי האחזקות הסחירות של דסק"ש. "השפעת שינוי במניית סלקום על שוויה של מניית דסק"ש הינו מעל ל-70%", הוא מציין.
סלקום פרסמה ביום רביעי תוצאות שהצביעו על שיפור חזק בשיעורי הרווחיות אל מול הרבעון הקודם וזאת למרות עלויות הניידות. הרווח הנקי הסתכם ב-273 מיליון שקל. בפסגות ציפו לרווח נקי של 208.6 מיליון שקל.
על תוצאות שופרסל, זרוע הקמעונאיות של החברה, אומר פינקו "התוצאות מזכירות לנו שוב את יכולותיה של הנהלת הרשת, כפי שהתבטאו בשינויים המוצלחים שנעשו בחברה ואת העובדה כי מדובר על הרשת המובילה בישראל. להנהלת החברה חזון ברור בהקשר של פיתוח מנועי צמיחה והמשך התייעלות".
גם חברת הדשנים, מכתשים אגן, הפתיעה את פסגות כאשר הציגה צמיחה של 31% בהכנסות. למרות זאת, פינקו מציין, כי כור חברת האם של מכתשים אגן המוחזקת ע"י דסק"ש תפגע קצת ברווחי האקוויטי שאמורה דסק"ש למשוך מכור בגלל הוצאות מימון גבוהות בגין ירידת שער הדולר.
פינקו מציין גם את התוצאות החיוביות של נייר חדרה ונטוויז'ן ואומר, כי "כל אלו, בתוספת רווחי הון בסך של כ-205 מיליון שקל מירידה בשיעור האחזקות בסלקום וב-GVT מובילים לכך שהדוח הקרוב של דסק"ש יהיה בהחלט חיובי".
"להערכתנו, חשיפה לקבוצת אי.די.בי היא רצויה בשל החשיפה הגדולה שלה למשק הישראלי על כלל ענפיו. על אף ההאטה הצפויה, מצב המשק עדיין בריא וחזק. נזכיר גם את ההיערכות הנכונה של הקבוצה כולה למשבר הנוכחי, עת השכילה להשיג מימון רב לטווח ארוך, לפני פרוץ משבר הנזילות העולמי.
פינקו מציין, כי לפי שערי הבסיס הבוקר, דסק"ש נסחרת כיום בדיסקאונט סחיר של 14% (לאחר ניכוי הוצאות מטה ומס בהיקף של 860 מיליון שקל), שהינו גבוה יחסית לחברה ודיסקאונט כלכלי של 33%. אי.די.בי פיתוח נסחרת כיום בדיסקאונט סחיר של כ-2.3% (לאחר ניכוי הוצאות מס ומטה של 1.1 מיליארד שקל), שהינו סביר ביחס לממוצע של החברה. הדיסקאונט הכלכלי שנובע בעיקר מהמחיר הכלכלי של דסק"ש הינו 26%.
עדכון המדדים הקרוב, מהווה זרז לרכישת אי.די.בי פיתוח איפה ששיעור אחזקות הציבור נכון להיום עומד על 22.67%. "בעלי העניין בחברה יצטרכו להפיץ מעל ל-2% ממניות החברה בחודש הקרוב על מנת להבטיח את הישארותה במעו"ף". על פי שווי השוק כיום, היקף ההפצה צפוי לעמוד על כ- 120 מ' שקל.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
