הצעת חוק - דרישה לתשלום דמי ב"ל תוך 7 שנים
ביום 19.3.2008 פורסמה הצעת חוק - הכנסת לתיקון מס' 10 לחוק הביטוח הלאומי.
הצעת החוק דנה בהגבלת המועד שבו המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש את תשלום דמי הביטוח שלא שולמו במועדם. כיום, פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי, קובע הוראות לעניין תשלום דמי ביטוח על ידי המבוטחים על פי החוק, וסימן ד' שבו עוסק בדמי ביטוח שלא שולמו במועדם; ואולם החוק אינו מגביל את המועד שבו המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש לראשונה את תשלום דמי הביטוח.
כך, מבוטח עשוי לקבל דרישה לתשלום דמי ביטוח בחלוף שנים רבות מהמועד לתשלומים, כשדמי הביטוח כבר נושאים תוספות פיגורים, ולהיות חשוף להליכי גבייה מינהליים בשל כך.
הצעת חוק זו קובעת כי המוסד לביטוח לאומי יחויב לדרוש את תשלום דמי הביטוח לכל המאוחר עד תום שבע שנים מהמועד לתשלומם. מוצע כי דמי ביטוח שתשלומם לא נדרש בתקופה האמורה לא ייגבו עוד, ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה.
ואולם, אם המבוטח עצמו גרם לכך שלא ניתן היה לדרוש ממנו את תשלום דמי הביטוח במועד, בשל אי מילוי חובת דיווח לפי סעיף 355 לחוק או חובת רישום לפי סעיף 379 לחוק, לא תחול ההוראה המגבילה את התקופה לדרישת תשלום דמי הביטוח.
הגבלה זו לא תחול גם אם המבוטח הודה בקיום חובו לדמי ביטוח באופן המעיד שהיה מודע לקיומו של החוב אף בהעדר משלוח דרישה מאת המוסד לביטוח לאומי.
מוצע לקבוע כי הוראות ההסדר המוצע יחולו על חובות שביום תחילתו טרם חלפו שבע שנים מהמועד לתשלומם.
יובהר כי לגבי חובות מוקדמים יותר לא יחולו ההוראות האמורות, לרבות ההוראות בדבר הגבלת המועד למשלוח דרישת תשלום.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
