אנליסטים בוול סטריט ממליצים: 5 המניות שחייבות להיות בתיק של כל משקיע בתקופה סוערת זו

בתי ההשקעות המובילים בארה"ב מרכזים את המניות שיצלחו בשלום את הסערה בשווקים - ויגנו על תיקי ההשקעות
עדי בן ישראל |

בימים טרופים בשוקי המניות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל, מחפשים המשקיעים מקלט מהתנודתיות ומנוח מהחששות הנוגעים לשאלת המיתון בארה"ב. לצורך כך, ריכז האתר הפיננסי של CNN מספר אנליסטים אשר ימליצו על מניות לא שגרתיות שיצלחו את המשבר בשלום.

תחילה למניית Garmin (סימול: GRMN), העוסקת במתן שירותי GPS. המניה נסחרת כיום במכפיל רווח של 18.4 ורווחי החברה צומחים בקצב שנתי של 19%. מחודש נובמבר נפלה המניה ובשפל השלימה ירידה של כ-50% כתוצאה מהטלטלה בשוק ומהתחרות הגוברת בין ספקיות שירותי ה-GPS. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל הירידות, האנליסטים סבורים כי היא מהווה השקעה אטרקטיבית.

"איננו יכולים להימנע מהאפשרות שההאטה הכלכלית בארה"ב אכן תגיע גם ל-Garmin", אומר האנליסט ריצ'ארד ולרה מבית ההשקעות Needham. "עם זאת, אנו מאמינים כי כל השפעה שלילית תהיה מתונה יותר ממה שמייצג מחיר המניה כיום".

מניה נוספת עליה ממליצים האנליסטים היא Laboratory Corp of America (סימול: LH), אשר נסחרת במכפיל רווח 16.5 וצומחת בקצב שנתי של 15% בשורת הרווח. החברה עצמה מפעילה את המעבדה הקלינית השנייה בגודלה בארה"ב, והאנליסטים סבורים כי היא מניית חובה לכל הרואה את עצמו משקיע לטווח הארוך. לאחרונה זינקה המניה לאחר שהחברה הודיעה כי היא מצפה לרשום השנה רווח נקי של 4.74-4.9 דולר למניה, בעוד קונצנזוס התחזיות ציפה ל-4.15 דולר למניה בלבד.

האנליסט רוברט ווילובי מבנק אוף אמריקה סבור כי על המשקיעים להבין שההאטה הכלכלית הצפויה ב-2008 לא תפגע בחברה, וכי זו תניב תשואה חזקה השנה.

המניה הבאה אליה מתייחסים האנליסטים מוכרת לכל. מדובר במניית Nike (סימול: NKE), הנסחרת במכפיל רווח 17 ומציגה צמיחה ברווחים של 14% בקצב שנתי. ענקית מוצרי הספורט מתבססת על מנוע הצמיחה החזק שלה בסין, אולם באופן מפתיע היא ידעה גידול במכירות גם בארה"ב - למרות ההאטה הכלכלית. לפי הדוחות הכספיים האחרונים אותם הוציאה לשוק, החברה מסרה כי ידעה צמיחה של 7% במכירות.

האנליסט רוברט סמואלס מבית ההשקעות ג'יי.פי. מורגן מסר כי "נייק ממוקמת היטב להתמודד עם הסערה בגלל קו המוצרים שלה, ההתפשטות הגלובלית וההנהלה". בנוסף, בשוק מעריכים כי האולימפיאדה בסין ואליפות אירופה בכדורגל שייערכו בקיץ הקרוב יתרמו למכירות החברה.

הירידות החדות בשווקים לא פסחו על מניית Precision Castparts Corp (סימול: PCP), אשר נסחרת היום במכפיל רווח 16 ומציגה צמיחה של 20% ברווחים. עסקי הליבה של החברה אינם "סקסים", שכן היא עוסקת במכירת רכיבים ממונעים ורכיבי תעופה, אולם מהנתונים הפיננסיים שלה לא ניתן להתעלם.

החברה דיווחה על זינוק של 55% ברווח הנקי ברבעון הפיסקלי השלישי שהסתיים בינואר, תוך שהיא מודיעה על צמיחה חזקה בכל הסגמנטים העיקריים שלה. במבט לעתיד, כשההאטה הכלכלית ניצבת ברקע, האנליסט ג'וזף נאדול מבית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן סבור כי המכירות בתעשייה בה החברה פועלת ימשיכו ליהנות מצמיחה איתנה. נאדול מדגיש כי המניה נסחרת בחסר לעומת מתחרותיה בתעשייה, והוא דווקא סבור שהיא אמורה להיסחר מעל למכפיל החברות האחרות בתעשייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.