אנליסטים בוול סטריט ממליצים: 5 המניות שחייבות להיות בתיק של כל משקיע בתקופה סוערת זו
בימים טרופים בשוקי המניות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל, מחפשים המשקיעים מקלט מהתנודתיות ומנוח מהחששות הנוגעים לשאלת המיתון בארה"ב. לצורך כך, ריכז האתר הפיננסי של CNN מספר אנליסטים אשר ימליצו על מניות לא שגרתיות שיצלחו את המשבר בשלום.
תחילה למניית Garmin (סימול: GRMN), העוסקת במתן שירותי GPS. המניה נסחרת כיום במכפיל רווח של 18.4 ורווחי החברה צומחים בקצב שנתי של 19%. מחודש נובמבר נפלה המניה ובשפל השלימה ירידה של כ-50% כתוצאה מהטלטלה בשוק ומהתחרות הגוברת בין ספקיות שירותי ה-GPS. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל הירידות, האנליסטים סבורים כי היא מהווה השקעה אטרקטיבית.
"איננו יכולים להימנע מהאפשרות שההאטה הכלכלית בארה"ב אכן תגיע גם ל-Garmin", אומר האנליסט ריצ'ארד ולרה מבית ההשקעות Needham. "עם זאת, אנו מאמינים כי כל השפעה שלילית תהיה מתונה יותר ממה שמייצג מחיר המניה כיום".
מניה נוספת עליה ממליצים האנליסטים היא Laboratory Corp of America (סימול: LH), אשר נסחרת במכפיל רווח 16.5 וצומחת בקצב שנתי של 15% בשורת הרווח. החברה עצמה מפעילה את המעבדה הקלינית השנייה בגודלה בארה"ב, והאנליסטים סבורים כי היא מניית חובה לכל הרואה את עצמו משקיע לטווח הארוך. לאחרונה זינקה המניה לאחר שהחברה הודיעה כי היא מצפה לרשום השנה רווח נקי של 4.74-4.9 דולר למניה, בעוד קונצנזוס התחזיות ציפה ל-4.15 דולר למניה בלבד.
האנליסט רוברט ווילובי מבנק אוף אמריקה סבור כי על המשקיעים להבין שההאטה הכלכלית הצפויה ב-2008 לא תפגע בחברה, וכי זו תניב תשואה חזקה השנה.
המניה הבאה אליה מתייחסים האנליסטים מוכרת לכל. מדובר במניית Nike (סימול: NKE), הנסחרת במכפיל רווח 17 ומציגה צמיחה ברווחים של 14% בקצב שנתי. ענקית מוצרי הספורט מתבססת על מנוע הצמיחה החזק שלה בסין, אולם באופן מפתיע היא ידעה גידול במכירות גם בארה"ב - למרות ההאטה הכלכלית. לפי הדוחות הכספיים האחרונים אותם הוציאה לשוק, החברה מסרה כי ידעה צמיחה של 7% במכירות.
האנליסט רוברט סמואלס מבית ההשקעות ג'יי.פי. מורגן מסר כי "נייק ממוקמת היטב להתמודד עם הסערה בגלל קו המוצרים שלה, ההתפשטות הגלובלית וההנהלה". בנוסף, בשוק מעריכים כי האולימפיאדה בסין ואליפות אירופה בכדורגל שייערכו בקיץ הקרוב יתרמו למכירות החברה.
הירידות החדות בשווקים לא פסחו על מניית Precision Castparts Corp (סימול: PCP), אשר נסחרת היום במכפיל רווח 16 ומציגה צמיחה של 20% ברווחים. עסקי הליבה של החברה אינם "סקסים", שכן היא עוסקת במכירת רכיבים ממונעים ורכיבי תעופה, אולם מהנתונים הפיננסיים שלה לא ניתן להתעלם.
החברה דיווחה על זינוק של 55% ברווח הנקי ברבעון הפיסקלי השלישי שהסתיים בינואר, תוך שהיא מודיעה על צמיחה חזקה בכל הסגמנטים העיקריים שלה. במבט לעתיד, כשההאטה הכלכלית ניצבת ברקע, האנליסט ג'וזף נאדול מבית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן סבור כי המכירות בתעשייה בה החברה פועלת ימשיכו ליהנות מצמיחה איתנה. נאדול מדגיש כי המניה נסחרת בחסר לעומת מתחרותיה בתעשייה, והוא דווקא סבור שהיא אמורה להיסחר מעל למכפיל החברות האחרות בתעשייה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
