אנליסטים בוול סטריט ממליצים: 5 המניות שחייבות להיות בתיק של כל משקיע בתקופה סוערת זו
בימים טרופים בשוקי המניות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל, מחפשים המשקיעים מקלט מהתנודתיות ומנוח מהחששות הנוגעים לשאלת המיתון בארה"ב. לצורך כך, ריכז האתר הפיננסי של CNN מספר אנליסטים אשר ימליצו על מניות לא שגרתיות שיצלחו את המשבר בשלום.
תחילה למניית Garmin (סימול: GRMN), העוסקת במתן שירותי GPS. המניה נסחרת כיום במכפיל רווח של 18.4 ורווחי החברה צומחים בקצב שנתי של 19%. מחודש נובמבר נפלה המניה ובשפל השלימה ירידה של כ-50% כתוצאה מהטלטלה בשוק ומהתחרות הגוברת בין ספקיות שירותי ה-GPS. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל הירידות, האנליסטים סבורים כי היא מהווה השקעה אטרקטיבית.
"איננו יכולים להימנע מהאפשרות שההאטה הכלכלית בארה"ב אכן תגיע גם ל-Garmin", אומר האנליסט ריצ'ארד ולרה מבית ההשקעות Needham. "עם זאת, אנו מאמינים כי כל השפעה שלילית תהיה מתונה יותר ממה שמייצג מחיר המניה כיום".
מניה נוספת עליה ממליצים האנליסטים היא Laboratory Corp of America (סימול: LH), אשר נסחרת במכפיל רווח 16.5 וצומחת בקצב שנתי של 15% בשורת הרווח. החברה עצמה מפעילה את המעבדה הקלינית השנייה בגודלה בארה"ב, והאנליסטים סבורים כי היא מניית חובה לכל הרואה את עצמו משקיע לטווח הארוך. לאחרונה זינקה המניה לאחר שהחברה הודיעה כי היא מצפה לרשום השנה רווח נקי של 4.74-4.9 דולר למניה, בעוד קונצנזוס התחזיות ציפה ל-4.15 דולר למניה בלבד.
האנליסט רוברט ווילובי מבנק אוף אמריקה סבור כי על המשקיעים להבין שההאטה הכלכלית הצפויה ב-2008 לא תפגע בחברה, וכי זו תניב תשואה חזקה השנה.
המניה הבאה אליה מתייחסים האנליסטים מוכרת לכל. מדובר במניית Nike (סימול: NKE), הנסחרת במכפיל רווח 17 ומציגה צמיחה ברווחים של 14% בקצב שנתי. ענקית מוצרי הספורט מתבססת על מנוע הצמיחה החזק שלה בסין, אולם באופן מפתיע היא ידעה גידול במכירות גם בארה"ב - למרות ההאטה הכלכלית. לפי הדוחות הכספיים האחרונים אותם הוציאה לשוק, החברה מסרה כי ידעה צמיחה של 7% במכירות.
האנליסט רוברט סמואלס מבית ההשקעות ג'יי.פי. מורגן מסר כי "נייק ממוקמת היטב להתמודד עם הסערה בגלל קו המוצרים שלה, ההתפשטות הגלובלית וההנהלה". בנוסף, בשוק מעריכים כי האולימפיאדה בסין ואליפות אירופה בכדורגל שייערכו בקיץ הקרוב יתרמו למכירות החברה.
הירידות החדות בשווקים לא פסחו על מניית Precision Castparts Corp (סימול: PCP), אשר נסחרת היום במכפיל רווח 16 ומציגה צמיחה של 20% ברווחים. עסקי הליבה של החברה אינם "סקסים", שכן היא עוסקת במכירת רכיבים ממונעים ורכיבי תעופה, אולם מהנתונים הפיננסיים שלה לא ניתן להתעלם.
החברה דיווחה על זינוק של 55% ברווח הנקי ברבעון הפיסקלי השלישי שהסתיים בינואר, תוך שהיא מודיעה על צמיחה חזקה בכל הסגמנטים העיקריים שלה. במבט לעתיד, כשההאטה הכלכלית ניצבת ברקע, האנליסט ג'וזף נאדול מבית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן סבור כי המכירות בתעשייה בה החברה פועלת ימשיכו ליהנות מצמיחה איתנה. נאדול מדגיש כי המניה נסחרת בחסר לעומת מתחרותיה בתעשייה, והוא דווקא סבור שהיא אמורה להיסחר מעל למכפיל החברות האחרות בתעשייה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
