בין השורות: האם בטבע צריכים לחייך בשל הודעת פייזר?

האם חברה ומניה כמו טבע אמורות ליהנות מסיפור פיטורי הענק בענקית התרופות פייזר? לא בטוח. הנה ההסבר
שי פאוזנר |

גלולה מרה. דמיינו לכם לרגע, כי אתם מנהלים של חברה גדולה - אתם יודעים מה... חברה ענקית. משהו כמו נגיד... טבע . הנה אתם קמים בבוקר, מתיישבים על המחשב, גולשים לאתרי הכלכלה והעסקים המועדפים עליכם ואופס... מגלים שאחת המתחרות הקשות שלכם מבצעת חיתוך עמוק של 10% מכוח האדם שלה. או בעברית פשוטה, מפטרת 10,000 עובדים ברחבי העולם.

עכשיו נשאלת השאלה, האם אתם אמורים - כמנהלים של אותה חברה ענקית, לשמוח?

למי מכם שענה לעצמו עכשיו - "כמובן" או סתם "כן", אני ממליץ לחשוב שוב.

נכון, בתעשיה נורמאלית כל שחקן מרכזי היה שמח מאוד לשמוע שמתחרה חשוב שלו קיבל מכה קשה, אוליי אפילו אנושה וכי התחזית של אותו מתחרה היא, שבקרוב מאוד הרווחים שלו יחתכו באופן קיצוני. אבל תעשיית התרופות היא לא תעשייה נורמאלית. לכן, בטבע צריכים להיות מאוד מודאגים הבוקר.

אם מישהו מיכם לא היה בהכרה ביממה האחרונה, נסביר לו, כי הסיפור שעליו אנחנו מדברים פה, הוא סיפורה של חברת התרופות הענקית פייזר ( PFIZER ), אשר דיווחה אמש על פיטורי 10,000 עובדים, חיסול 5 מפעלים בעולם וקיצוץ של 500 מיליון דולר בהוצאות שלה בכל שנה.

למה בעצם פייזר עושה את זה? מפני שקורה לה משהו שצריך להדאיג כל שחקן בשוק התרופות - וכן, צריך גם להדאיג כל אחד מאיתנו.

אלה העובדות: פייזר עומדת לאבד את הפטנט על התרופה הכי חזקה שלה. מדובר בתרופה להורדת הכולסטרול בדם בשם "ליפטור", שהיא גם התרופה הנמכרת ביותר בעולם. ועוד עובדה חשובה. מדובר בתרופה שמייצרת חצי (!) מהרווח של פייזר בכל שנה. לכן, הסיכוי שהחברה הענקית הזו תגיע אי פעם לתרופה כל כך מוצלחת הוא אפסי.

הצינור של טבע. אז אני מניח ששוב יש בינכם עכשיו כאלה ששואלים את עצמם: מדוע צריכים לדאוג בטבע?

שכן, הנה הולכת לה ענקית בתחום בדרך כל בשר - כלומר, עומדת לקרוס, או לפחות להפוך לפחות מאיימת מבחינתה של טבע. הרי טבע והחברות הגנריות הגדולות האחרות "שרפו" בשנים האחרונות כמויות אדירות של כסף, רק כדי להתנגח בבתי המשפט ברחבי העולם בחברות המייצרות את התרופות המקוריות - האתיות, כמו פייזר, מפני שהן לא הסכימו לוותר על הפטנט שלהן גם לאחר תפוגתו החוקית.

אבל האמת היא, שכל העובדות הללו שהצגתי כאן, אמורות להביא את כל מי שחי את השוק הזה, להעריך שפייזר תחתוך משמעותית גם את הוצאות המו"פ שלה. כך, היא עלולה להפוך לחברה קטנה הרבה יותר ולאבד הרבה יותר מאותו נתח של 10% מכוח האדם שלה בהמשך.

ובכל זאת, למה טבע?

טבע והמתחרות האחרות שלה בשוק התרופות הגנריות משחקות במגרש משחקים מוזר. כל אחת מהן מתכננת ביום מן הימים להפוך לייצרנית של תרופה שכבר מיוצרת שנים רבות בשוק, על ידי חברה אתית (כזו שפיתחה את התרופה המקורית ומחזיקה בפטנט עליה), ברגע שהפטנט יפוג ממנה.

עד שנות ה-90 היתה התעשייה הגנרית קטנה הרבה יותר. היא צמחה מאוד לאור שינויים שנועדו להקל על כניסת שחקניות חדשות לתחום, שינויים שהתחוללו במדינות רבות. הממשלות ראו בשינויים הללו שליחות שאמורה לייצר שוק שבו מתחרות רבות, שוק אשר יאלץ את כולן לחתוך את מחירי התרופות באופן דרסטי ולהקל על שכבות חלשות באותן מדינות. ריבוי המתחרות בשוק הגנרי הפך את החברות האתיות לחשופות עוד יותר לתחרות, ברגע שהפטנט פג מהתרופה שפיתחו. אפשר ללמוד על המצוקה שלהן ממספר התביעות ההולך וגדל שהן שולחות לבית המשפט - בניסיון להפחית את התחרות ולאפשר להן להאריך את תוקף הפטנטים עוד ועוד. עניין שהיה פחות שכיח באופן בולט בעבר הרחוק.

ביום בו פג הפטנט הופכת החברה הגנרית למתחרה של החברה האתית כלומר, אחת כמו טבע הופכת שוב ושוב למתחרה של חברה כמו פייזר, שמאבדת עוד ועוד פטנטים על תרופות שלה. אולם התרופות - הן הרי מגיעות ל"צנרת" של טבע מפני שהן פותחו בהשקעת ענק על ידי החברות האתית. מבולבלים?

בואו נעשה סדר. כל מי שלא ממש בעניין עלול לפתוח את העיתונים ואת אתרי האינטרנט הכלכליים הבוקר ולא לשים לב לכך, שבעצם הפיכתה של פייזר לחברה בסכנה, היא מסכנת את כל תעשיית הפרמצבטיקה. לכל שחקנית גדולה בשוק החברות האתיות (אלה שפיתחו את התרופה המקורית) יש סדרה ענקית של תרופות על המדפים, אך לכל אחת מהן יש גם תרופה אחת, או כמה בודדות, שהן ה"כוכבות" שלה. ככל שיהיו להן פחות "כוכבות", כך יפחת כוחן של החברות הללו. כך גם יפחת הכסף שהן מוציאות על מחקר ופיתוח תרופות חדשות וכך יהיו פחות תרופות עתידיות שאמורות להיכנס ל"צנרת" של חברות כמו טבע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.