מטריקס יישמה בהצלחה פרוייקט SOA בקב' הרכב שלמה
חטיבת שירותים עסקיים של מטריקס יישמה בהצלחה פרוייקט SOA (Service Oriented Architecture) בקבוצת הרכב שלמה. הפרוייקט, אשר בוצע באמצעות פלטפורמת האינטגרציה האוניברסלית "Ensemble" של חברת InterSystems, מאפשר להכניס ולהוציא ("לשאוב") נתונים מן המערכות התפעוליות בחברה ולהציגם בפני לקוחות, שותפים עסקיים וספקים באתר האינטרנט של החברה.
בין הנתונים והמידע, הנשאבים באמצעות Ensemble נכללים: נתוני רכבים להשכרה ומכירה, נתונים על הליסינג הפרטי והעסקי, מידע על שירותי הדרך, נתוני הזמנות לסוכן וללקוח ועוד.
לדברי דונה דייויס, מנהלת מערכות המידע של שלמה Sixt, הצגת נתונים באופן מקוון ללקוחות ושותפים הינה החלטה אסטרטגית חשובה המאפשרת זמינות שירותים גבוהה יותר. בכל מקום ובכל זמן ניתן להציג באמצעות כל דפדפן אינטרנט נתונים ממערכות ERP ,CRM ומערכות ארגוניות נוספות. עבור קבוצה כמו שלמה, הפועלת באמצעות עשרות סניפים ונקודות שירות ברחבי הארץ, הגישה און-ליין לנתוני הארגון חשובה מעין כמותה".
לדברי מנחם ניסנבוים, מנהל חטיבת שירותים עסקיים של מטריקס, הפרוייקט שבוצע בקבוצת שלמה טמן בחובו אתגרים מורכבים מכיוון שבוצעה אינטגרציה של תהליכים עסקיים חוצי אפליקציות ותשתיות פנים ארגוניות. פלטפורמת Ensemble הינה פלטפורמת אינטגרציה המעניקה יכולת אינטגרציה במהירות חסרת תקדים מחד, ופיתוח מהיר של יישומים מורכבים מאידך. Ensemble מעניקה למשתמש יכולת ניהול טווח יישומים רחב בפרוייקטים משולבים מהמורכב לפשוט-בנוחות ובקלות.
יוסי שלום, מנכ"ל חברת InterSystems ישראל, אמר: "אנו מוקירים את חברת שלמה Sixt על שהביעו אמון בטכנולוגיה שלנו. אך יותר מכל על המהלך האסטרטגי, החזון העסקי והנחישות בלהפוך את החלום למציאות - כולם מדברים על SOA וקבוצת שלמה עושה את זה. Ensemble היא טכנולוגיה נכונה לפרויקט מורכב שבו מייצרים 5 תהליכים עסקיים, אשר חוצים אפליקציות פנימיות פעילות עם מסדי נתונים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
