מיטב: נמשכים הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות
נמשכים הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. כך מציינים כלכלני בית ההשקעות מיטב בסכום ינואר 2006 בתעשיית קרנות הנאמנות. המגמה הבולטת הייתה המשך הירידה בחלקו של הרכיב השקלי על רקע יציאת הכספים מקרנות המתמחות בהשקעה באפיק זה והעלייה בקרנות המתמחות במניות חו"ל עם גיוסים מרשימים בסך 2.1 מיליארד שקל.
סך נכסיה של תעשיית הקרנות עלה, בשיעור של כ-1.5%, מכ- 124.8 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2005, לכ-126.7 מיליארד שקל בסוף חודש ינואר 2006. עם זאת, כאמור, בנטרול התשואה החיובית שהשיגה תעשיית קרנות הנאמנות, גם בינואר נרשמה יציאת כספים, זהו חודש שלישי ברציפות, בסך 0.6 מיליארד שקל.
בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מגלה, כי פדיונות הענק שאפיינו את החודשיים שנעלו את שנת 2005, התמתנו מעט בינואר. קרנות האג"ח לסוגיהן המשיכו אמנם לסבול מיציאת כספים, אם כי בקצב מתון יותר, ואת המקום הראשון ברשימת הפדיונות תפסו שוב הקרנות השקליות. זאת, על רקע ההתאוששות שהפגין שוק האג"ח, שבסיכום חודשי רשם עליות נאות.
מנגד, העלייה בגובה הריבית במשק בחודשים האחרונים, המשיכה לשפר במעט את אטרקטיביות חלופת ההשקעה הסולידית האלטרנטיבית. מגמת היציאה לחו"ל של הציבור התחזקה בינואר, והדבר בא לידי ביטוי בזרימת כספים מאסיבית לקרנות המתמחות במניות בחו"ל.
התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה, כי מהקרנות המתמחות באג"ח מקומי נרשמה יציאת כספים בסך 0.9 מיליארד שקל. מתוך זה כ-0.6 מיליארד שקל מקרנות המתמחות באג"ח מדינה וכ-0.3 מיליארד שקל מקרנות המתמחות באג"ח כללי, אג"ח חברות ואג"ח להמרה.
הקרנות השקליות ציינו בינואר חודש אחד עשר ברציפות של יציאת כספים מהותית עם פדיונות בסכום של כ-1.5 מיליארד שקל. יציאת הכספים בלטה בעיקר בקרנות השקליות הקצרות.
העליות הנאות שרשם שוק המניות עם פתיחת השנה, לא הצליח לפתות את הציבור ומהקרנות המתמחות במניות בישראל נרשמה בינואר יציאת כספים של כ-60 מיליון שקל.
עוד קבוצות בהן נרשמה בינואר יציאת כספים קלה הן קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל, שהמשיכו לאבד מכוחן ואיבדו בינואר 70 מיליון שקל וקבוצת הקרנות הגמישות בהן נרשמו פדיונות של כ-15 מיליון שקל. יציאת כספים גבוהה יותר, של כ-0.1 מיליארד שקל, נרשמה בקרנות המתמחות במט"ח מקומי.
השוואת שיעורי המס על השקעות בחו"ל לשיעורי המס על השקעות בישראל, רצון הציבור לפזר את הסיכון והחששות כי לאחר שלוש שנים של תשואות מרשימות בשוק המניות המקומי, הגיעו העליות לקיצן, השפיעו על הציבור המקומי והדבר בא לידי ביטוי בגיוס מרשים של כ-2.1 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בחו"ל. נתון מעניין הראוי לציון הוא שעיקר זרימת הכספים הייתה לקרנות המתמחות בהשקעה בשווקים מתפתחים.
במיטב מציינים כי בחודש ינואר המשיכה לאפיין את התעשייה המגמה המוכרת לה מחודשים קודמים - ירידה בחלקם של הבנקים הגדולים לטובת מנהלי הקרנות הפרטיים. בנתחה של קבוצת הפועלים נרשמה ירידה חדה מ-30.1% ל-29.2% ובנתח השוק של קבוצת בל"ל נרשמה ירידה קלה מ-27.0% ל-26.9%.
נתח השוק של קבוצת דיסקונט ירד מ-11.6% ל-11.5% וכך גם נתח השוק של המזרחי ירד מ-4.5% ל-4.4%. נתח השוק של הבינלאומי דווקא עלה מ-3.4% ל- 3.6% תודות לגיוסים בקרנות החו"ל שבניהולו. בחלקו של בנק איגוד נרשמה ירידה בשיעור קל מ-0.7% ל-0.6%, ואילו בנתחו של יובנק נרשמה עלייה מ-0.6% ל-0.7%.
חלקם של הברוקרים הפרטיים עלה בשיעור חד מ-19.2% ל-20.1% וחלקן של חברות הביטוח עלה קלות מ-2.9% ל-3%. זאת, בלי להביא עדיין בחשבון את הרכישות שהן ביצעו ושטרם הושלמו מעשית. בחינת התפלגות העוגה של כניסת הכספים מעלה, כי כמעט כל הכספים שזרמו לתעשייה "הלכו" לגופים הפרטיים. עם זאת, נתון זה מטעה, מפני שהבנקים הם הסובלים העיקריים מיציאת הכספים הגבוהה מהקרנות השקליות, נישה בה הם מובילים משמעותית על הגופים הפרטיים בהיקף הנכסים.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.44% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
