למי קראת פרה? הישראלים צורכים מעט מאוד שוקולד
על אף עליה של 10% בשנים האחרונות, צריכת השוקולד לנפש בישראל היא מהנמוכות במערב ונאמדת בכ-3 ק"ג שוקולד בשנה. כך עולה מסקירה שערכה חברת CIA, קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן מקבוצת גאון שוקי הון.
הממוצע בעולם המערבי עומד על צריכה ממוצעת לנפש של 10 ק"ג שוקולד בשנה. אך מה שמסביר את היקפי הצריכה הנמוכים יחסית הם הופלים. לפיהם מסתבר כי הישראלים נמצאים במקום השני בעולם המערבי אחרי אוסטריה, עם צריכה של כ-20 אלף טון ופלים בשנה, שהם כ-3.5 ק"ג ופלים לנפש בשנה. המילוי שהישראלים הכי אוהבים הוא... שוקולד. עוד עולה מהסקירה כי העונה המועדפת על חובבי השוקולד היא החורף: כ-66% ממכירות השוקולד נעשות בעונה זו.
מסקירת שוק השוקולד שערכה CIA המתמחה במוסר תשלומים צרכני ועסקי עולה כי שוק זה מתאפיין בריכוזיות רבה ומתחלק בין מספר מצומצם של שחקנים, כאשר שטראוס-עלית מובילה את השוק עם נתח עצום של מעל 60%, שקשה לנגוס בו באופן משמעותי.
רק בשנתיים האחרונות צמחה עלית בכ-23% בין היתר בגלל המיתוג מחדש של שוקולד "פרה". יוניליוור מהווה כיום את המתחרה הרצינית ביותר העומדת מול עלית. יוניליוור רכשה את מפעל השוקולד המתחרה של עלית - ורד הגליל - ומחזיקה בנתח שוק של 10% משוק השוקולד בישראל. שאר נתח השוק מתחלק בין "דנשר" המתמחה ביצור שוקולדים ללא סוכר, כרמית תעשיות ממתקים, אסם וקפה סעדי.
שוק השוקולד בארץ מוערך בכמילארד וחצי שקל בשנה השוק נחלק לארבעה תחומים עיקריים- טבלאות, חטיפים, ממרחים ובונבוניירות. הישראלים רוכשים טבלאות שוקולד ב-450 מיליון שקל בשנה, שהם, כ-970 טון טבלאות שוקולד, ב-40 מיליון יחידות. שוקולד "פרה" מחזיק בנתח השוק הגבוה ביותר ונמצא בעליה מתמדת בשלוש השנים האחרונות.
שוק חטיפי השוקולד, מגלגל כ-500 מיליון שקל בשנה. מתוכם מככב "קליק" של יוניליבר עם נתח שוק כ-70%. בתחום הבונבוניירות שגדל בשנה האחרונה בכ-12%, מככבת הבונבוניירה של "פררו רושה" ביבואה של ליימן שליסל עם נתח שוק של 18%.
הישראלים "מורחים" כ-6.5 טון ממרח שוקולד בשנה והשוק נאמד בכ-150 מיליון שקל בשנה כאשר "שוקולד השחר" מוביל בתחום עם נתח שוק של 43%.
שוק השוקולד היוקרתי, הגורמה, נאמד בכ-30 מיליון שקל בשנה והוא נחשב לשוק במגמת צמיחה. המובילים בתחום הנם מקס ברנר ויבואני גודייבה. גיל צרכני שוקולד הגורמה הולך ויורד עם השנים, בעוד שבעבר רוב צרכניו היו אנשים מבוגרים, היום יש יחס שווה בין המבוגרים לצעירים.
השוקולד היוקרתי בנוי על בסיס שוקולד בלגי או צרפתי באיכות גבוהה. בדרך כלל הוא מועשר בחמאה, באגוזים, בליקרים וכד'. קהלי היעד של השוקולד היוקרתי הם ציבור הרוכש דרך חנויות מזון יוקרתיות וגורמי הסעדה הפונים לקהלי יעד אליטיסטים.
50% מהשוקולדים נמכרים ברשתות שיווק המזון והיתר בקיוסקים, בפיצוציות, במכולות ובמרכולים, כאשר גם הצריכה משתנה בהתאם. הרוכשים ברשתות המזון הם בדרך כלל צרכנים שיחלקו את השוקולד, צרכנים בקיוסקים, פיצוציות ותחנות דלק לרוב עושים זאת מתוך אימפולסיב ויאכלו את השוקולד מיד לאחר הרכישה.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
