פיצויי פיטורין מהווים הכנסת עבודה
בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה. לדעתו של הכותב, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
האמור להלן הינו בניגוד להלכה ישנה אשר לא השביחה עם הזמן (ע"א 506/71 חפץ נ. פקיד שומה חיפה) של בית המשפט העליון אשר מן הראוי לבחון אותה מחדש. לאור ההלכה הנ"ל, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה (עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת*) כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה.
לדעתי מקור ההכנסה של פיצויי פיטורין בראש ובראשונה הוא סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שכן הסעיף דן הן בהשתכרות מעבודה והן ברווח מעבודה.
בתמצית ניתן לומר כי לאור הוראות החקיקה בעניין מענקי פרישה בכלל, אופן צבירת מענק הפרישה והזכאות לו, הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה והוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה; סעיף 164 לפקודה ותקנות ניכוי ממשכורת, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
יודגש כי אומנם הגדרת "הכנסת עבודה" בסעיף 1 לפקודה הינה הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אולם לא מן הנמנע שסעיף 2(2) לפקודה יכלול בתוכו גם הכנסות נוספות בעקבות עבודה ולא רק הכנסה ישירה מעבודה.
בכל מקרה פיצויי פיטורין מהווים לדעתי הכנסה פירותית ולא הכנסה לפי חלק ה' לפקודה, שכן אין מתקיימים היסודות של חלק ה' לפקודה למיסוי המענק כרווח הון.
לדעתי, בניגוד להלכה ההיסטורית של בית המשפט העליון, אין לראות את מקור ההכנסה של מענק הפרישה בסעיף הפטור, סעיף 9(7א) לפקודה. לפי גישה זו יוצא כי החלק הפטור ממס (אלמלא הפטור), אין בנמצא מקור לחיובו במס; מאחר ונקבע פטור ממס אזי צריך לבחון מקור החיוב במס של המרכיב הפטור.
במילים אחרות, לגישת בית המשפט העליון, מקור החיוב של הפטור הוא סעיף הפטור עצמו. זו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי מתקבלת מבחינה משפטית – שכן לפי גישה זו במקרה של ביטול הפטור ממס למענק הפרישה (ביטול סעיף 9(7א) לפקודה) יתבטל גם החיוב במס למענק הפרישה הן לחלק הפטור והן לחלק החייב, וככל הנראה זו תוצאה לא סבירה.
רשות המסים פנתה לאחרונה לפקיד השומה, בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, בתגובת נגד, לפיה "בעקבות פס"ד מנסים מספר מייצגים מתחכמים ללמוד מפסק הדין את שאין בו, דהיינו כאילו נפסק על ידי בית המשפט כי פיצויי פיטורין הם הכנסה הונית החייבת במס בשיעור החל על רווח הון".
רשות המסים קובעת כי "לפרסומים הנ"ל אין שחר": "בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לסטות מהלכה של בית המשפט העליון והוא אף לא ניסה לעשות כן. בפסק הדין חוזר השופט על ההלכה שנקבעה על ידי העליון קרי: החלק החייב של פיצויי פיטורין הוא הכנסה פירותית וחייב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה".
ראוי לציין כי יתכנו מקרים בהם חלקים ממענק הפרישה יסווגו כרווח הון. לדוגמא, במקרה של הימנעות מתחרות של העובד ו/או אובדן מוניטין של העובד, והכל בהתאם לנסיבות העובדתיות של המקרה והעניין.
בשולי הדברים יצוין כי מן הראוי לתת את הדעת גם לעניין חיוב מענק פרישה בביטוח לאומי ומס בריאות.
לאור האמור, אנו בציפייה לבוא היום לבחינת ההלכה מחדש על ידי בית המשפט העליון.
הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות' – עורכי דין
לתגובות והצעות: [email protected]
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
