פיצויי פיטורין מהווים הכנסת עבודה
בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה. לדעתו של הכותב, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
האמור להלן הינו בניגוד להלכה ישנה אשר לא השביחה עם הזמן (ע"א 506/71 חפץ נ. פקיד שומה חיפה) של בית המשפט העליון אשר מן הראוי לבחון אותה מחדש. לאור ההלכה הנ"ל, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה (עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת*) כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה.
לדעתי מקור ההכנסה של פיצויי פיטורין בראש ובראשונה הוא סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שכן הסעיף דן הן בהשתכרות מעבודה והן ברווח מעבודה.
בתמצית ניתן לומר כי לאור הוראות החקיקה בעניין מענקי פרישה בכלל, אופן צבירת מענק הפרישה והזכאות לו, הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה והוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה; סעיף 164 לפקודה ותקנות ניכוי ממשכורת, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
יודגש כי אומנם הגדרת "הכנסת עבודה" בסעיף 1 לפקודה הינה הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אולם לא מן הנמנע שסעיף 2(2) לפקודה יכלול בתוכו גם הכנסות נוספות בעקבות עבודה ולא רק הכנסה ישירה מעבודה.
בכל מקרה פיצויי פיטורין מהווים לדעתי הכנסה פירותית ולא הכנסה לפי חלק ה' לפקודה, שכן אין מתקיימים היסודות של חלק ה' לפקודה למיסוי המענק כרווח הון.
לדעתי, בניגוד להלכה ההיסטורית של בית המשפט העליון, אין לראות את מקור ההכנסה של מענק הפרישה בסעיף הפטור, סעיף 9(7א) לפקודה. לפי גישה זו יוצא כי החלק הפטור ממס (אלמלא הפטור), אין בנמצא מקור לחיובו במס; מאחר ונקבע פטור ממס אזי צריך לבחון מקור החיוב במס של המרכיב הפטור.
במילים אחרות, לגישת בית המשפט העליון, מקור החיוב של הפטור הוא סעיף הפטור עצמו. זו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי מתקבלת מבחינה משפטית – שכן לפי גישה זו במקרה של ביטול הפטור ממס למענק הפרישה (ביטול סעיף 9(7א) לפקודה) יתבטל גם החיוב במס למענק הפרישה הן לחלק הפטור והן לחלק החייב, וככל הנראה זו תוצאה לא סבירה.
רשות המסים פנתה לאחרונה לפקיד השומה, בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, בתגובת נגד, לפיה "בעקבות פס"ד מנסים מספר מייצגים מתחכמים ללמוד מפסק הדין את שאין בו, דהיינו כאילו נפסק על ידי בית המשפט כי פיצויי פיטורין הם הכנסה הונית החייבת במס בשיעור החל על רווח הון".
רשות המסים קובעת כי "לפרסומים הנ"ל אין שחר": "בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לסטות מהלכה של בית המשפט העליון והוא אף לא ניסה לעשות כן. בפסק הדין חוזר השופט על ההלכה שנקבעה על ידי העליון קרי: החלק החייב של פיצויי פיטורין הוא הכנסה פירותית וחייב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה".
ראוי לציין כי יתכנו מקרים בהם חלקים ממענק הפרישה יסווגו כרווח הון. לדוגמא, במקרה של הימנעות מתחרות של העובד ו/או אובדן מוניטין של העובד, והכל בהתאם לנסיבות העובדתיות של המקרה והעניין.
בשולי הדברים יצוין כי מן הראוי לתת את הדעת גם לעניין חיוב מענק פרישה בביטוח לאומי ומס בריאות.
לאור האמור, אנו בציפייה לבוא היום לבחינת ההלכה מחדש על ידי בית המשפט העליון.
הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות' – עורכי דין
לתגובות והצעות: [email protected]
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
