האמור להלן הינו בניגוד להלכה ישנה אשר לא השביחה עם הזמן (ע"א 506/71 חפץ נ. פקיד שומה חיפה) של בית המשפט העליון אשר מן הראוי לבחון אותה מחדש. לאור ההלכה הנ"ל, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה (עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת*) כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה.

לדעתי מקור ההכנסה של פיצויי פיטורין בראש ובראשונה הוא סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שכן הסעיף דן הן בהשתכרות מעבודה והן ברווח מעבודה.

בתמצית ניתן לומר כי לאור הוראות החקיקה בעניין מענקי פרישה בכלל, אופן צבירת מענק הפרישה והזכאות לו, הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה והוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה; סעיף 164 לפקודה ותקנות ניכוי ממשכורת, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.

יודגש כי אומנם הגדרת "הכנסת עבודה" בסעיף 1 לפקודה הינה הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אולם לא מן הנמנע שסעיף 2(2) לפקודה יכלול בתוכו גם הכנסות נוספות בעקבות עבודה ולא רק הכנסה ישירה מעבודה.

בכל מקרה פיצויי פיטורין מהווים לדעתי הכנסה פירותית ולא הכנסה לפי חלק ה' לפקודה, שכן אין מתקיימים היסודות של חלק ה' לפקודה למיסוי המענק כרווח הון.

לדעתי, בניגוד להלכה ההיסטורית של בית המשפט העליון, אין לראות את מקור ההכנסה של מענק הפרישה בסעיף הפטור, סעיף 9(7א) לפקודה. לפי גישה זו יוצא כי החלק הפטור ממס (אלמלא הפטור), אין בנמצא מקור לחיובו במס; מאחר ונקבע פטור ממס אזי צריך לבחון מקור החיוב במס של המרכיב הפטור.

במילים אחרות, לגישת בית המשפט העליון, מקור החיוב של הפטור הוא סעיף הפטור עצמו. זו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי מתקבלת מבחינה משפטית – שכן לפי גישה זו במקרה של ביטול הפטור ממס למענק הפרישה (ביטול סעיף 9(7א) לפקודה) יתבטל גם החיוב במס למענק הפרישה הן לחלק הפטור והן לחלק החייב, וככל הנראה זו תוצאה לא סבירה.

רשות המסים פנתה לאחרונה לפקיד השומה, בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, בתגובת נגד, לפיה "בעקבות פס"ד מנסים מספר מייצגים מתחכמים ללמוד מפסק הדין את שאין בו, דהיינו כאילו נפסק על ידי בית המשפט כי פיצויי פיטורין הם הכנסה הונית החייבת במס בשיעור החל על רווח הון".

רשות המסים קובעת כי "לפרסומים הנ"ל אין שחר": "בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לסטות מהלכה של בית המשפט העליון והוא אף לא ניסה לעשות כן. בפסק הדין חוזר השופט על ההלכה שנקבעה על ידי העליון קרי: החלק החייב של פיצויי פיטורין הוא הכנסה פירותית וחייב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה".

ראוי לציין כי יתכנו מקרים בהם חלקים ממענק הפרישה יסווגו כרווח הון. לדוגמא, במקרה של הימנעות מתחרות של העובד ו/או אובדן מוניטין של העובד, והכל בהתאם לנסיבות העובדתיות של המקרה והעניין.

בשולי הדברים יצוין כי מן הראוי לתת את הדעת גם לעניין חיוב מענק פרישה בביטוח לאומי ומס בריאות.

לאור האמור, אנו בציפייה לבוא היום לבחינת ההלכה מחדש על ידי בית המשפט העליון.

הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות' – עורכי דין

לתגובות והצעות: [email protected]