פיצויי פיטורין מהווים הכנסת עבודה
בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה. לדעתו של הכותב, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
האמור להלן הינו בניגוד להלכה ישנה אשר לא השביחה עם הזמן (ע"א 506/71 חפץ נ. פקיד שומה חיפה) של בית המשפט העליון אשר מן הראוי לבחון אותה מחדש. לאור ההלכה הנ"ל, בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה (עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת*) כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה.
לדעתי מקור ההכנסה של פיצויי פיטורין בראש ובראשונה הוא סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שכן הסעיף דן הן בהשתכרות מעבודה והן ברווח מעבודה.
בתמצית ניתן לומר כי לאור הוראות החקיקה בעניין מענקי פרישה בכלל, אופן צבירת מענק הפרישה והזכאות לו, הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה והוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה; סעיף 164 לפקודה ותקנות ניכוי ממשכורת, יש לראות במענק הפרישה (פיצויי פיטורין) כהכנסה מעבודה לכל עניין ודבר.
יודגש כי אומנם הגדרת "הכנסת עבודה" בסעיף 1 לפקודה הינה הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, אולם לא מן הנמנע שסעיף 2(2) לפקודה יכלול בתוכו גם הכנסות נוספות בעקבות עבודה ולא רק הכנסה ישירה מעבודה.
בכל מקרה פיצויי פיטורין מהווים לדעתי הכנסה פירותית ולא הכנסה לפי חלק ה' לפקודה, שכן אין מתקיימים היסודות של חלק ה' לפקודה למיסוי המענק כרווח הון.
לדעתי, בניגוד להלכה ההיסטורית של בית המשפט העליון, אין לראות את מקור ההכנסה של מענק הפרישה בסעיף הפטור, סעיף 9(7א) לפקודה. לפי גישה זו יוצא כי החלק הפטור ממס (אלמלא הפטור), אין בנמצא מקור לחיובו במס; מאחר ונקבע פטור ממס אזי צריך לבחון מקור החיוב במס של המרכיב הפטור.
במילים אחרות, לגישת בית המשפט העליון, מקור החיוב של הפטור הוא סעיף הפטור עצמו. זו תוצאה בלתי הגיונית ובלתי מתקבלת מבחינה משפטית – שכן לפי גישה זו במקרה של ביטול הפטור ממס למענק הפרישה (ביטול סעיף 9(7א) לפקודה) יתבטל גם החיוב במס למענק הפרישה הן לחלק הפטור והן לחלק החייב, וככל הנראה זו תוצאה לא סבירה.
רשות המסים פנתה לאחרונה לפקיד השומה, בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, בתגובת נגד, לפיה "בעקבות פס"ד מנסים מספר מייצגים מתחכמים ללמוד מפסק הדין את שאין בו, דהיינו כאילו נפסק על ידי בית המשפט כי פיצויי פיטורין הם הכנסה הונית החייבת במס בשיעור החל על רווח הון".
רשות המסים קובעת כי "לפרסומים הנ"ל אין שחר": "בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לסטות מהלכה של בית המשפט העליון והוא אף לא ניסה לעשות כן. בפסק הדין חוזר השופט על ההלכה שנקבעה על ידי העליון קרי: החלק החייב של פיצויי פיטורין הוא הכנסה פירותית וחייב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה".
ראוי לציין כי יתכנו מקרים בהם חלקים ממענק הפרישה יסווגו כרווח הון. לדוגמא, במקרה של הימנעות מתחרות של העובד ו/או אובדן מוניטין של העובד, והכל בהתאם לנסיבות העובדתיות של המקרה והעניין.
בשולי הדברים יצוין כי מן הראוי לתת את הדעת גם לעניין חיוב מענק פרישה בביטוח לאומי ומס בריאות.
לאור האמור, אנו בציפייה לבוא היום לבחינת ההלכה מחדש על ידי בית המשפט העליון.
הכותב ממשרד ג. בלנגה ושות' – עורכי דין
לתגובות והצעות: [email protected]

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
