חילופי מעסיקים במפעל - הצעת חוק

ביום 2.11.2005 התפרסמה הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 20) (חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו–2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה לקבוע הסדר בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), הקובע הוראות לענין אירוע של חילופי מעבידים במפעל. להלן עיקרי הצעת החוק.
עו"ד לילך דניאל |

עיקרי הצעת החוק:

1. מוצע להגדיר חילופי מעבידים במפעל כהעברת המפעל מיד ליד, חלוקתו או מיזוגו, ובלבד שכתוצאה מההעברה, מהחלוקה או מהמיזוג כאמור יעבור המפעל, או חלק ממנו, לידי אישיות משפטית אחרת.

2. מוצע לקבוע כי על מנת שעובד יוכל לכלכל את צעדיו בקרות אירוע כאמור, חייב מעביד שהחליט על חילופי המעבידים במפעלו, ליתן לכל העובדים המועסקים במפעל ואשר יחסי העבודה עמם עשויים להסתיים עקב חילופי המעבידים במפעל, הודעה בכתב על כך מבעוד מועד, 30 ימים לפחות לפני מועד חילופי המעבידים במפעל. במקביל, מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה לקבוע, כי בנסיבות מסוימות תינתן הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעלו בתוך פרק זמן קצר מ-30 ימים לפני מועד חילופי המעבידים.

3. מוצע כי בפרק הזמן הנ"ל, יוכל העובד לשקול את המשך דרכו ולבחור האם הוא מעוניין להתפטר מעבודתו בשל חילופי המעבידים הצפויים, או שהוא מעוניין להמשיך ולעבוד במפעל שבו הוא מועסק, אצל המעביד החדש. במידה ויודיע העובד על התפטרותו עקב חילופי המעבידים במפעל, יראו את התפטרותו לענין חוק פיצויי פיטורים כפיטורים. מוצע לקבוע כי לעובד יהיו 30 ימים לשם גיבוש החלטתו אם להישאר במפעל או להתפטר מעבודתו.

4. מוצע לקבוע כי עובד שהודיע על התפטרותו כאמור לעיל, ובתוך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, כמשמעה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, חלו חילופי המעבידים במפעל, לא ידרש העובד להמשיך ולעבוד במפעל בתקופת ההודעה המוקדמת החלה לאחר מועד חילופי המעבידים, אלא אם כן ביקש לעשות זאת.

5. אם לא הגיש העובד את התפטרותו בכתב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעל, יראו אותו כעובד של המעביד החדש (עובד עובר), החל מיום חילופי המעבידים. עובד אשר עבר לעבוד אצל המעביד החדש ייהנה מרציפות זכויותיו וחובותיו, כך שיראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חלות הוראות חוזה העבודה של העובד, שנקבעו בהתאם להוראות כל דין ושחלו על המעביד הקודם.

6. יחד עם זאת, אם חל על עובד עובר הסדר פנסיה תקציבית אצל המעביד הקודם, לא יחול ההסדר האמור אצל המעביד החדש, ובמקומו יחול הסדר פנסיה שייקבע, באישור שר האוצר, בהסכם קיבוצי החל על העובד העובר.

7. עובד שיבחר להגיש את התפטרותו לאחר קבלת הודעה על חילופי המעבידים במפעל, שכן אין הוא מעוניין לעבוד אצל המעביד החדש, יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, בלי שיהיה עליו להראות כי היתה בחילופי המעבידים משום הרעה בתנאי עבודתו, או משום נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. מנגד, תיוותר בידי המעביד האפשרות לבקש מבית הדין האזורי לעבודה לקבוע כי בנסיבות הענין אין הצדקה לתשלום פיצויי הפיטורים, שכן חילופי המעבידים לא חוללו שינוי לרעה ביחסי העבודה ובתנאי העבודה, באופן המצדיק הטלת נטל כספי כבד על כתפיו.

8. מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין או הסכם, עובד לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו מעבר לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, עקב התפטרותו מחמת חילופי המעבידים במפעל שבו הוא מועסק, אלא אם כן הוסכם במפורש ובכתב כי העובד יהיה זכאי לתשלום נוסף כאמור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.