חילופי מעסיקים במפעל - הצעת חוק

ביום 2.11.2005 התפרסמה הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 20) (חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו–2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק באה לקבוע הסדר בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), הקובע הוראות לענין אירוע של חילופי מעבידים במפעל. להלן עיקרי הצעת החוק.
עו"ד לילך דניאל |

עיקרי הצעת החוק:

1. מוצע להגדיר חילופי מעבידים במפעל כהעברת המפעל מיד ליד, חלוקתו או מיזוגו, ובלבד שכתוצאה מההעברה, מהחלוקה או מהמיזוג כאמור יעבור המפעל, או חלק ממנו, לידי אישיות משפטית אחרת.

2. מוצע לקבוע כי על מנת שעובד יוכל לכלכל את צעדיו בקרות אירוע כאמור, חייב מעביד שהחליט על חילופי המעבידים במפעלו, ליתן לכל העובדים המועסקים במפעל ואשר יחסי העבודה עמם עשויים להסתיים עקב חילופי המעבידים במפעל, הודעה בכתב על כך מבעוד מועד, 30 ימים לפחות לפני מועד חילופי המעבידים במפעל. במקביל, מוצע להסמיך את שר התעשיה המסחר והתעסוקה לקבוע, כי בנסיבות מסוימות תינתן הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעלו בתוך פרק זמן קצר מ-30 ימים לפני מועד חילופי המעבידים.

3. מוצע כי בפרק הזמן הנ"ל, יוכל העובד לשקול את המשך דרכו ולבחור האם הוא מעוניין להתפטר מעבודתו בשל חילופי המעבידים הצפויים, או שהוא מעוניין להמשיך ולעבוד במפעל שבו הוא מועסק, אצל המעביד החדש. במידה ויודיע העובד על התפטרותו עקב חילופי המעבידים במפעל, יראו את התפטרותו לענין חוק פיצויי פיטורים כפיטורים. מוצע לקבוע כי לעובד יהיו 30 ימים לשם גיבוש החלטתו אם להישאר במפעל או להתפטר מעבודתו.

4. מוצע לקבוע כי עובד שהודיע על התפטרותו כאמור לעיל, ובתוך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, כמשמעה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, חלו חילופי המעבידים במפעל, לא ידרש העובד להמשיך ולעבוד במפעל בתקופת ההודעה המוקדמת החלה לאחר מועד חילופי המעבידים, אלא אם כן ביקש לעשות זאת.

5. אם לא הגיש העובד את התפטרותו בכתב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת המעביד על חילופי המעבידים במפעל, יראו אותו כעובד של המעביד החדש (עובד עובר), החל מיום חילופי המעבידים. עובד אשר עבר לעבוד אצל המעביד החדש ייהנה מרציפות זכויותיו וחובותיו, כך שיראו את המעביד החדש כמעביד שעליו חלות הוראות חוזה העבודה של העובד, שנקבעו בהתאם להוראות כל דין ושחלו על המעביד הקודם.

6. יחד עם זאת, אם חל על עובד עובר הסדר פנסיה תקציבית אצל המעביד הקודם, לא יחול ההסדר האמור אצל המעביד החדש, ובמקומו יחול הסדר פנסיה שייקבע, באישור שר האוצר, בהסכם קיבוצי החל על העובד העובר.

7. עובד שיבחר להגיש את התפטרותו לאחר קבלת הודעה על חילופי המעבידים במפעל, שכן אין הוא מעוניין לעבוד אצל המעביד החדש, יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, בלי שיהיה עליו להראות כי היתה בחילופי המעבידים משום הרעה בתנאי עבודתו, או משום נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. מנגד, תיוותר בידי המעביד האפשרות לבקש מבית הדין האזורי לעבודה לקבוע כי בנסיבות הענין אין הצדקה לתשלום פיצויי הפיטורים, שכן חילופי המעבידים לא חוללו שינוי לרעה ביחסי העבודה ובתנאי העבודה, באופן המצדיק הטלת נטל כספי כבד על כתפיו.

8. מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין או הסכם, עובד לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו מעבר לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, עקב התפטרותו מחמת חילופי המעבידים במפעל שבו הוא מועסק, אלא אם כן הוסכם במפורש ובכתב כי העובד יהיה זכאי לתשלום נוסף כאמור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.