מחירי הדלק יירדו הלילה בחזרה ל-6.84 שקלים, שר האוצר חתם על הצו
הלילה בחצות (בין חמישי לשישי) מחירי הדלק שוב יחזרו לרמה שבה הם היו עד לפני יומיים, 6.84 שקלים לליטר, זאת לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ חתם על צווים להורדת מס הבלו ב-33 אגורות. הצו יהיה בתוקף לחודשיים (עד סוף חודש מרץ). בכך יירדו המחירים מרמה של 7.17 שקלים לליטר, שעלו לפני יומיים בעקבות עדכון המחירים לחודש פברואר.
למעשה, המדינה החליטה בשנה שעברה לקחת קצת פחות מס על הדלק, בעקבות עליית המחירים לשיאים של יותר מ-8 שקלים לליטר (שיא שהיה בעבר בשנים 2011-2014), בעקבות עליית מחירי הנפט בעולם קרוב לשיאי כל הזמנים (כ-140-150 דולר לחבית נפט).
נכון להוראת השעה האחרונה של המדינה, מס הבלו הופחת ב-13 אגורות וההוזלה הזו צפויה להסתיים בסוף שנת 2023.
באוצר אומרים שכדי "למתן את העלייה במחירו המפוקח של בנזין לליטר, נקבע כעת בהוראת שעה כי הבלו אשר יחול על בנזין עד סוף חודש מרס 2023 יופחת, כך שהוא יעמוד על 2,901.27 שקל לאלף ליטר".
לפני יומיים החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקפיא את עליית מחירי הדלק והוא פרסם צו להפחתת הבלו על הדלק באופן שיבטל את עליית מחירי הדלק - כאשר הצו ייכנס לתוקף בתוך 48 שעות, כלומר הלילה בחצות, והמחיר יחזור למחיר הקודם.
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי גם בחודש אוקטובר - סמוטריץ' חתם על צו
- שלא תופתעו בתחנה: מחירי הדלק יעלו הלילה באגורה אחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האנרגיה הסבירו כי "עליית המחירים החודש הינה חלק מעליית מחירים בינ"ל הן במחירי הנפט ויתרה מכך במחירי הבנזין. הסיבות לעלייה הן המשך הסנקציות על מטעני נפט רוסיים והחמרתן ובנוסף מזג האוויר. הסופה החמורה שפקדה את מרכז ארה"ב בתחילת החודש הובילה להשבתה של בתי זיקוק ולצמצום ההיצע בארה"ב ולהגברת ביקושים לבנזין ודלק למטוסים. אלו הסתכמו בעליית המחירים אותה נחווה בתחנה".
הנוסחה של משרד האנרגיה היא כזו: המחיר מתבסס על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש. בנוסף כולל המחיר סל הוצאות שיווק, מס הבלו ומס ערך מוסף. התרגום לשקלים מתבצע לפי שער החליפין היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לפני שני ימי העבודה האחרונים בכל חודש.
חשוב לומר - עצירת עליית מחירי הדלק לא באמת פותרת את יוקר המחיה
נחזור ונדגיש: הממשלה הקודמת, וגם הנוכחית, מנסות להראות לציבור שהן עושות משהו כדי להקל על מחירי הדלק הגבוהים. אבל האמת היא שהסיבה העיקרית לגובה מחירי הדלק היא מס הבלו והמע"מ. אבל למה המדינה בכלל לוקחת כל כך הרבה מס? כי יש יותר מדי מכוניות על הכבישים בישראל, התוצאה היא עומסים ופקקי תנועה בלתי נסבלים.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במקום לשחק במחירי הדלק - המדינה צריכה לבוא ולומר 'ציבור יקר, צריך לעבור לתחבורה ציבורית, צריך שתסעו יחד במכוניות, אם אתם רוצים לעמוד פחות בפקקים אתם גם צריכים לעשות משהו'. כלומר המדינה צריכה לרתום את האזרחים כדי להפחית את העומסים בכבישים, ולא לתדלק את העומסים באמצעות הורדת מסים. אבל במקום זה שרת התחבורה מעדיפה לבטל נת"צים או לבטל אכיפה ובכך היא פוגעת באוטובוסים וגורמת לכך שגם הם יעמדו בפקקים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
