דלק
צילום: Shutterstock

סמוטריץ' מקפיא את התייקרות מחירי הדלק - יירדו בחזרה בעוד יומיים

המחיר יעלה ב-33 אגורות ל-7.17 שקלים, אבל שר האוצר חתם על צו שמקפיא את העליה והמחיר יחזור ביום שישי ל-6.84 שקלים; חשוב לומר - הקפאת מחירי הדלק היא אקמול, לא פתרון. המחירים עולים בגלל מחירי הדלק בעולם. זה לא באמת קשור לישראל. לא לממשלה הנוכחית ולא לזו הקודמת
נתנאל אריאל | (19)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקפיא את עליית מחירי הדלק. השר מפרסם צו להפחתת הבלו על הדלק באופן שיבטל את עליית מחירי הדלק, הוא ייכנס לתוקפו בתוך כ-48 שעות ומחיר הדלק "יוזל באופן מיידי למחירו לאחר ההוזלה הקודמת". המשמעות - המחיר אמנם יעלה הלילה ב-33 אגורות אבל יחזור ביום שישי ל-6.84 שקלים.

במשרד האנרגיה הסבירו כי "עליית המחירים החודש הינה חלק מעליית מחירים בינ"ל הן במחירי הנפט ויתרה מכך במחירי הבנזין. הסיבות לעלייה הן המשך הסנקציות על מטעני נפט רוסיים והחמרתן ובנוסף מזג האוויר. הסופה החמורה שפקדה את מרכז ארה"ב בתחילת החודש הובילה להשבתה של בתי זיקוק ולצמצום ההיצע בארה"ב ולהגברת ביקושים לבנזין ודלק למטוסים. אלו הסתכמו בעליית המחירים אותה נחווה בתחנה".

הנוסחה של משרד האנרגיה היא כזו: המחיר מתבסס על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש. בנוסף כולל המחיר סל הוצאות שיווק, מס הבלו ומס ערך מוסף. התרגום לשקלים מתבצע לפי שער החליפין היציג האחרון שפרסם בנק ישראל לפני שני ימי העבודה האחרונים בכל חודש.

חשוב לומר - עצירת עליית מחירי הדלק לא באמת פותרת את יוקר המחיה

נחזור ונדגיש: הממשלה הקודמת, וגם הנוכחית, מנסות להראות לציבור שהן עושות משהו כדי להקל על מחירי הדלק הגבוהים. אבל האמת היא שהסיבה העיקרית לגובה מחירי הדלק היא מס הבלו והמע"מ. אבל למה המדינה בכלל לוקחת כל כך הרבה מס? כי יש יותר מדי מכוניות על הכבישים בישראל, התוצאה היא עומסים ופקקי תנועה בלתי נסבלים.

במקום לשחק במחירי הדלק - המדינה צריכה לבוא ולומר 'ציבור יקר, צריך לעבור לתחבורה ציבורית, צריך שתסעו יחד במכוניות, אם אתם רוצים לעמוד פחות בפקקים אתם גם צריכים לעשות משהו'. כלומר המדינה צריכה לרתום את האזרחים כדי להפחית את העומסים בכבישים, ולא לתדלק את העומסים באמצעות הורדת מסים. אבל במקום זה שרת התחבורה מעדיפה לבטל נת"צים או לבטל אכיפה ובכך היא פוגעת באוטובוסים וגורמת לכך שגם הם יעמדו בפקקים.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דרור 02/02/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    עוד שקר לשקרן .
  • 13.
    דן 31/01/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
    בבקשה לא לבלבל את הציבור
  • אתה זה שמבלבל 31/01/2023 15:56
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שכבר אז המחיר היה קופץ ל-8 שקלים ונשאר שם בלי שינוי
  • 12.
    אינטרסים 31/01/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    למה אין בארץ הובר? למה לא מתמרצים עובדים לקחת ולאסוף תמורת תשלום עוד אנשים בדרך לעבודה או/ו הביתה בדרך שהם במילא נוסעים בה? אז יש את אירגון נהגי המוניות, את הבירוקרטים של משרד התחבורה וחברות הביטוח, שעדין תקועים עם מנטליות בולשביקית משנות השישים של המאה שעברה.
  • 11.
    מישהו 31/01/2023 13:58
    הגב לתגובה זו
    בכל המקומות בעולם שבהם יש אגרות גודש הפקקים לא נפסקו. הדבר היחיד שאגרות הגודש עושות ביעילות זה לקחת עוד מיסים ועוד כספים מאזרחי המדינה.
  • עוד מישהו 31/01/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מבלבל את המוח בתגובה? הכתבה נכונה. תראה איך אגרות הגודש שיפרו את המצב בשבדיה. יש על זה סרטון מצוין ביוטיוב שהשבדים עצמם מעידים כמה זה טוב. אבל העיקר לחשוב שאתה מבין. דווקא הכתב מבין יפה מאוד
  • 10.
    סוסו 31/01/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    די לשחק אותה אשפים בנושא הכלכלי ! צאו מזה זה גדול עליכם . תנו למבינים לעשות את העבודה.
  • 9.
    אמנון 31/01/2023 13:44
    הגב לתגובה זו
    המס גבוה כי באוצר רוצים לשים מקלות בגלגלים של הכלכלה.המס הזה מייקר כל דבר שקיים החל מתחבורה ציבורית וכלה בעגבניות.וזה מס שרק גדל כי הוא צמוד למדד זאצ היתה התוכנית של האוצר לעצור את הכלכלה הישראלית אבל אז באו השרים וקילקלו להם את התוכניות.
  • שמעון לביא 31/01/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    הוא יודע את זה. זה לא קשור בכלל. אתה גם מודע לכך שארצות הברית הרבה יותר גדולה בשטח מאשר ישראל נכון? ובלי קשר אם אתה רוצה להיפטר מפקקים הוא כותב לך שזה לא משנה כמה תבנה כבישים. צריך פחות מכוניות
  • אבי כהן 31/01/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    אתה רוצה סתם להיות בפקקים כל החיים? אם לא - הנה הפתרון. תוכל לנסוע הרבה יותר טוב. אבל אל תתן לעובדות להרוס לך את המרירות...
  • 8.
    YL 31/01/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    שהולך 30 שנה בלי כרטיס אשראי לסמוטריץ לא היתה בררה אלא לבטל את עלית המחיר
  • 7.
    אורן 31/01/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    אולי ילמד לפעם הבאה לא לחכות לביקורת ולתכנן מראש
  • 6.
    כרגיל בימין, קודם עושים, אח"כ חושבים... (ל"ת)
    מרקו 31/01/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
  • גם הרוסים קודם חותכים ואחר כך בודקים (ל"ת)
    לוקו 31/01/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קרקס....מלא ליצנים בממשלת מדינת ההלכה (ל"ת)
    יוסי מעטוף 31/01/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הדג מסריח מהראש 31/01/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    ניהול בשליפות זה לא ניהול . שקרים והבטחות שווא זה לא תוכנית עבודה . . העם יבין שחייבים לסלק אותם .
  • 3.
    גולדפינגר 31/01/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    כל רחש בחש בזה עם הקפאת מחיר הדלק, ביטול העלאת הארנונה זה שטויות. סך הכל זה להוציא האת הכסף מכיס אחד במקום מכיס אחר. האזרחים לא זוכים לשום ההנחה. המקום שבעלי הרכבים ישלמו את העלות של הדלק, העלות תושת על כלל משלמי המיסים. בארנונה זה עוד יותר גרוע כי בעלי דירות היוקרה רחבות המימדים זוכים להנחה משמעותית על חשבון על כלל משלמי המיסים.
  • 2.
    יותר טוב לנו להוריד את החלב הגבינה והביצים (ל"ת)
    מסעודה 31/01/2023 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האינפלציה תעלה בכל מקרה והמדד גם 31/01/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה תעלה בכל מקרה והמדד גם
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.