אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash

המדינה תמשיך לסבסד חוות רוח בתחום האנרגיה המתחדשת עד יוני 2024 - אבל לא תסבסד יותר מתקני ביו-גז

רשות החשמל מאריכה את הסכמת המדינה לקנות חשמל מחוות רוח במחיר גבוה. במקביל היא לא תאריך את ההטבה למתקני ביו-גז; כרגע אין לכך השפעה על אנלייט ואנרג'יקס אבל בשוק מסבירים שזה עשוי להשפיע לטובה על האפשרות לקדם פרויקטים עתידיים
נתנאל אריאל | (3)

חברות האנרגיה המתחדשות הפועלות בשוק יוכלו להמשיך למכור למדינה חשמל ביוקר, כך החליטה רשות החשמל, זאת מכיוון שהמדינה טרם הגיעה למכסה הרצויה מבחינתה בתחום וכי החברות עדיין צריכות סבסוד כדי שבעתיד יוכלו להגיע לרווחיות. מדובר על הארכת התעריף הגבוה שאותו תשלם המדינה לחוות רוח בהספק העולה על 50 קילוואט שעה המחוברות לרשת החלוקה וההולכה.

על פי הרשות, החברות שיחתמו על חוזים מול המדינה בשנים הבאות יקבלו "מקדם הפחתה" (כלומר מחיר גבוה יותר ממחיר השוק) תמורת החשמל. התעריף ישתנה בהתאם למועד החתימה על החוזה מול המדינה. תשלום המחיר הגבוה ע"י המדינה היה אמור להסתיים ההסכם היה אמור להסתיים וברשות החשמל החליטו להאריך אותו כדי לאפשר לחברות 

במקביל החליטה הרשות לסיים את הסבסוד לחברות בתחום הביו-גז, כיוון שהתמלאה המכסה שקבעה הממשלה לטכנולוגיה זו, וחברות בתחום יקבלו מעתה תשלום במחיר השוק בלבד - שהוא נמוך יותר. ביו-גז הוא גז לחשמל מזבל של פרות. מדובר על פירוק ביולוגי של חומרים אורגניים בתנאים אנאירוביים, וניתן להשתמש בו כדי כדלק או הסקה. מאחר שה'מבצע' עבור החברות הללו הסתיים הן יוכלו למכור את החשמל לרשת החשמל במחיר השוק או למכור אותו לצרכנים פרטיים.

ברשות אומרים כי בשל העלויות הגבוהות של ייצור החשמל גם בטכנולוגיה הזו, הם יבקשו ממשרדי האנרגיה, האוצר, החקלאות והגנת הסביבה פתרון חדש לסבסוד החברות בתחום. 

מה ההשפעה של ההחלטה?

נכון לעכשיו, חברות האנרגיה המתחדשות כמו אנלייט אנרגיה אנלייט אנרגיה -0.74% ואנרג'יקס אנרג'יקס -2.23% לא יושפעו מכך. אין לכך השפעה על חוזים קיימים של החברות בתחום, אבל השאלה היא מה יהיה בהמשך. החברות בעצם מקבלות סבסוד לשנה וחצי נוספות לחוזים שייחתמו במהלך התקופה הזו, כלומר על פוטנציאל הקמת פרויקטים נוספים בתחום אנרגיית הרוח (זה לא ישפיע למשל על פרויקט אר"ן).

לדברי רשות החשמל, "הארכת האסדרה במתווה המוצע תקל את המימון של מתקני הרוח במהלך השנה וחצי הקרובות ותאפשר בעתיד את שילובם של המתקנים באסדרת השוק". עוד צופים ברשות כי הארכת ההסכם יוביל להגדלה של ההספק המותקן מחוות רוח ב-100 מגה-וואט בשנה הקרובה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אדגר דוידס 04/12/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    זו קדמה אמיתית!
  • 2.
    הון שלטון מאפשר את הפשע הזה נגד הסביבה. מנוולים. (ל"ת)
    ישראל 02/12/2022 23:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גולן 01/12/2022 21:46
    הגב לתגובה זו
    טורבינות רוח=אנרגיה אדומה. פוגעות בבריאות התושבים ובעופות הדורסים
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.