עמית בירמן שיכון ובינוי
צילום: רמי זרנגר

שיכון ובינוי תמכור 50% מהחזקותיה ב-4 פרויקטים: תכיר ברווח של 118 מיליון שקל

החברה חתמה על הסכם למכירת מחצית מהחזקותיה בארבעה פרויקטים תמורת 67 מיליון שקל; המהלך יסייע לה במהלך להפחתת החוב ויתרום למאזן כ-625 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (1)

שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.05%  ממשיכה במהלך לצמצום החוב, לאחר שחתמה על הסכם למכירת מחצית מהחזקותיה בארבעה פרויקטים תמורת 67 מיליון שקל. כתוצאה מהמהלך תרשום החברה רווח הון בטווח של כ-118 מיליון שקל (אמצע הטווח), לצד הפחתת החוב בכ-625 מיליון שקל.

על פי הדיווח, שיכון ובינוי תמכור כ-47.5% מזכויותיה ב-4 פרויקטי BOT (בנה-הפעל-העבר) שהיא מנהלת: מעונות הסטודנטים של המכון הטכנולוגי חולון והמכללה האקדמית תל אביב, בית המשפט חדרה וקריה מחוזית למשרדי ממשלה וגופים ממשלתיים בנוף הגליל. בתמורה, קיבלה החברה כ-67 מיליון שקל, והיא תהיה זכאית לתמורה נוספת בגיו יתרות הון חוזר שנצברו וטרם חולקו בהיקף של כ-11 מיליון שקל. בנוסף, במסגרת תוקנו מסמכי ההתאגדות של הזכיינים, כך שלאחר השלמת העסקה היא תחדל מלהחזיק בשליטה חשבונאית בזכיינים.

בעקבות השלמת העסקה, תרשום החברה בדוחותיה הכספיים לשנת 2024 רווח הון (לאחר מס) בטווח של כ-115-121 מיליון שקל, אשר ברובו נובע ממכירת האחזקות וכן משערוך יתרת ההשקעה שנשארת בידי שיכון ובינוי, בשל איבוד השליטה החשבונאית. בנוסף, בדוחותיה הכספיים השנתיים תירשם הפחתה של חוב פיננסי מהמאזן בהיקף של כ-625 מיליון שקל.

הדיווח היום מגיע לאחר שבתחילת השבוע הודיעה שיכון ובינוי על עסקה להכנסת שלושה שותפים מוסדיים - כלל ביטוח ופיננסים, מגדל ביטוח ופיננסים ומיטב גמל ופנסיה -  בחברות הזכיין של שלושה פרויקטים בתחום התשתיות הביטחוניות. העסקה צפויה להניב לשיכון ובינוי תזרים מזומנים חופשי של כ-244 מיליון שקל מה שיקל עליה תזרימית. כמו כן, העסקה צפויה להביא להקטנת החוב המאוחד של שיכון ובינוי בכ-1.7 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתות למשבר (ל"ת)
    מיקו 26/12/2024 13:16
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים