נתי סיידוף מתחיל לעשות סדר - נפטר מהפעילות בניגריה בהפסד של 60-80 מיליון דולר
נתי סיידוף, בעל השליטה הטרי בשיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.05% , מתחיל לעשות סדר. אחרי הפסדים והקטנות בצבר בהיקף של מאות מיליוני שקלים בעקבות פיחות במטבע הניגרי, החברה הודיעה על יציאה מניגריה.
החברה הודיעה כי תמכור את חברת הבת Reynolds Construction Company (Nigeria) Limited תמורת סך כולל של 100 מיליון דולר. החברה צופה כי תרשום בדוחותיה הכספיים לשנת 2024, הפסד חשבונאי שאינו תזרימי בטווח של כ-60-80 מיליון דולר ואילו תזרים המזומנים החיובי שעשוי להתקבל יהיה כ-93 מיליון דולר. בהתאמה, צבר העבודות של החברה יקטן בסך של כ-162 מיליון דולר (585 מיליון שקל). בתום הרבעון הראשון עמד הצבר על סך של 21.3 מיליארד שקל.
"אני שמח על תוצאות המו״מ", מסר נתי סיידוף. "שיכון ובינוי פועלת בהתאם לתוואי הדרך החדשה. אנו בדרכנו להקטנת החוב על ידי מיקוד בפעילות הליבה של החברה והקטנת סיכונים. אנו מסתכלים קדימה״.
מדובר אומנם בהפסד משמעותי אבל בהתחשב בהפסדים שהפעילות הייתה צפויה להניב בהמשך זה כנראה מהלך מתבקש, ויותר מכך כנראה שהיה צריך לעשות אותו מזמן. ברבעון הראשון רשמה החברה הפסד של 62 מיליון שקל בגין הפיחות במטבע הניגרי וברבעון שלפני כן רשמה הפסד של 49 מיליון שקל.
החברה אומנם הקטינה את הפעילות שלה באפריקה מ-17 ל-4 מדינות אבל כבר בתחילת השנה היא אמרה כי היא מעריכה שכל עלייה או ירידה של כל 1% במטבע הניגרי אל מול הדולר והשקל, עשויים להקטין או להגדיל את הרווח וההפסד בכ-3 מיליוני שקלים בהתאמה.
בינתיים החוב גדול מאוד - כ-11.3 מיליארד שקל נטו, כשבמקביל יש סימני שאלה לגבי יכולתה לייצר ערך בתחומים בהם היא פעילה. היא פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת דרך החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.53% שנסחרת בבורסה בתל אביב כשגם היא מאכזבת את המשקיעים למרות שברשותה תחנות כוח מניבות. המניה ירדה מאז ההנפקה לפני כשנתיים ב-22% לשווי של 2.5 מיליארד שקל.
מניית שיכון ובינוי נסחרת לפי שווי של 4.69 מיליארד שקל אחרי ירידה של 16.5% מתחילת השנה ושל 10% ב-12 החודשים האחרונים.
- 2.נדלן תמיד עולה? לא בניגריה? לא גידר מטח המצחיקול (ל"ת)יוני 14/07/2024 10:36הגב לתגובה זו
- 1.החוב 14/07/2024 09:48הגב לתגובה זוגבוה כיפליים,הביקור בבתי משפט של טבע לא נגמר ואתם עולצים,סיידוף יוציא את שיכון מברוך הרבה לפני טבע חביבתכם
- dw 14/07/2024 16:54הגב לתגובה זויש לה מנועי צמיחה כמו אוסטדו ואג'ובי שעיקר ההשקעה בהם כבר בוצעה ועכשיו צריכים בעיקר לשווק. שיכון ובינוי למשל נדרשים לבנות הרבה דירות מוזלות להשכרה בשדה דב, כי עיריית ת"א חושבת שהם עמידר, כלומר להשקיע המון כסף עכשיו, ולקבל שכ"ד בתשואה נמוכה. זה פשוט לא ביזנס משתלם.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
