נתי סיידוף
צילום: יחצ
ניתוח

התוכנית של סיידוף להשבחת שיכון ובינוי - לקחת כסף של אחרים

אבל האם "אחרים" ישקיעו אחרי שסיידוף לא השתתף בהנפקת הזכויות האחרונה של שיכון ובינוי; וגם - הסיכונים והסיכויים בשיכון ובינוי
רוי שיינמן | (10)

נתי סיידוף השקיע 1.1 מיליארד שקל ב-2018 ברכישת השליטה בשיכון ובינוי  שיכון ובינוי 1.49% מידי שרי אריסון. הוא ראה את ההשקעה מזנקת לשווי של 4.4 מיליארד שקל, הוא ראה את ההשקעה צונחת כל הדרך חזרה למטה. בדרך הוא הזרים כספים נוספים והשקעתו הכוללת מסתכמת בכ-1.4 מיליארד שקל. הוא כנראה הבין שהגיע הזמן לקחת את המושכות על רקע האכזבה מהביצועים העסקיים ובהתאמה הנפילה במחיר המניה. 

אבל, יש בעיה. סיידוף לא באמת כאן, הוא אפילו לא השתתף בהנפקת זכויות גדולה באוגוסט אשתקד בסכום של 600 מיליון שקל ודולל בהחזקותיו ל-41.1%.  סיידוף כנראה לא בשליטה מלאה על מה שקורה בחברה. ולקחת שליטה על מה שקורה בחברה המאוד מורכבת הזאת ייקח הרבה זמן. 

בינתיים החוב גדול מאוד - כ-11.3 מיליארד שקל נטו, כשבמקביל יש סימני שאלה לגבי יכולתה לייצר ערך בתחומים בהם היא פעילה. שיכון ובינוי היא תמנון ענק. היא פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת דרך החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה  שוב אנרגיה -0.19% שנסחרת בבורסה בתל אביב כשגם היא מאכזבת את המשקיעים למרות שברשותה תחנות כוח מניבות. המניה ירדה מאז ההנפקה לפני כשנתיים במעל 30% לשווי של 2.2 מיליארד שקל.

החוב הענק של שיכון ובינוי:

שיכון ובינוי שמחזיקה ב-71% משיכון ובינוי אנרגיה נסחרת בשווי של 3.7 מיליארד שקל. לשיכון ובינוי גם פעילות גדולה בחום התשתיות - גם בארץ וגם בחו"ל. בחו"ל הפעילות מתרכזת בארה"ב, דרום אמריקה ואפריקה. זו פעילות עם אי וודאות רבה שאחת לכמה שנים דורשת מחיקות גדולות. בשנה האחרונה החברה מחקה בשל שינויים בשערי מט"ח ובשל ביטול פרוקיטי מעל חצי מיליארד שקל בפעילות באתיופיה וניגריה. 

המשקיעים למודי ניסיון וגם כשיש רווחים בפעילויות האלו הם לא מתרשמים ומחכים למכה. בנוסף, יש את הפעילות הנדל"נית בארץ. זו כנראה גולת הכותרת של הקבוצה. קרקעות בשווים מרשימים ופייפליין גדול להמשך. גם כאן, הנהלת החברה נפלה בגדול עם השקעה של מעל 2 מיליארד שקל ברכישת קרקעות בשדה דב ואזורים אחרים בסכום של מעל 2 מיליארד שקל לדיור ציבורי. המנכ"ל תמיר כהן עשה זאת מול עליית הריבית וללא חשש, אולי בהערכה שהריבית תרד מהר. זה לא קרה וזה הפך להפסד ענק בדוחות הכספיים - כמיליארד שקל. 

שיכון ובינוי נדל"ן מוערכת במעל 5 מיליארד שקל. בדצמבר 2023 רכשה כלל ביטוח 8% ממניות החברה ב-400 מיליון שקל. 

תחומי הפעילות של הקבוצה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מול הפעילות המקומית בנדל"ן למגורים ומול תחום האנרגיה המתחדשת שאמור להיות מניב, יש כאמור תחומים פחות יציבים כשהמלחמה כמובן משפיעה על הפעילות בארץ. תחום התשתיות דרך סולל בונה עלול לסבול מאוד אם הממשלה תפחית את היקף ההשקעה בתשתיות לאור הגירעון בתקציב. מנגד, יש שמעריכים שהיקף ההשקעה בתשתיות יגדל כי זה מייצר צמיחה למשק.

כשמסתכלים על מכלול הפעילויות של שיכון ובינוי מקבלים הפסד קטן ברבעון הראשון של השנה, הפסדים בשנה שעברה:

 

ולכן סיידוף מבין שהוא צריך להתערב - אבל, האם למשקיעים יש סיבה להאמין בו, אחרי שלא השתתף בהנפקת הזכויות האחרונה, ואחרי שבעצם נטש את הניהול בשנים האחרונות? הוא אומר שהוא רוצה לגייס 100 מיליון דולר להשקעה של 10% בקבוצה, להנפיק או לחלק כדיבידנד בעין את שיכון ובינוי אנרגיה. זה אפשרי לכאורה, אבל משקיע שייכנס יעשה זאת אם הוא יראה אפסייד גדול. בכלכליסט הציגו את קיסטון כגוף שמנהל שיחות עם סיידוף. קרן קיסטון בניהול נבות בר עשויה להשתלב בשיכון ובינוי אנרגיה, אבל לא בשיכון ובינוי הקבוצה. מעבר לכך, קיסטון נמצאת בהגדלת פעילות בעקבות רכישת מניות נוספות באגד, זה לא יהיה פשוט מבחינתה להיכנס גם למעורבות בשיכון ובינוי.

מניית שיכון ובינוי ב-12 החודשים האחרונים

מניית שיכון ובינוי ב-12 החודשים האחרונים

וכל זה כשבמקביל עתידו של המנכ"ל תמיר כהן לא ברור ובשוק יש הערכות שהוא מנסה לבנות קבוצה שתרכוש מסיידוף את ההחזקה. 

כך או אחרת, השוק לא התלהב בשבוע שעבר מההצהרות של סיידוף. המניה לא התרוממה וכנראה שגם היום היא לא תתרומם. השוק רוצה לראות את סיידוף מכניס יד לכיס כדי להשיב את האמון. כולם מבינים שיש ערך בקבוצה, למרות שקשה לכמת אותו בהינתן הפעילויות בחו"ל, אבל הם רוצים חראות הזרמה גדולה שצקטין את הסיכונים. 

הנכסים העיקריים של שו"ב אנרגיה עליהם מנסה קיסטון להשתלט הם חגית ורמת חובב שנרכשו על ידי שו"ב אנרגיה ב-1.6 ו-4.2 מיליארד שקל בהתאמה. קיסטון כבר מחזיקה ב-16% מכל תחנה ואחרי המהלך היא צפויה להיות בעלת השליטה בהן. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דני 23/06/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    כול גוף מוסדי שיכנס לבור כזה יצטרך לעמוד לדין . בור של 11.3 מיליארד מתאים להימורים בקזינו.
  • 6.
    קטורמנס 23/06/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    שער המנייה לפני שש שנים והים כמעט ביחס שווה לדעתי
  • 5.
    לפני כ4-5 שנים עשיתי לא מעט כסף במניה זו (ל"ת)
    Robin Hood 23/06/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יעל 23/06/2024 10:19
    הגב לתגובה זו
    את המחיר הציבור ישלם על ידי התספורות שיעשו לנו. תשאלו את תשובה.
  • 3.
    חרטטיסט 23/06/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    קיסטון הודיע שלא דובים ולא יער עיתון חרטטן וכתב ברברן
  • תמימות 23/06/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
    בלי השקרים ,אומרים לא ומתחת לפני השטח ...כנראה שהכתב יודע משהו עתידי
  • קיסטון כתבו שהם רוצים את האחזקה בכתחנות הכוח ולא בסולאר (ל"ת)
    אלון 23/06/2024 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ינשוף 23/06/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    עם ממשלה כזאת שיכולה לשרוף את כל המזרח התיכון מי יקח סיכונים
  • 1.
    השוק 23/06/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    ולכן כל הניתוח של שיכון ובינוי לא רלבנטי בכלל. מעניין איך ינתחו את בזן לאור האיומים . או בכלל כל חברה אחרת שמאויימת כעת וזה כולל מפעלי נשק. בתים . שדה תעופה. חנויות. ומה לא. ועל כך נאמר הנבואה ניתנה לשוטים .
  • ושוב 23/06/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
    שביל אקמן שקנה מניות הבורסה הוא טיפש מצוי כמו הכותבים כאן?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: