נתי סיידוף
צילום: יחצ
ניתוח

התוכנית של סיידוף להשבחת שיכון ובינוי - לקחת כסף של אחרים

אבל האם "אחרים" ישקיעו אחרי שסיידוף לא השתתף בהנפקת הזכויות האחרונה של שיכון ובינוי; וגם - הסיכונים והסיכויים בשיכון ובינוי
רוי שיינמן | (10)

נתי סיידוף השקיע 1.1 מיליארד שקל ב-2018 ברכישת השליטה בשיכון ובינוי  שיכון ובינוי 2.71% מידי שרי אריסון. הוא ראה את ההשקעה מזנקת לשווי של 4.4 מיליארד שקל, הוא ראה את ההשקעה צונחת כל הדרך חזרה למטה. בדרך הוא הזרים כספים נוספים והשקעתו הכוללת מסתכמת בכ-1.4 מיליארד שקל. הוא כנראה הבין שהגיע הזמן לקחת את המושכות על רקע האכזבה מהביצועים העסקיים ובהתאמה הנפילה במחיר המניה. 

אבל, יש בעיה. סיידוף לא באמת כאן, הוא אפילו לא השתתף בהנפקת זכויות גדולה באוגוסט אשתקד בסכום של 600 מיליון שקל ודולל בהחזקותיו ל-41.1%.  סיידוף כנראה לא בשליטה מלאה על מה שקורה בחברה. ולקחת שליטה על מה שקורה בחברה המאוד מורכבת הזאת ייקח הרבה זמן. 

בינתיים החוב גדול מאוד - כ-11.3 מיליארד שקל נטו, כשבמקביל יש סימני שאלה לגבי יכולתה לייצר ערך בתחומים בהם היא פעילה. שיכון ובינוי היא תמנון ענק. היא פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת דרך החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה  שוב אנרגיה -0.69% שנסחרת בבורסה בתל אביב כשגם היא מאכזבת את המשקיעים למרות שברשותה תחנות כוח מניבות. המניה ירדה מאז ההנפקה לפני כשנתיים במעל 30% לשווי של 2.2 מיליארד שקל.

החוב הענק של שיכון ובינוי:

שיכון ובינוי שמחזיקה ב-71% משיכון ובינוי אנרגיה נסחרת בשווי של 3.7 מיליארד שקל. לשיכון ובינוי גם פעילות גדולה בחום התשתיות - גם בארץ וגם בחו"ל. בחו"ל הפעילות מתרכזת בארה"ב, דרום אמריקה ואפריקה. זו פעילות עם אי וודאות רבה שאחת לכמה שנים דורשת מחיקות גדולות. בשנה האחרונה החברה מחקה בשל שינויים בשערי מט"ח ובשל ביטול פרוקיטי מעל חצי מיליארד שקל בפעילות באתיופיה וניגריה. 

המשקיעים למודי ניסיון וגם כשיש רווחים בפעילויות האלו הם לא מתרשמים ומחכים למכה. בנוסף, יש את הפעילות הנדל"נית בארץ. זו כנראה גולת הכותרת של הקבוצה. קרקעות בשווים מרשימים ופייפליין גדול להמשך. גם כאן, הנהלת החברה נפלה בגדול עם השקעה של מעל 2 מיליארד שקל ברכישת קרקעות בשדה דב ואזורים אחרים בסכום של מעל 2 מיליארד שקל לדיור ציבורי. המנכ"ל תמיר כהן עשה זאת מול עליית הריבית וללא חשש, אולי בהערכה שהריבית תרד מהר. זה לא קרה וזה הפך להפסד ענק בדוחות הכספיים - כמיליארד שקל. 

שיכון ובינוי נדל"ן מוערכת במעל 5 מיליארד שקל. בדצמבר 2023 רכשה כלל ביטוח 8% ממניות החברה ב-400 מיליון שקל. 

תחומי הפעילות של הקבוצה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מול הפעילות המקומית בנדל"ן למגורים ומול תחום האנרגיה המתחדשת שאמור להיות מניב, יש כאמור תחומים פחות יציבים כשהמלחמה כמובן משפיעה על הפעילות בארץ. תחום התשתיות דרך סולל בונה עלול לסבול מאוד אם הממשלה תפחית את היקף ההשקעה בתשתיות לאור הגירעון בתקציב. מנגד, יש שמעריכים שהיקף ההשקעה בתשתיות יגדל כי זה מייצר צמיחה למשק.

כשמסתכלים על מכלול הפעילויות של שיכון ובינוי מקבלים הפסד קטן ברבעון הראשון של השנה, הפסדים בשנה שעברה:

 

ולכן סיידוף מבין שהוא צריך להתערב - אבל, האם למשקיעים יש סיבה להאמין בו, אחרי שלא השתתף בהנפקת הזכויות האחרונה, ואחרי שבעצם נטש את הניהול בשנים האחרונות? הוא אומר שהוא רוצה לגייס 100 מיליון דולר להשקעה של 10% בקבוצה, להנפיק או לחלק כדיבידנד בעין את שיכון ובינוי אנרגיה. זה אפשרי לכאורה, אבל משקיע שייכנס יעשה זאת אם הוא יראה אפסייד גדול. בכלכליסט הציגו את קיסטון כגוף שמנהל שיחות עם סיידוף. קרן קיסטון בניהול נבות בר עשויה להשתלב בשיכון ובינוי אנרגיה, אבל לא בשיכון ובינוי הקבוצה. מעבר לכך, קיסטון נמצאת בהגדלת פעילות בעקבות רכישת מניות נוספות באגד, זה לא יהיה פשוט מבחינתה להיכנס גם למעורבות בשיכון ובינוי.

מניית שיכון ובינוי ב-12 החודשים האחרונים

מניית שיכון ובינוי ב-12 החודשים האחרונים

וכל זה כשבמקביל עתידו של המנכ"ל תמיר כהן לא ברור ובשוק יש הערכות שהוא מנסה לבנות קבוצה שתרכוש מסיידוף את ההחזקה. 

כך או אחרת, השוק לא התלהב בשבוע שעבר מההצהרות של סיידוף. המניה לא התרוממה וכנראה שגם היום היא לא תתרומם. השוק רוצה לראות את סיידוף מכניס יד לכיס כדי להשיב את האמון. כולם מבינים שיש ערך בקבוצה, למרות שקשה לכמת אותו בהינתן הפעילויות בחו"ל, אבל הם רוצים חראות הזרמה גדולה שצקטין את הסיכונים. 

הנכסים העיקריים של שו"ב אנרגיה עליהם מנסה קיסטון להשתלט הם חגית ורמת חובב שנרכשו על ידי שו"ב אנרגיה ב-1.6 ו-4.2 מיליארד שקל בהתאמה. קיסטון כבר מחזיקה ב-16% מכל תחנה ואחרי המהלך היא צפויה להיות בעלת השליטה בהן. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דני 23/06/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    כול גוף מוסדי שיכנס לבור כזה יצטרך לעמוד לדין . בור של 11.3 מיליארד מתאים להימורים בקזינו.
  • 6.
    קטורמנס 23/06/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    שער המנייה לפני שש שנים והים כמעט ביחס שווה לדעתי
  • 5.
    לפני כ4-5 שנים עשיתי לא מעט כסף במניה זו (ל"ת)
    Robin Hood 23/06/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יעל 23/06/2024 10:19
    הגב לתגובה זו
    את המחיר הציבור ישלם על ידי התספורות שיעשו לנו. תשאלו את תשובה.
  • 3.
    חרטטיסט 23/06/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    קיסטון הודיע שלא דובים ולא יער עיתון חרטטן וכתב ברברן
  • תמימות 23/06/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
    בלי השקרים ,אומרים לא ומתחת לפני השטח ...כנראה שהכתב יודע משהו עתידי
  • קיסטון כתבו שהם רוצים את האחזקה בכתחנות הכוח ולא בסולאר (ל"ת)
    אלון 23/06/2024 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ינשוף 23/06/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    עם ממשלה כזאת שיכולה לשרוף את כל המזרח התיכון מי יקח סיכונים
  • 1.
    השוק 23/06/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    ולכן כל הניתוח של שיכון ובינוי לא רלבנטי בכלל. מעניין איך ינתחו את בזן לאור האיומים . או בכלל כל חברה אחרת שמאויימת כעת וזה כולל מפעלי נשק. בתים . שדה תעופה. חנויות. ומה לא. ועל כך נאמר הנבואה ניתנה לשוטים .
  • ושוב 23/06/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
    שביל אקמן שקנה מניות הבורסה הוא טיפש מצוי כמו הכותבים כאן?
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל עולה 8%, נור אינק ב-13%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים