מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
דוחות

מניף: זינוק של פי 5.5 בהפרשות לפרויקטים בקשיים ובפיגור

חברת המימון למיזמי נדל"ן רשמה גידול חד בהפרשות בגין פרויקטים שנמצאים בקשיים - זה לא הפריע לה להציג צמיחה ברווחים ולחלק דיבידנד של 8 מיליון שקל; ההכנסות צמחו ב-36% ועמדו על כ-98 מיליון שקל
רוי שיינמן | (3)

חברת מניף שירותים פיננסיים מניף 0% , שפועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי לתחום הנדל"ן רשמה במהלך הרבעון הראשון הפרשות של 5 מיליון שקל בגין 3 פרויקטים בפיגור ו-4 פרויקטים שנקלעו לקשיים, זאת כאשר ברבעון המקביל נרשמו הפרשות ספציפיות בסך 900 אלף שקל, משמע זינוק של פי 5.5.

הכנסות החברה עמדו על סך של כ-98 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-36% בהשוואה לרבעון המקביל של שנת 2023. 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-34.8 מיליון שקל ברבעון עם תשואה של 32% על ההון, במונחים שנתיים.

במהלך הרבעון גדל תיק האשראי של הלקוחות בכ-9.5% והסתכם בכ-3.02 מיליארד שקל. בנוסף, החברה אישרה חלוקת דיבידנד בסך של 8 מיליון שקל.

סך כל החובות של הפרויקטים בפיגור (3 פרויקטים) עומד על 6 מיליון שקל, כאשר סך החובות של הפרויקטים בקשיים (4 פרויקטים) עומד על 122.8 מיליון שקל, זאת כאשר שניים מתוך הפרויקטים האלו נוספו במהלך השנה האחרונה.

"במהלך הרבעון הראשון גדל תיק אשראי הלקוחות של החברה בסך של 263 מיליון שקל וחצה לראשונה את רף ה-3 מיליארד שקל, כאשר החברה מציגה רווח שיא רבעוני נקי", מסר מאור דואק, מנכ"ל מניף שירותים פיננסיים. "רווח זה הושג על אף ביצוע הפרשה ספציפית בהיקף של כ-5 מיליון שקל, במהלך הרבעון. לאחר תקופת הדוח, אישרנו חלוקת דיבידנד ראשון בשנת 2024, שמביא לידי ביטוי איזון ראוי בין הצורך בהמשך נקיטת מדיניות זהירה שלוקחת בחשבון את הסיכונים החדשים לאחר פרוץ המלחמה, לבין המשך פעילות מוטת צמיחה והצפת ערך לבעלי המניות לאורך זמן".

על רקע התוצאות של החברה לשנת 2023, שכרו של דואק הסתכם בשנה ב-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילן 07/05/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    על ניהול איכותי משלמים. כנראה שהוא שווה את זה
  • 1.
    איתן 07/05/2024 09:55
    הגב לתגובה זו
    בס"ד נשמע ממנה שמדובר באיזה הפרשות אסטרונומיות שמסכנות את החברה. בפועל שיעור ההפרשות הוא שביעית מהרווח הנקי הרבעוני , ורק חצי ממס ההכנסה שהופרש, שבמידת הצורך אפשר יהיה לנקות ממנו הפסדים בפועל. הגיוני שעקב המלחמה+הריבית יהיו יותר הפרשות. זה להציג רק את השלילה ולהפוך אותה להרבה יותר דרמטית ממה שהיא מקריאה שלי את הדוח- ההכנסות והרווח למרות ההפרשות זהות לרבעון השיא הקודם +- המכפיל פחות מ5 בלי לקחת בחשבון הון עצמי- שהוא שני שליש מהחברה וגדל משמעותית. גם אם מציינים את ההפרשות צריך לציין שהן משמעותית פחות מאחוז מההלוואות. לאור מה שהיה בחברות אשראי חוץ בנקאיות. גם אגב ציון הדיבידנד- מדובר בחמישית מהרווח הנקי הרבעוני בערךב אחרי שאחד או שתי דוחות קודמים לא חילקו מתוך זהירות. כותרת כזאת מאוד מטעה ולא הגונה כלפי החברה ומצופה שישנו אותה
  • יריב 07/05/2024 15:34
    הגב לתגובה זו
    כלומר השכר מטורף, אבל ישנם 3 עובדים בחברה, כך שהוצאות השכר בחברה אינן כל כך חריגות כפי שזה נראה. אם המנכ"ל עושה גם שיווק ומימון וקשרי משקיעים במקום מנהלים אחרים, הרי שזה חוסך לחברה בעלי תפקידים אחרים.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בזק פורשת סיבים אופטיים
צילום: יחצ

בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה

בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית

תמיר חכמוף |

חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות -13.63%   ואיילון ביטוח איילון 0.05%  , הודיעה אמש בזק בזק 0.33%   כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.

על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב. ייתכן שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.

עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן. 

בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים, כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.

השוק תמיד יודע?

בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.