דוח חזק לוואן טכנולוגיות: עלייה של 15% בהכנסות ב-2023 ושל 11% ברווח
חברת וואן טכנולוגיות וואן טכנולוגיות 1.48% העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה, מתן שרותי תוכנה ושיווק מערכות מחשבים רשמה הכנסות של 3.7 מיליארד שקל בשנת 2023 בהשוואה להכנסות של 3.21 מיליארד שקל בשנת 2022 - עלייה של 15.1%. ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ההכנסות במיליארד שקל לעומת הכנסות של 850.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 17.6%.
הרווח הגולמי של החברה ב-2023 הסתכם ב-555.8 מיליון שקל (כ-15% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 508.3 מיליון שקל (כ-15.8% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-147.8 מיליון שקל (כ-14.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 138 מיליון שקל (כ-16.2% מההכנסות) ברבעון הביעי של 2022. הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-264.3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 236.7 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של 11.7%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-70 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 62.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 12.3%.
וואן טכנולוגיות סיימה את 2023 עם רווח נקי של 191.2 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 172.3 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של 11%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-51.5 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 47 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 9.5%.
ה-EBITDA ב-2023 הסתכם ב-373 מיליון שקל לעומת EBITDA של 344.7 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של 8.2%. ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-98.8 מיליון שקל לעומת EBITDA של 88.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 11.5%.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2023 עלה בכ-13% לכ-344 מיליון שקל, בהשוואה לכ-304 מיליון שקל בשנת 2022, כתוצאה מהעלייה ברווח הנקי ומשינויים בסעיפי ההון החוזר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של שנת 2023 עלה בכ-11% לכ-124 מיליון שקל, בהשוואה לכ-112 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022.
ההון העצמי של החברה עלה והסתכם בכ-688 מיליון שקל ומהווה כ-32.3% מסך המאזן. לחברה מבנה מאזני איתן המתבטא במינוף אפסי ועודף מזומנים, נטו בסך של כ-102 מיליון שקל. דירקטוריון החברה הודיע על חלוקת דיבידנד בסך של כ-32.5 מיליון שקל, בהמשך לחלוקות נוספות בסכום מצטבר של כ-116 מיליון שקל במהלך שנת 2023, זאת בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד לפיה תחלק החברה דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור של 66% מהרווח הנקי הרבעוני.
מניית וואן טכנולוגיות קפצה ב-32% בשנה האחרונה למחיר של 48.8 שקל ושווי שוק של 3.43 מיליארד שקל.
עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות: "שנת 2023 הייתה שנה נוספת של צמיחה בקבוצת וואן, כאשר מגזר הפתרונות ושירותים טכנולוגים הוביל את הצמיחה של הקבוצה עם שיעור גידול של כ-24% בהכנסות. בראיה רב שנתית, קבוצת וואן הגדילה את היקפי פעילותה בלמעלה מ-160% בחמש השנים האחרונות, וזאת הן בזכות צמיחה אורגנית בכל תחומי הפעילות, והן בהמשך לרכישת חברות שהגדילו את היצע הפתרונות שהקבוצה מציעה ללקוחותיה בכל מגזרי הפעילות, תוך העמקת פעילותה לתחומים צומחים כגון סייבר, בינה מלאכותית, ERP, ענן, ייעוץ ועוד. התוצאות העסקיות לסיכום שנת 2023, ותוצאות הרבעון הרביעי של השנה בפרט, הינן עדות לעוצמתה העסקית של קבוצת וואן, שהצליחה לצמוח בשיעורים ניכרים על רקע שנה מאתגרת, שהתאפיינה באי ודאות גבוהה במשק הישראלי, ובמיוחד ברבעון הרביעי, בו פרצה מלחמת חרבות ברזל, ושהביאה לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק ולגיוסם של מאות מעובדינו לשירות מילואים פעיל. אנו ממשיכים לפעול לחיזוק מעמדה המוביל של קבוצת וואן בשוק הישראלי, וכן להידוק יחסינו עם לקוחותינו הקיימים, ולהגדלת את סל המוצרים והשירותים של הקבוצה כדי להרחיב את מעגל לקוחותינו בשנים הקרובות".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
