שותפויות המו"פ שתו את הכסף, המשקיעים נשארו עם ההפסדים
לפני שנתיים וחצי, הנפיקה שותפות המו"פ הראשונה - מילניום פוד-טק מילניום פוד יהש -0.56% מו"פ בבורסה המקומית וגייסה 26 מיליון שקל בהנפקה ולאחר מכן המשיכה לגייס עוד עשרות מיליונים ובסך הכל גייסה יותר מ-100 מיליון שקל מהציבור בתקופה קצרה. אבל האמת היא שזה קרה בתקופת ההייפ הגדול בשווקים של סוף שנת 2020 - הכסף היה זול, הריביות בעולם אפסיות, לא הייתה אלטרנטיבת השקעה וכולם חיפשו איפה להשקיע את הכסף. אז הכסף זרם כמובן לחברות אמיתיות, אבל זה לא הספיק והכסף הגיע גם למקומות יותר מסוכנים, שהמודל העסקי שלהן פחות הגיוני ושלא בטוח שיצליחו. הביקושים להנפקות היו בשמיים, וזה הגיע גם לשותפויות המו"פ שגייסו לפי המודל הבא - 'תנו לנו כסף, אנחנו נשקיע בהשקעות טכנולוגיות, ניקח דמי ניהול, ניקח הוצאות הנהלה וכלליות, ניקח מענקים אם יהיו אקזיטים ואם יישאר משהו זה גם יגיע אליכם'.
בטח זה נשמע לכם מופרך, אבל אז, זה עבד. השוק זרם עם החלומות, לא הבין את ההוצאות הענקיות של השותפויות הללו, למרות שהן היו כתובות שחור על גבי לבן בתשקיף. באותם ימים עשינו עבודה, בדקנו. לפני שנתיים וחצי הראנו שדמי הניהול השנתיים מגיעים ל-10%. כשדמי ניהול מגיעים לשיעור כזה, אין באמת סיכוי להרוויח. נוגסים לכם בשווי 10% בשנה. כלומר, תוך 5 שנים אם לא הרווחתם והפסדתם בהשקעות אתם במינוס 50% (בקירוב). במקרה של מילניום פוד טק עברו שנתיים וחצי והיא במינוס של 93%!
לגרף מילניום פוד טק
אנחנו חוזרים לנושא - כי מתישהו תגיע האופוריה הבאה בשווקים
זו לא חוכמה בדיעבד, אפשר היה לדעת את זה בזמן אמת, וקראתם על כך מספר אזהרות. למה אנחנו חוזרים לזה? כי בשוק ההון יש זמני שפל וגאות. עכשיו השוק בשפל, אנשים לא רוצים להשקיע בזמן של ירידות בשווקים. אבל זה זמני, זה יעבור, כפי שקרה בעבר שוב ושוב האווירה החיובית בשווקים תחזור - ואז יחזרו גם ההשקעות בחברות בעייתיות. לאנשים יהיה קשה לזכור את הדוגמה הזו כשיגיע ההייפ הבא. ואם כבר, עזבו אנשים פרטיים - מה לבית ההשקעות מור ולדבר הזה? בית ההשקעות מור יודע לנתח טוב מצוין - ככה לפחות הם טוענים ומנפנפים בצוות האנליזה המבריק אבל הוא הלך עם מילניום כל הדרך להפסדים ולא רק איתה. אז אולי זה לא כסף גדול לבית ההשקעות מור אבל זה עדיין מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים שהלכו לטימיון. מור לא היו היחידים אבל הם בלטו בהיקפים. אז יגידו לנו שככה זה בהייטק, מהמרים על חברות וחלק מצליחות, ואלה שמצליחות מפצות על ההפסדים. זה נכון חלקית. מלכתחילה - ההשקעות של השותפויות האלו נחותות. איזה סטארט-אפ מבריק שמחזיק מעצמו יבוא למילניום ולא לקרן הון סיכון גדולה-בינלאומית. זה לא שלא יהיו הצלחות, אבל ההסתברות - התוחלת - מראש קטנה. כשאם משקיעים במשהו שרוב הסיכויים שהוא לא יצליח אז כנראה שזה לא יצליח. זו לא תוכנית עבודה להמר על הרבה מזל. וכדאי גם לזכור שהיה את הניסוי הזה בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום.
מניות שותפויות המו"פ נפלו מההתחלה
הנפילה במניות שותפויות המו"פ הגיעה כמעט מיד: דמי הניהול המופרזים חלחלו לדוחות וחלחלו לבורסה. וזה רק התחזק. ואז הייתה ציפייה - כנראה נאיבית - שהשותפויות האלו יחזירו את הכסף. הן נסחרו ב-0.2-0.5 על ההון העצמי. להחזיר את הכסף למשקיעים זה מתבקש. לא פשוט כי צריך להנזיל את ההשקעות, אבל אפשרי. הנה קרן מנרה של צביקה בארינבוים שמתכוונת להחזיר את הכסף ובמקביל מאפסת את דמי הניהול. יש שותפויות נוספות שהורידו את דמי הניהול. גם מילניום לקחה בשנתיים האחרונות פחות דמי ניהול.
אבל זה לא מספיק, ועכשיו מגיעה החדשה המאוד מאכזבת - מילניום ממשיכה לגייס ולהפיל את מחיר מניית השותפות, היום היא צוללת ב-40%. זו הנפקת זכויות כך שהשותפות לכאורה נותנת לכל בעל מניות קיים להשתתף, אבל בצורה הזו היא גם פוגעת בכל בעלי המניות הקיימים - והכסף הזה שוב הולך לדמי הניהול וההוצאות.
מאז ההנפקה ועד כה השותפות גבתה דמי ניהול של 5.2 מיליון שקל, ובנוסף - הוצאות ההנהלה וכלליות עמדו על 12 מיליון שקל. ננטרל את השיערוכים למעלה ולמטה ונגלה שהוצאות ההנהלה והניהול הן חלק גדול, שלא לומר רוב ההפסד של השותפות. הנה כאן מתוך הדוחות של מילניום:
דוחות מילניום פוד טק
וזה יותר מזה - אולי יקרה חצי נס ויהיה אקזיט, אבל בינתיים שווי השותפות של מילניום פוד טק בבורסה בת"א הוא 10 מיליון שקל, לעומת הון עצמי של 124 מיליון שקל - פחות מעשירית! במילים אחרות, השוק אומר באופן מפורש שהוא לא מאמין בהחזקות.
האם יש סיכוי שהשותפות תצליח? אולי, אבל תראו מה אמר המנכ"ל לביזפורטל לפני 3 שנים
רגע אבל אולי יש סיכוי שזה כעת אטרקטיבי? במחיר הזה אולי כן. אבל נחזיר אתכם כמעט שלוש שנים לאחור. ניתחנו את העלויות החריגות בשותפויות ושאלנו את מילניום לאחר ההנפקה הראשונה בבורסה: יש לכם בשותפות הוצאות רבות; תשלום חודשי של 25,000 דולר לשותף הכללי, תשלום למנכ"ל, יו"ר, סמנכ"ל, יועצים וגם עלות של אחזקת גוף שנסחר בבורסה. אלו הוצאות שנתיות שמגיעות למעל 10% מהסכום שגייסתם וזה יהיה כל שנה, איך אפשר להרוויח ככה?.
חנן שניידר, המנכ"ל הקודם של מילניום, ענה: "אני לא חושב שזה יגיע ל-10% כל שנה, אבל אנחנו רוצים לעשות אקזיט שיילך לשותפות. אנחנו גם בונים על שותפות שהולכת וגדלה באמצעות גיוסים ובסכומים של 100 וצפונה ההוצאות האלו יהיו כבר פחות משפיעות".
אז מילניום חזרה לבורסה ושוב גייסה כסף, דיללה את המשקיעים והקטינו את החלק של המשקיעים הקודמים. הדילול פגע במשקיעים, אבל היזמים צחקו כל הדרך לחשבון הבנק. אם תרצו - מפסידים כסף, חוזרים להנפיק, מפסידים גם אותו וחוזר חלילה. כל פעם מחדש נוצר למשקיעים הפסד כבד. אבל השותף הכללי מרוויח, כי הוא מרוויח דמי ניהול ביחס לגודל הקרן - ככל שהיא גדולה יותר כך הרווח שלו גדול יותר. יש כאן ניגוד עניינים מובנה. האינטרס של השותף הכללי והמשקיעים הולכים בכיוון אחר לגמרי.
צריך לומר - מילניום לא לבד. גם שותפות סמארט אגרו סמארט אגרו יהש -2.31% של דגנית ורד פעלה בשיטה דומה. גם היא הנפיקה שוב ושוב. באחת הפעמים היא יצאה ל'בליץ' של ראיונות וכנסים למשקיעים, ומיד אחרי שסיפרה לכולם כמה המצב מדהים - סמארט הנפיקה בדיסקאונט עצום של 80%. איך אפשר לקרוא לזה אם לא שריפת ערך למשקיעים? כתבנו על כך ובסמארט כעסו, אבל מאז ועד היום המניה המשיכה לאבד עוד 75%.
זה לקח זמן אבל בסוף הרשות לניירות ערך התעוררה והזהירה מהסיכונים. אומנם באיחור אבל התעוררה, רק שזה לא עוזר למשקיעים בשותפויות המו"פ שעל פי בדיקתנו איבדו בממוצע מעל 70%.
והנה מה שקראתם כאן באותם ימים, אנחנו חוזרים על כך בגלל החשיבות, וכאמור - כי ההייפ בשווקים עוד יחזור. תזכרו את מבחן הבוחן של שותפויות המו"פ כשזה יקרה - ותזהרו: דמי הניהול בשותפויות המו"פ הם שערורייה. לא נעים להגיד, אבל הרגולטור שמתגאה בהנפקות טכנולוגיות נתפס עם המכנסיים למטה. מרוב רדיפה והתרפסות אחרי חברות ה"טכנולוגיה" לא נעשתה עבודה ובדיקה ולא נחסמו הפרצות. רק אחרי 8 הנפקות של שותפויות מו"פ ועוד 3 בדרך - סליחה אם פספסנו שותפויות, הן צצות כמו פטריות אחרי הגשם - רשות ניירות ערך התעוררה ואמרה שהיא תבדוק את עניין דמי הניהול. למה רק עכשיו, למה אחרי שחלק מהסוסים ברחו מהאורווה?
בכל מקרה, דמי הניהול בשותפויות האלו (לא בכולן, אבל ברובן) מופרז ולא רק שהוא מופרז הוא לא בא במקום הוצאות הנהלה וכלליות שוטפות של אותה שותפות. הוא לא תחליף להוצאות ניהול, זה בנוסף. אז עולה שאלה פשוטה - למה לשלם דמי ניהול, אם יש מנהלים לשותפות? התשובה עוד יותר פשוטה - כי אפשר.
אז כן, הייטק זה מצוין, להשקיע בחברות הייטק - בטח חברות ישראליות - זה מצוין. הבעיה שעם ההייטק הישראלי מגיעה גם התחמנות וחבל.
לקריאה נוספת:
>>> הבעייתיות במודל של שותפויות המו"פ מתרגמת לתשואה
>>> בהמשך לביקורת בביזפורטל: הרשות מזהירה מפני סיכונים בשותפויות המו"פ
>>> תאוות הבצע של שותפויות המו"פ ואוזלת היד של רשות ניירות ערך

- 10.קשיש 24/04/2023 22:38הגב לתגובה זוהביקורת על דמי הניהול והדילול האכזרי של המשקיעים היא מוצדקת אך למרות הנהלה שלומיאלית פורטופוליו של מילניום פוד טק הוא איכותי ביותר ובסבירות גבוהה ישיא רווחים בטווח הבינוני
- מוחמד 26/04/2023 01:10הגב לתגובה זוכל פעם מחדש.לכל השותפים עדיף שיסגרו את השותפות ויחלקו את החברות בין השותפים. למעט לשותף הכללי.חוגגים על חשבון הציבור.איפה בית המשפט שצריך אותו להגן על המשקיעים הפשוטים? דרושה רפורמה ....
- 9.יריב 24/04/2023 22:24הגב לתגובה זואמנם בשתיים האחרונות הקף העסקים גדול בהרבה אבל הסיפור של דמי הניהול חוזר על עצמו לרעת המשקיעים. אלומה הפליאה לעשות והנפיקה אג"ח בריבית גזל בלי שהיה אכפת לשותף המנהל כי לא מכיסו יבואו תשלומי הריבית אלא מכיסי המשקיעים המוגבלים בציבור, ואכן הקרן קרסה וקרנות הפנסיה של המורים הפסידו המון כסף. גם בריט כמו מגוריט שכר הדירה הולך למעשה למשכורות למנהלים. לכן, שמעתם "קרן" תתחילו לחשוד בעושק המשקיעים.
- 8.שולתתתתת1 24/04/2023 21:38הגב לתגובה זוחוצפה שאין כדוגמתה השותף תמיד יכול לחתוך את המחיר ולנסות לגייס כסף. והמשקיעים בינתיים מפסידים את התחתונים. מקווה שאפילו שקל אחד לא יצליחו לגייס.
- 7.משה 24/04/2023 20:29הגב לתגובה זוצריך לתבוע אותם תביעה יצוגית על עושק הציבור
- 6.בורסה של עקיצות (ל"ת)יוני 24/04/2023 18:46הגב לתגובה זו
- 5."הכבשים" והתמימים קמים לתחייה בכל גל עליות (ל"ת)קשקש 24/04/2023 17:23הגב לתגובה זו
- 4.שלמה 24/04/2023 17:19הגב לתגובה זולחקור את המוסדיים ולהעלות פיקוח דחוף !
- 3.כתבה לעניין (ל"ת)אנונימי 24/04/2023 17:04הגב לתגובה זו
- 2.אל תקנו מניות שלהם. זה סמראט אגרו שור טק. קפיטל פו 24/04/2023 16:53הגב לתגובה זואל תקנו מניות שלהם. זה סמראט אגרו שור טק. קפיטל פוינט ומילניום וסבוריט הם מצירים רעה לכל השוק. גנבים. רמיתים אבל לפי החוק. הם גם יגבו 100 אחוז דמי ניהול
- 1.משקיען 24/04/2023 16:38הגב לתגובה זוכל הכבוד על הכתבה רשות ניירות ערך בגדה בציבור המשקיעים ולא הגנה עליהם וכך גם הנהלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב אני אישית הפסדתי המון כסף כי האמנתי לשקרים של מנהלי שותפויות המופ רכשתי יחידות השתתפות וממש לא בשיא אלא אחרי שהם ירדו המון רכשתי במחיר זול, ואז אחרי שקניתי הם קרסו עוד ועוד ועוד. זהו פשע גדול מאוד כלפי הציבור בישראל וכלפי ציבור המשקיעים. נקווה שהכתב צודק שתבוא גאות מתי שהוא בעתיד.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
