לפני 8 חודשים גלעד מנדל, כתב ביזפורטל, הציף בראיון עם חנן שניידר מנכ"ל מילניום  פוד-טק שותפות המו"פ הראשונה שהנפיקה בבורסה, את סוגיית דמי הניהול החריגים - "יש לכם בשותפות הוצאות רבות; תשלום חודשי של 25,000 דולר לשותף הכללי, תשלום למנכ"ל, יו"ר, סמנכ"ל, יועצים וגם עלות של אחזקת גוף שנסחר בבורסה. אלו הוצאות שנתיות שמגיעות למעל 10% מהסכום שגייסתם וזה יהיה כל שנה". שניידר לא התבלבל והשיב - "אני לא חושב שזה יגיע ל-10% כל שנה, אבל אנחנו רוצים לעשות אקזיט שילך לשותפות. אנחנו גם בונים על שותפות שהולכת וגדלה באמצעות גיוסים ובסכומים של 100 וצפונה ההוצאות האלו יהיו כבר פחות משפיעות". ואכן שניידר חזר לסיבוב נוסף בבורסה. אבל מה קורה שעושים סבבים נוספים? מדללים את המשקיעים הקיימים ובפועל מקטינים את ערך יחידת ההשתתפות. נו טוב, אז המשקיעים מפסידים, ליזמים זה אולי לא נעים, אבל זה בטח לא נורא.    מנדל בדק וחשף לפני 8 חודשים את מה שכולם פתאום מגלים - דמי הניהול בשותפויות המו"פ הם שערורייה. לא נעים להגיד, אבל הרגולטור שמתגאה בהנפקות טכנולוגיות נתפס עם המכנסיים למטה. מרוב רדיפה והתרפסות אחרי חברות ה"טכנולוגיה" לא נעשתה עבודה ובדיקה ולא נחסמו הפרצות. רק אחרי 8 הנפקות של שותפויות מו"פ ועוד 3 בדרך - סליחה אם פספסנו שותפויות, הן צצות כמו פטריות אחרי הגשם - רשות ניירות ערך התעוררה ואמרה השבוע שהיא תבדוק את עניין דמי הניהול. למה רק עכשיו, למה אחרי שחלק מהסוסים ברחו מהאורווה?  בכל מקרה, דמי הניהול בשותפויות האלו (לא בכולן, אבל ברובן) מופרז ולא רק שהוא מופרז הוא לא בא במקום הוצאות הנהלה וכלליות שוטפות של אותה שותפות. הוא לא תחליף להוצאות ניהול, זה בנוסף. אז עולה שאלה פשוטה - למה לשלם דמי ניהול, אם יש מנהלים לשותפות? התשובה עוד יותר פשוטה - כי אפשר. שותפויות המו"פ רוצות להיות שותפיות הגז והנפט ולקחת מכל הבא ליד. הכל חוקי, הכל בחסות רשות ניירות ערך. שותפויות הגז מצליחות להעביר לשותף הכללי חלק גדול מהרווחים בשעה שהמחזיקים שלהם - כמה שזה מדהים - כמעט ולא הרוויחו מאז מציאת הגז לפני יותר מעשור. הכסף זרם בעיקר לשותף הכללי תחת הסעיפים  דמי ניהול ודמי הצלחה. אופס, כמעט שכחנו. דמי הניהול המופרזים בשותפויות המו"פ הם רק חלק מהתשלומים לשותף הכללי. יש גם תשלום בגין הצלחה. אם יש אקזיט, השותף רוצה ממנו נתח - 10%, מהרווח, 20% מהרווח ואפילו יותר זורמים לשותף הכללי. בקיצור, זה עסק נהדר לשותף הכללי, לא בטוח שזה כל כך נהדר למשקיעים.  עד כאן חצי הכוס הריקה, יש גם חצי כוס מלאה. אנחנו סבורים שהרעיון הבסיסי מצוין - השקעה בהייטק ישראלי זה עניין מבורך. הבעיה שעם ההייטק הישראלי מגיעה גם התחמנות הישראלית. חבל. בכל זאת - צריך לקוות שזה יצליח.  גופי ההשקעות הגדולים בוול סטריט כבר זיהו את הפוטנציאל בהיי טק הישראלי. כך למשל, קרן ARK  יצרה את ה-ETF הציוני הראשון IZRL שנחל הצלחה והשיג תשואה של כ-14% מתחילת השנה, לאחר תשואה של כ-32% בשנת 2020. חוץ מאותו ETF  ספציפי, ARK, בלאקרוק ועוד משלבות את החברות הישראליות בכמעט כל תעודת סל שעוסקת בתחום מתפתח. 

ההייטק הישראלי נמצא בתיקים של הזרים וגם של הישראלים, אבל הוא כמעט ולא נמצא בבורסה המקומית - ישבו וחשבו מה לעשות ויצאו - בלי ציניות - עם רעיון נהדר. בתחילת 2019, הרשות לניירות ערך הודיע על כוונתה לאפשר רישום למסחר של שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח. "הליך זה הינו חלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בדגש על נושאי חדשנות וטכנולוגיה ולאפשר לציבור הרחב ליהנות מהצלחת הטכנולוגיה הישראלית באמצעות הבורסה באופן שקוף, נזיל וזמין. יצוין כי קרנות ההון סיכון הפרטיות, משקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהם ומאוגדות בדרך של שותפות ולא בדרך של חברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מחקר ופיתוח, כתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטויו במסחר בבורסה בתל אביב." נרשם בהודעת הרשות. הרשות מחייבת את השותפויות לפזר את הסיכון כלומר, השותפות לא תוכל להחזיק בחברה אחת מעל ל-40% מסך נכסיה. כמו כן, השותפויות יוכלו להשקיע רק בפרויקטים שקיבלו את אישור החדשנות וכן השותפות תוכל להירשם למסחר רק לאחר שביצעה חוזי השקעה בחברות (לפחות 15%-20% מסך כספים טרם הגיוס). שותפויות המו"פ - השחקניות העיקריות טכנולוגיית מזון מילניום פוד-טק, שותפות המו"פ הראשונה שנרשמה בבורסה והחלה להיסחר בחודש אוגוסט 20. מתמחה בהשקעה של חברות מתחומי הפוד-טק, "מיליניום מחפשת להשקיע בחברות המתמחות באיתור ופיתוח רעיונות חדשניים ומשני תודעה ואורחות חיים בתחום המזון, המשקאות והתזונה" כתוב באתר החברה. שותפות נוספת הפועלת בתחום הפוד טק, ביו-מיט, הגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה, לפיה היא מבקשת לגייס כ-25 מיליון שקל. טרם ההנפקה החברה צפויה לחתום על השקעה בחברת Rilbite המפתחת שיטה לחבר בין חלבונים מן הצמח באופן המאפשר ליצור מרקם של בשר וביצה, לצד השקעה בשני חברות נוספות: מור אלטרנטיב, המפתחת תחליפי בשר ממקור שמרים ותוצרי לוואי של תעשיית השמן למאכל, ובחברת אובו טכנולוגיות, שפיתחה שיטה להיפוך מין של תרנגולות מנקבות לזכרים. טכנולוגיה רפואית אי.אי.אם אינפינטי מדיקל (IMED) שותפות מו"פ מקבוצת אינפיניטי גייסה כ-40 מיליון שקל לצורך לצורך השקעה בחברות מו"פ בתחום הרפואה הדיגיטלית. אינפיניטי מדיקל חתמה על שת"פ אסטרטגי עם החברה ציבורית מסין Strait Innovation לצורך קידום טכנולוגיות ישראליות במרכזים רפואיים רחבי הרפובליקה. אלמדה ונצ'רס, של צחי סולטן, משקיעה בתחומי המכשור רפואי, בריאות דיגיטלית ו-Bioconvergence גייסה כ-70 מיליון שקל. אסטרטגיית ההשקעה של אלמדה ונצ'רס כוללת התמקדות בפתרונות לייעול תהליכים רפואיים, תוך חיסכון בזמן ומשאבים, השקעה בטכנולוגיות רפואה דיגיטלית, השקעה בחברות המפתחות מכשור רפואי ייחודי והשקעה במיזמים פורצי דרך בתחום ה-convergence-bio. טכנולוגיה אגרונומית (תורת החקלאות) סמארט אגרו – השקעות, שותפות מו"פ שגייסה כ-26 מיליון שקל לצורך השקעה והשבחה של חברות מתחומי האגרו-טק ובניהן: השבחה גנטית, הדברה מדייקת והדברה ביולוגית, מערכות גידול מתקדמות, רובוטיקה ואוטומציה. ההשקעה הראשונה בוצעה בחברה קאנבריד, חברת ביו-טכנולוגיה המתמחה בגנטיקה של זרעים ומוכוונת לשוק הקנאביס. עוד שותפות בתחום היא קרן FEAT, בהובלת אייל בקשי ורוני קוברובסקי, שמתכוונת לגייס כ-50 מיליון שקל לצורך השקעות בחברות הזנק המפתחות טכנולוגיה בתחומי אגרי־פודטק, סביבה וקיימות לתעשיית המזון. טכנולוגיה פיננסית ישראל פינטק מתכוונת לגייס כ-25 מיליון שקל לצורך השקעה בחברות שפיתחו מוצר ראשוני בתחום הכספים והבנקאות, ועדיין לא הגיעו להכנסות של מיליון דולר מפתחות טכנולוגיית הכספים. השותפות תשקיע 0.5–2 מיליון דולר בכל חברה, וכבר חתמה על הסכם מול פינקום, המפתחת טכנולוגיה המאפשרת השוואת רשומות עם מבנים שונים ובשפות שונות לצורך התמודדות עם בעיות איות, שפה ועוד בבסיסי נתונים שונים. תוכנה, אינטרנט וחדשנות יוניקורן טכנולוגיות גייסה כ-70 מיליון שקל ובנוסף הונפקו גם שתי סדרות אופציות שבמידה וימומשו יזרימו לשותפות עוד 95 מיליון שקל. אסטרטגיית ההשקעה של שותפות יוניקורן מבוססת על מיקוד בחברות צעירות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה, התוכנה והאינטרנט, עם השקעה שבין 1-2 מיליון דולר בכל חברה לטווח של כשלוש שנים. השותפות מחזיקה כיום בשלושה הסכמי השקעה מחייבים בהיקף כולל של 2.5 מיליון דולר: סייברוואן, בובייל ו-וויפלאש. שותפות המו"פ איי ארגנטו הגישה טיוטת תשקיף לקראת גיוס של כמה עשרות מיליוני שקלים  לצורך השקעה בתחומי ה-IoT, עיר חכמה, אגירת אנרגיה חשמלית, סביבת העבודה העתידית , Industry 4.0 וכן חקלאות מדייקת וצבעים ביולוגיים. עד כה השקיעה השותפות בחברות: תוכי מערכות, אייכה טכנולוגיות וצ'קראטק. קבוצת ארגנטו החלה את דרכה בשנות ה-90, כחברת ניהול עושר, ואף הובילה את גיוס ההון הראשון של חברת מובילאיי שעוד הייתה שווה כ-5 מיליון שקל.   הצעירה ביותר מכוונת ליצור ETF רחב האחרונה שהודיע על הצטרפות לחגיגה היא ביג-טק 50 אשר גייסה מעל 85 מיליון שקל בהנפקה ראשונה לציבור במטרה לבנות פורטפוליו של 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות ביותר בישראל, בדומה לאינדקס (מדד), ולאפשר השקעה בהן לפני שהן מונפקות לציבור (Pre IPO) או נמכרות לחברות ענק בינלאומיות. חברות המטרה ייבחרו לפי הקריטריונים הבאים: שווי החברה בעת ההשקעה בה יהיה לפחות 250 מיליון דולר; החברה קיימת לפחות 3 שנים; בחברה מושקעת לפחות קרן הון סיכון אחת; החברה מייצרת ARR (Annual recurring revenue, הכנסות חוזרות שנתיות) של לפחות 10 מיליון דולר ומציגה צמיחה בשלוש השנים האחרונות. קצב הגידול השנתי הממוצע בשווי החברות העומדות בקריטריונים הוא של למעלה מ-30% בשנה, הרבה מעבר לכל מדד טכנולוגי סחיר אחר. לביג-טק 50 מו"פ יש כבר עתה עסקאות חתומות לרכישת מניות ב-4 חברות: IronSource, Via, Payoneer, Fundbox, ובנוסף 5 עסקאות בשלבי חתימה שונים. ההשקעה הגדולה ביותר, נכון לעכשיו, היא של 2 מיליון דולר (7 מיליון שקל) ב-Via, שפיתחה פלטפורמה לנסיעות שיתופיות, ושוויה הוערך במארס האחרון ב-2.3 מיליארד דולר. ההשקעה בפיוניר צפויה להשביח במביל לכניסה של פיוניר לתוך ספאק.   ביג-טק 50 מו"פ גייסה 85 מיליון שקל להשקעה בכ-15 חברות מטרה, כאשר בהתחלה גודל כל השקעה יהיה עד 2 מיליון דולר. בהמשך, גודל ההשקעה יעלה ל-5 מיליון דולר מתוך כוונה להגיע להשקעה ב-50 חברות בשווי כולל של כמיליארד שקל. לא הכל ורוד השותפויות מעודדות את המשק הישראלי ותורמות לפיתוח חברות סטארט-אפ בישראל, אך לא הכל ורוד.מאז הקיץ האחרון נסחרו כ-5 שותפויות מו"פ, כאשר נכון להיום רק אחת מהן השיגה תשואה חיובית למשקיעים. הרשות לניירות ערך שהחלה לחשוש מגל ההנפקות בבורסה שוקלת החמרה משמעותית בכל מה שקשור לתנאי ההנפקה. הרשות בוחנת את האפשרות לעלות את סכום גיוס ההשקעה מ-25 מיליון שקל לכ-50 מיליון שקל, כאשר הציבור צריך להחזיק לפחות 40 מיליון שקל. עוד שוקלת הרשות, להאריך את תקופת החסימה למימוש בידי היזמים מ-18 חודשים ל-36 חודשים וכן העלאת רף המינימום להשקעה מהסכום שגויס טרם ההנפקה (רף המינימום כיום, 15% ועד 20%). עם כל "ההייפ" סביב אותן "תעודות סל", בסופו של יום מדובר בהשקעה בחברות סטארט-אפ בעלות סיכון גבוה, ולמרות הפיזור שאותם שותפויות שואפת להשיג מדובר למעשה בהשקעה ביזם, במוניטין שלו, וביכולת שלו לטרגט את אותן חברות שיצליחו להגיע לאקזיטים. אומנם אנו שומעים על גל הנפקות ענק, לצד אינספור מיליונרים חדשים,  אך על כל אלו שנכשלו בדרך, שרפו זמן ומיליונים רבים, לא נשמע. התשואה החלומית בסטארט-אפ מגיעה מהסיכון הגבוה שטמון בו, ולכן ליזמים מדובר ב-"WIN WIN" – אם נעשה אקזיט נרוויח, אם לא הציבור ישלם.    ככה זה באמריקה בוול סטריט יש מעל 20 תעודת סל שהשיגו תשואה של 100% ומעלה במהלך שנת 2020, אך רובם ככולם מקובצים לכמה סקטורים - אנרגיה ירוקה, טכנולוגיה מהדור הבא, וקמעונאות אונליין. אוהבים או לא ETF, ניתן ללמוד מהם הרבה, מעקב אחר ה-ETF החזקים בשוק יכול ללמד על סקטור בתאוצה,  או לספק כיווני מחשבה, אילו מניות נמצאות במדד ואיזה משקל הן תופסות ? ואולי תופתעו מאלו שנכנסו. להשקיע כמו גדולים: תעודות הסל שהשיגו תשואה של 100%+