ירון יעקובי וזאב ברונפלד הם פיננסיירים שפועלים בעיקר ברכישת שלדים בורסאיים והכנסת תוכן. התוכן הוא המלך. ותוכן שהוא טכנולוגיה, במיוחד כזו שקשורה לאנרגיה מתחדשת, היה מבוקש מאוד בשנים האחרונות. יעקובי שהפך לדמות הדומיננטית בין השניים, עומד מאחורי אוגווינד ואלקטריאון. הראשונה ניסתה לייצר אנרגיה מתחדשת ביעילות גבוהה במפעלים, הייתה במשך שנה הלהיט של הבורסה והגיעה לשווי של מעל 2 מיליארד שקל כשבדרך היא מגייסת מעל 200 מיליון שקל. היום היא נסחרת ב-91 מיליון שקל - מתחת למזומנים בקופה, דבר המבטא את חששות המשקיעים. אלקטריאון מנסה להסיע אוטובוסים ורכבים על כבישים מרושתים שמפיקים אנרגיה מתחדשת. גם היא גייסה מאות מיליונים בשיא, גם היא הגיעה לשווים דמיוניים - כ-3 מיליארד שקל, גם היא צנחה ב-90%. בדרך, לא רק המשקיעים "אכלו אותה". יעקובי עצמו התאהב בסחורה שמכר והשקיע. הוא מורווח על העסקאות הראשונות בהן הוכנסו הפעילויות בשווי של עשרות מיליונים לבורסה, אבל בהמשך הוא גם רכש כשהמניות בשווים של מאות רבות ובאלקטריאון גם במעל שווי של מיליארד שקל.    

"אני מאמין ועומד מאחורי החברות שאני משקיע בהן, לרבות אלקטריאון וההשקעות הנוספות", אומר בראיון לביזפורטל, ירון יעקובי, "אני חושב שהחברות שאנחנו מושקעים בהן עברו דרך ארוכה, ואחרי התקדמות של שנים - הן טובות מתמיד.

"השקעתי בשנה האחרונה עשרות מיליוני שקלים בחברות האלו, השקעתי באלקטריאון 42 מיליון שקל נוספים במחיר של 200 שקל (כעת המחיר הוא 31 שקל - נ.א). אני מאוד מאמין בחברה. אני משקיע לטווח ארוך, גם בשוק עולה וגם בשוק יורד. 

"מחירי המניות ירדו, אבל שוק הטכנולוגיה בארץ ובעולם סובל מירידות של 70-80% ואפילו יותר מכך. המצב בארץ ובמניות האלו לא שונה מכך. אני לא מתרגש מהירידות".

• ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
• אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם כך, למה לא להגדיל אחזקה?

"יכול להיות שאני אקנה בהמשך".

התחזית של אלקטריאון

חברת אלקטריאון  אלקטריאון -0.37%  הציגה במקביל לדוחות הכספיים תחזית להכנסות של 102 מיליון שקל בשתי השנים 2023 וגם 2024 (הכנסות מצרפיות). למה בעצם לתת תחזית לשנתיים יחד ולא על כל שנה בנפרד? ובכלל - מה שוות התחזיות של החברה המאכזבת? 

אלקטריאון עוד לא ממש קרובה להכנסות הללו (שלא לדבר על רווחים). החברה הכניסה בכל תשעת החודשים הראשונים של 2022 רק 5 מיליון שקל ורשמה רווח גולמי של 934 מיליון שקל. כלומר רווחיות גולמית של 19% בקושי, לא ממש מרשים לחברת צמיחה. ברבעון השלישי של השנה זה לא יותר טוב - החברה בשעה טובה רשמה הכנסות רק שמדובר על הכנסות של 2 מיליון שקל במצטבר משני פיילוטים בגרמניה ואיטליה, ורשמה רווח גולמי של 293 אלף שקל בלבד, כלומר רווחיות גולמית של 14.5% בלבד.

בשורה התחתונה - אלקטריאון הפסידה ברבעון השלישי 21 מיליון שקל ומתחילת השנה היא הפסידה 58 מיליון שקל. קצב שריפת המזומנים השנתי עומד על 80-90 מיליון שקל - יש לה מזומנים לשנה אחת בלבד. 

• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

גם רובי ריבלין לא עזר - החברה שכרה לפני כשנה וחצי את את נשיא המדינה לשעבר רובי רבלין להיות הפרזנטור/ לוביסט שלה, פותח הדלתות - זה ממש לא לכבודו - אבל כנראה שכסף עושה את זה. בינתיים ריבלין רואה את המניות קורסות בקדנציה שלו ב-80%. לא נעים. 

מה החלום של אלקטריאון?

אלקטריאון מדברת כבר כמה שנים טובות על הטמנת סלילים מתחת לכבישים וכך הם יטעינו רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. זה חלום, העלויות של החלפת חלקים גדולים בכבישים בעולם הן עצומות. זה חלום שיכול להצליח ויכול שלא. הסיכויים? ככל שעובר הזמן הסיכויים יורדים, כי גם אם הטכנולוגיה טובה-נכונה, יש תחרות ומי אמר שדווקא אלקטריאון תהיה זו שתזכה בשוק?. בינתיים, הקופה מתרוקנת. לחברה 85 מיליון שקל בקופה סוף הרבעון השלישי. היא תוך כמה חודשים תתחיל להרגיש מצוקת מזומנים או שתבטיח סוג של גיוס עתידי.

אלאצ שבדוחות, הנהלת החברה מנסה לשכנע שהפעם זה שונה וכדי להמחיש זאת היא מבליטה בתחילת הדוחות גרפים יפים לפיהם יהיו לה הכנסות ודאיות של 40 מיליון שקל בשנתיים הקרובות (שוב, למה לא לחלק ולהציג כל שנה בנפרד?), עוד היא צופה שייכנסו 40 מיליון שקל מפרויקטים בייזום, ולדבריה יש עוד 22 מיליון שקל שצפויים מפרויקטים שבהם היא נמצאת בשלבי משא ומתן או מכרז - ייתכן כמובן שהיא תזכה בכולם רק שאולי גם לא. תמיד יכולים להתרחש שיבושים, ולמרות זאת אלקטריאון מציגה כנראה את התחזית האופטימית. 

אלקטריאון נמצאת בפיילוטים ארוכים וממושכים ולכאורה מבטיחים, אבל בדרך הציבור התחיל להתייאש ולהפנים שלא משנה מה קורה - בסוף מי שסופר את הכסף אלו הפיננסיירים וההנהלה. הוצאות השכר של 5 הבכירים בחברה הגיעו בשנה שעברה ל-6.5 מיליון שקל, או: 11% מההפסד השנתי של החברה. 

הסל של ירון יעקובי

ירון יעקובי וזאב ברונפלד נמצאים לרוב מתחת לרדאר - מחזיקים פחות מ-5% מהמניות. כך הם לא בעלי עניין, כך הם יכולים לממש בשקט בלי שהציבור יידע. 

יעקובי וברונפלד מושקעים יחד בחברות הבאות: אוגווינד אוגווינד 0% , סונוביה סונוביה -1.44% , נור אינק נור 0.72% , אקסיליון אקסיליון 3.09% , טקטונה טקטונה -1.22% , אלקטריאון אלקטריאון -0.37%  (ברונפלד שהיה עד תחילת החודש הנוכחי בעל עניין וגם דירקטור התפטר מתפקידו וירד לאחזקה של 3.25%). יעקובי גם פעל במניות די אן אי ביולייט ונקסטייג', וברונפלד גם במניית יוזרוואי - כולן חברות חלום. כולן בינתיים לא הצליחו להמריא בעסקים, אבל מבחינה פיננסית, עצם ההגעה לבורסה זו הצלחה. השניים הצליחו בגל ההנפקות האחרונות להנפיק ישירות חברות בבורסה ואל בדלת האחורית, דרך שלדים בורסאיים. זו עליית מדרגה מבחינתם, אבל התוצאה למשקיעים די דומה - הפסדים גדולים.

אלא שלפעמים לא רק הציבור מפסיד, אלא גם היזמים. יעקובי התאהב בסחורה ורכש במחירים גבוהים. 

לרוב הציבור הוא זה שמשלם את המחיר. כשדוחפים לו סחורה פגומה והמוסדיים קונים (למשל, במקרה של פסגות שרכשו מניות אוגווינד ב-120 מיליון שקל, אחרי זינוק של 1,000% במניה - זה כסף שהלך לפח.  הכתובת הייתה על הקיר, בכתבה הזו - אם היתה לי קופת גמל של פסגות הייתי מודאג, בסופו של דבר גם החוסכים הצביעו ברגליים, הביצועים של פסגות היו גרועים והחברה נמכרה לאלטשולר שחם).

בינתיים, אוגווינד שכבר זינקה לשווי מטורף של 2 מיליארד שקל חזרה כל הדרך ל-91 מיליון שקל בלבד. יעקובי שרכש מניות בכ-3 מיליון שקל (עוד לפני ההנפקה ב-2019) עדיין מורווח על המניה אבל ממש קצת. שווי המניות שלו כעת הוא 5.6 מיליון שקל. תגידו - תשואה מדהימה של 87%, אבל בדרך כבר היו לו מניות בשווי של 123 מיליון שקל והוא איבד כמעט הכל. 

הלאה, למניית אלקטריאון יעקובי נכנס ב-2017, עוד לפני ההנפקה, כשעוד הוערך השווי שלה ב-21 מיליון שקל בלבד. אז הוא שילם פחות ממיליון שקל על המניות, אבל נשאר מתחת לרדאר. הוא הביא לבורסה ואז בעיצומה של מגיפת הקורונה פתאום הוא הגדיל אחזקות והפך לבעל עניין בחודש מרץ 2020. תוך שלושה חודשים הוא כבר מכר חלק משמעותי מהמניות ושוב ירד אל מתחת ל-5% אחזקה, כשבדרך הוא מצליח לרכוש מניות במחיר שהוא חצי מהמחיר בבורסה (כנראה ממשקיע שמכר בפאניקה בנפילות) ואז גם לממש במחיר של הבורסה כבר שלושה חודשים. במספרים - הוא רכש מניות במחיר של 70 שקל למניה (מחיר המניה בבורסה באותו זמן היה 112 שקל למניה) ומכר במחיר של 180 שקל למניה, וגרף לכיסו 9 מיליון שקל על המהלך.

כאמור, הוא ירד אל מתחת לרדאר בסוף חודש יוני 2020 (אבל נשאר במניה עם אחזקה של 4.98% מהמניות. מנסה להתחבא כבר אמרנו?). בחודשים הבאים המניה הספיקה לזנק לשווי של 3 מיליארד שקל. למה? אין סיבה. גם לא בטוח שזה בגלל האנליזות המנותקות של פרוסט אנד סאליבן. בשלב הזה המניות של יעקובי שוות כבר 149 מיליון שקל, אבל אז המניה מתרסקת. באוקטובר 2021 יעקובי שוב חוזר לרכוש והופך לבעל עניין כשהוא רוכש מניות נוספות (מהון הטבע) ב-42.5 מיליון שקל (שווי החברה באותו זמן התרסק בחצי ועומד על 1.5 מיליארד שקל). מאז המניה התרסקה ב-80% נוספים וכעת שווי המניות שלו כעת הוא 23.6 מיליון שקל בלבד. אז נכון, הוא עשה מיליונים על החברה, מכר אותה ביוקר לאחרים וגרף כסף. אבל הוא בהפסד עצום ביחס למה שכבר היה לו. ומעבר לכך - אם נחשב את הרווח של 9 מיליון שקל, נוסיף לו את ה-23.6 שיש לו כעת (פחות 1 מיליון הרכישה בהתחלה) ונחסיר ממנו את ההפסד של 20 מיליון שקל, אולי הרווח כבר לא כזה גדול, מדובר על רווח בסדר גודל של 11.6 מיליון שקל.

לאקסיליון יעקובי נכנס בבת אחת עם החברים שלו זאב ברונפלד ומני מור ממש רגע לפני מיזוג שלד אפיו אפריקה עם אקסיליון. כל אחד מהם רכש 12.24% ממניות השלד (36.72% ביחד) כשכל אחד מהם שילם בהנפקה 1.67 מיליון שקל במחיר של 3.8 שקל למניה ומיד - תוך שבוע וחצי מהקניה - הם הורידו את האחזקות שלהם וירדו מתחת לרדאר. כל אחד מהם ירד לאחזקה של כ-2% מהמניות בתחילת דצמבר. כמה ימים אחר כך המיזוג הושלם לפי מחיר מניה של 5 שקלים ושווי של 102 מיליון שקל. 

מה שקרה אחר כך הוא מדהים, על גבול הטירוף: תוך 5 ימים המניה זינקה לשווי של 1 מיליארד שקל - ככל הנראה בעקבות המהלכים שלהם. אלא שאחר כך עברו עוד שבועיים והמניה הספיקה לאבד גובה ושווי השוק נפל ל-775 מיליון שקל (מחיר של 35 שקלים למניה). בשלב הזה הגיעו המוסדיים (האם מישהו עזר להם לבוא?) בסוף החודש ונכנסו - מור (גמל ופנסיה), אקסלנס של הפניקס, מיטב דש, קרן אלפא, והשקיעו 36.5 מיליון שקל כחלק מגיוס של 61 מיליון שקל. הם רכשו במחיר של 28 שקל למניה לפי שווי שוק של 576 מיליון שקל ולמרות שהמחיר היה נמוך משמעותית משווי השוק של המניה באותו זמן (כאמור 35 שקלים למניה), בשוק ראו בכך לא נורת אזהרה אלא דווקא הבעת אמון של המוסדיים - והמניה זינקה ל-46 שקל ושווי החברה חזר לשווי מנותק מהמציאות של 1.3 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה - המקורבים נהנו מהנפקה במחיר נמוך לכאורה, אבל פמפום המניה, הכניסה האגרסיבית והשמות של יעקובי וחבריו (ואחר כך לא שמו לב שהם יוצאים?) הקפיצו את המחיר שלה ב-64%. בשלב הזה יעקובי וחבריו היו מורווחים על הנייר ביותר מ-18 מיליון שקל כל אחד (שווי האחזקות של כל אחד מהם הגיע ל-20 מיליון שקל תוך ימים בודדים) אבל מאחר שהם לא נשארו בעלי עניין לא ניתן לעקוב אחרי מהלכי מימוש הרווחים שביצעו, אם ביצעו - אבל אז הם הפסידו את הכל: הסיפור הזה החזיק חודשיים - ומניית אקסיליון החלה להתרסק. מה זה להתרסק? היא איבדה מאז 97% מהערך והיא נסחרת כעת לפי שווי של 37.5 מיליון שקל בלבד, או 1.26 שקל למניה. אם אכן הם לא מכרו בדרך, הרי שכל אחד מהם מחזיק כעת מניות בשווי של 750 אלף שקל בלבד.

בהערת אגב נציין, שמנכ"ל אקסיליון לשעבר - אורן דרור - הודה בשיחה עם ביזפורטל שהוא אף פעם לא האמין שמניית החברה שלו שווה מיליארד שקל, אבל בגלל תפקידו כמנכ"ל החברה הוא לא היה יכול לומר את זה... דרור נאלץ לנטוש את הספינה אחרי הזינוק וההתרסקות המפוארים במניה, והפך לאחת הפארסות והפשלות הגדולות של שנת 2021.

ומה לגבי טקטונה? במקרה שלה, יעקובי פספס את הכניסה. המניה זינקה בטירוף חושים על רקע הודעת החברה בדצמבר 2020 על כניסתה לתחום הבלוקצ'יין ועל מו"מ לכניסתו של יריב גילת לחברה. המניה (שאז עוד נקראה וויטסמוק) שנסחרה במחיר של 0.67 שקל למניה ושווי שוק של 26 מיליון שקל בלבד זינקה תוך שלושה חודשים למחיר של 4.82 שקלים למניה ושווי שוק של 392 מיליון שקל, זינוק של 1,400%. זה לא קרה בטעות. טקטונה-וויסטמוק ידעה כנראה מצוין שהיא מריצה את המניה. בימים האלה הביטקוין ושוק הקריפטו היו בטרפת. כל חברה שהזכירה את המילים קריפטו או ביטקוין זינקה לשמיים. הביטקוין עצמו זינק באותה תקופה בדיוק מ-10 אלף דולר למטבע ל-60 אלף דולר למטבע. הביטקוין היה הסיפור החם. בחברה ידעו את זה ופעלו בהתאם.

ובחזרה ליעקובי, בזמן הזה, באמצע מרץ 2021, כשהוא נכנס למניה, המחיר שלה כאמור כבר היה 4.82 שקלים, ושווי השוק עמד על 392 מיליון שקל. זה קרה אגב במקביל ליציאה של אלטשולר שחם מהמניה. כנראה שהם חשבו שעדיף לקחת מה שאפשר ולברוח מאשר להישאר במניה. יעקובי מכל מקום השקיע 6 מיליון שקל בחברה, במחיר של 3.35 שקלים למניה. גם במקרה הזה השוק ראה בכך דווקא סימן חיובי והמניה זינקה בימים שלאחר מכן ב-17%. אבל גם כאן החגיגה הסתיימה מהר מאוד: המניה צללה מאז בחזרה כל הדרך למטה וכעת היא נסחרת במחיר של 0.53 שקלים ושווי שוק של 48 מיליון שקל בלבד. בדרך יעקובי עוד הגדיל את השקעתו ב-4.5 מיליון שקל נוספים. ההשקעה של יעקובי במקרה הזה נמחקה ברובה והוא מחזיק כעת במניות בשווי של 3.1 מיליון שקל, ואיבד כאן 7.4 מיליון שקל.

במניית נור אינק היה תרגיל מעניין. המשקיעים הפסידו 30% אבל יעקובי וברונפלד מורווחים בינתיים ב-33%. הם קיבלו את המניות כשהשקיעו 8 מיליון שקל לפי שווי חברה של 135 מיליון שקל ובפועל המניה זינקה ב-105% ביום הראשון בבורסה. הם קיבלו את המניות לפי המחיר הנמוך, אבל הציבור היה יכול לרכוש רק במחיר הגבוה. התרגיל הוא שהם חתמו עם החברה על הסכם השקעה לפני המיזוג במסגרתו הם יקבלו מניות במחיר שמקבלים המקורבים ועוד אופציה על כל מניה בחינם עם מחיר מימוש של מחיר המניה שקיבלו המקורבים ולתקופה של 4 שנים - זוהי אופציה ששווה המון.

מילא אם הם היו משקיעים לפני ההנפקה, אז היה אפשר לומר שהם לקחו סיכון, זיהו ראשונים וכו'. אבל הם השקיעו בחברה את ה-8 מיליון שקל רק במקרה שבו ההנפקה מצליחה! אם ההנפקה לא הייתה מצליחה אז או שהיו לוקחים להם את כספי המקדמה שהפקידו או שהם ישלמו את ה-8 מיליון שקל בהנחה של 20% על הגיוס הבא שיהיה לחברה - כלומר הם עדיין מורווחים. אבל הדבר הזה הוסתר במחשכי התשקיף ולא בריש גלי, בצורה שכל הציבור וכל משקיע בהנפקה יידע על כך בזמן. למה? כי הם מקורבים. במקרה הזה יעקובי וברונפלד מורווחים בינתיים ביחד ב-2.6 מיליון שקל, מן הסתם כל אחד מהם כחצי מהסכום.

נשאיר לכם לחפש לבד מה קרה במניית סונוביה (ורק נציין שיעקובי החזיק ב-3.4% מהמניות שלה). גם שם כמובן אותו סיפור - מניית חלום שזינקה בעקבות הקורונה, כאשר סיפרה לכל העולם על כמה שהיא מדהימה ותצליח בזכות הקורונה, שיווקה לכולם את המסכות המיוחדות שלה כפתרון מדהים שיזניק את החברה. המניה זינקה ואז התרסקה וסונוביה שסיימה את הסיבוב התקשורתי על המסיכות, מחקה 75% מערכה ונפטרה מהן, תוך שהיא מדווחת לבורסה על כך - בצורה מעורפלת לחלוטין. מי נתנו לה אפסייד מופרך? אתם כבר יודעים... זו חברת אנליזה כלשהי שיש לה שת"פ עם הבורסה, והשם שלה מורכב משלוש מילים, מתחיל ב-פ ממשיך ב-א ומסתיים ב-ס (ואם במקרה פספסתם, תחזרו כמה פסקאות אחורה ותמצאו את השם המלא). 

אבל מה יעקובי עצמו חושב, האם הוא מורווח על ההימורים הללו או מופסד?

זו שאלה מעניינת מה חשוב ליעקובי: האם העובדה שהיו לו מניות בשווי של 272 מיליון שקל (ללא שווי כלכלי אמיתי), או שיש לו עכשיו רווח של כ-7.5 מיליון שקל על הימורים ודחיפת מניות של חמש חברות חלום לשוק? התשובות נמצאות אצל יעקובי, שמקפיד לשמור על פרופיל נמוך מאוד.

תגובות:

אורן דרור, מנכ"ל אקסיליון לשעבר שהתפטר/פוטר אחרי התרסקות המניה הגיב: "ממרץ 2018 ועד יוני 2021 הובלתי את חברת אקסיליון כמנכ"ל ויו"ר. במהלך השנים החברה התפתחה והתקדמה תוך חתימה על חוזי התקשרות ארוכי טווח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים עם גופי תחבורה בישראל ובחו"ל, וזכיה בתמיכת רשות החדשנות בשתי תוכניות פיתוח בהיקף של כ-7 מיליון שקל. החברה התקדמה כחברה פרטית שהחלה עם עובד אחד ב-2018 והגיע לעשרות עובדים תוך גיוס של למעלה מ-100 מיליון שקל לאורך השנים.