אייס
צילום: תמר מצפי
ראיון

"ביתילי, אורבן ו-ID יצורפו למועדון שלנו; מכירות האונליין יגדלו"

רגע אחרי עסקת מאה מיליון השקלים לרכישת רשתות הריהוט ע"י מולטי ריטייל בעלת אייס, המנכ"ל איציק אוזנה מספר לביזפורטל על הסינרגיה עם מערך הלוגיסטיקה והגישה לצרכן. לפי גורמים בשוק מדובר בתוספת מיידית לשורה התחתונה של הרוכשת, שתוך שנה-שנתיים תגדל ב-25% רק מהפעילות הנרכשת
איתי פת-יה | (1)

"האג'נדה שלנו בסופו של יום היא שכל עוד אנשים גרים בבתים יש לשוק הריהוט ועיצוב הבית פוטנציאל, בטח עם קצב הבנייה המטורף בישראל וכשהמדינה ניצבת לקראת אכלוסי דירות חדשות בהיקפים רחבים, ולבטח אנחנו חושבים ש מולטי ריטייל 0% הולכת להיות חלק משמעותי מזה – לשם כיוונו כל הזמן": חברת האחזקות שבבעלותה נמצאים כבר אייס ואוטו דיפו, קונה עכשיו את ביתילי, אי.די דיזיין ואורבן מידי משפחת איתני במאה מיליון שקל, ובראיון לביזפורטל מספר איציק אוזנה מנכ"ל הרוכשת על הפוטנציאל.

אוזנה אולי לא מחדש, אבל זה גם אומר שהדברים שלו נכונים וידועים: בלי קשר למה שמכונה מצוקת הדיור, ובין שמדובר בבעלות על נכס ובין על מגורים בשכירות, וללא תלות באם הביקושים מרוכזים במרכז או בפריפריה – אדם שנכנס לדירה זקוק לריהוט. מי מבטיח שהחלק של רכישות מיד שניה או מסירות בחינם לא יגרע מהפוטנציאל הזה? אף אחד, אבל מולטי ריטייל מבחינתם מנסים לכסות עצמם מכל הכיוונים דרך הרכישה ולפנות לכל מיני סוגי לקוחות.

כבר בפתח הראיון אוזנה מבהיר שישמרו על שלוש המותגים עצמאיים, ולא יאחדו אותם תחת שם אחד, שהסינרגיה לא תהיה בין ביתילי, אי.די דייזיין ואורבן הנרכשות – אלא עם הפעילות הקיימת אצל הרוכשת, כלומר אחסנה, יבוא, הובלה, שיווק ועוד. עד כמה באמת יש בידול וכל מותג חזק דיו? אוזנה משיב:

"כל אחד מהמותגים מוכר בקרב הצרכן הישראלי. הבידול הוא כזה שאורבן פונה לפלח שוק ספציפי תחת הגישה של 'דיזיין פור לס' (כלומר תמחור נמוך – א.פ) שרלוונטי ליותר צעירים, שוכרי דירות, זה מותג יותר עממי. ביתילי פונה לשוק האמצע, ואי.די דיזיין פונה לעיצוב היותר גבוה, שיפוץ או כניסה לבית שמצריכים ליווי של אדריכל – והרבה מהם עובדים לצד הרשת".

שוק העיצוב חווה פריחה בתקופת הקורונה, ובכל זאת מדובר בחברה פרטית שהמספרים שלה לא מוכרים – האם זו הייתה עסקת דיסטרס של המוכרים שהיו זקוקים למזומן?

"לא. אנחנו עובדים על העסקה הזו לא מעט זמן, און-אוף בעצימות כזו או אחרת. גם בלי ה'בוסט' הזה שאתה מתאר דיברנו על אותו המחיר מתחילת המגעים ועד לסופם. אנחנו מרגישים פנטסטי עם העסקה הזו, ולגבי השאלה למה מוכרים לנו – כל אחד וסיבותיו. משפחת איתני בנו עסק עם מותגים נפלאים ועשו עבודה פנטסטית. אני מניח שהם הגיעו לנקודה שבה הם רוצים לעשות דברים אחרים. נבהיר שהם עדיין איתנו בכל העצימות. הם בנו עסק לפני יותר מ-30 שנה וחשוב להם כמו לנו שהרשתות יצליחו גם תחת הבעלות שלנו".

איך בעצם תיראה הסינרגיה? מועדון לקוחות, גיפט קארדים מאוחדים וכו' זה דבר שמעניין אתכם?

"ראשית כל המותגים האלה ללא ספק ידחפו את אייס שלנו למעלה, שנית ההנהלה שלנו היום במצב כזה שהיא יכולה לתרום גם מבחינת משאבים ניהוליים להצמחת הפעילות הנרכשת. כבר היום יש לנו מועדון לקוחות שהוא אחד הגדולים בארץ – יותר ממיליון איש, כשהוא כולל רק את אייס ואוטו דיפו. יש לנו ידע בהפעלת אתרי סחר, כשאנחנו סופרים מעל שלושה מיליון כניסות בחודש. תחבר לזה את הפעילות הלוגיסטית שלנו בתור יבואנים גדולים עם יכולות הפצה מתקדמות, שכוללות ארבעה מרכזים לוגיסטיים להם יצטרף אחד נוסף בשכירות של המותגים שקנינו, והמפעל שלהם שיעבור אלינו ויוכל 'לדבר' עם זה הקיים שלנו, ותבין את הסינרגיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כלומר המפעל שקניתם יוכל לייצר גם לאייס?

"לא. מדובר בייצור ברמות אחרות. אבל הפצה לבתי לקוח ותיאומים של אספקות גם כן יכולים להיעשות דרך כח האדם הקיים שלנו".

ולגבי המרכזים הלוגיסטים? למה כדאי להמשיך לשלם שכירות על זה שמשמש את המותגים החדשים, ולא להשתמש בשטחים הקיימים שלכם? יש בהם מקום פנוי?

"היום אין לנו מקום פנוי, אבל זה בנקודת הזמן הנוכחית ומשום שהצטיידנו במלאים ורצינו להמנע מחוסרים כמו מה שקורה אצל אחרים. מה יהיה בעתיד? מוקדם לומר עדיין".

מנכ"ל מולטי ריטייל איציק אוזנה (צילום: נמרוד גנישר)

"המיזוג לא ידאיג את רשות התחרות"

את שלוש המותגים האמורים קונה מולטי ריטייל מאיקו עיצובים, חברה בת של כרמל אחזקות של אביב ועופר איתני. השניים חתמו על הסכם אי תחרות ואי-שידול עובדים, ספקים ולקוחות לתקופה של ארבע שנים מול מולטי ריטייל.

הרוכשת עצמה נמצאת מאז 2017 בשליטת (64%) קרן קדמה של גלעד הלוי, גלעד שביט ואורי עינן, המכהן כיו"ר מולטי ריטייל. קדמה קנתה 98% מאייס מידי מ אלקטרה צריכה 0% ב-145 מיליון שקל. האחרונה קנתה אותה ב-2014 אחרי שנקלעה לקשיים. בתחילת 2021 הנפיקה קדמה את אייס בתל אביב לפי שווי של 400 מיליון שקל. קדמה ביצעה בהנפקה הצעת מכר של 25% מהמניות, והמוסדיים השקיעו 50 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה המניה עלתה 12%.

בדיווח לבורסה לא פורט האם שלוש המותגים הנקנים צומחים, מי יותר ומי פחות, ומי מהווה את המשקל הגדול יותר מבחינת המחזור. גורמים בשוק מעריכים את ההכנסה של הפעילות הנרכשת כולה בכ-200 מיליון שקל בשנה, וצופים שבשנה-שנתיים הקרובות ניתן יהיה להביא להשבחה שתביא לרווח של מעל ל-10 מיליון שקל. לפיהם, כבר כיום מדובר בפעילות רווחית ברמה כזו או אחרת.

לפי דוחות מולטי ריטייל לרבעון השלישי, קצב ההכנסות השנתי שלה מסתכם בכ-800 מיליון שקל וקצב הרווחים כ-40 מיליון שקל. לפי חישוב זה, המשמעות היא תוספת 25% לשורה העליונה, תוספת מיידית כלשהי לזו התחתונה, שתגיע בטווח הזמן הבינוי לכדי רווח הגבוה לפחות ב-25% מזה המשתקף כיום, וכל זאת על בסיס הסינרגיה עוד קודם להצמחת המותגים הקיימים של מולטי ריטייל.

לביתילי 11 סניפים, לאורבן 17 ול-איי.די דיזיין 4 - 6 סניפים של מותגים אלה מופעלים על ידי זכיינים. איך מסתכלים במולטי ריטייל על מודל הזכיינות, האם ירחיבו אותו או שמא יצמצמו אותו? בשלב זה אוזנה לא ממהר להשיב.

ההשבחה אמורה להיות רק באמצעות הסינרגיה, או שתפתחו לאיזו מהרשתות סניפים חדשים?

"התחלנו להסתכל על פרישת הסניפים ויש מספר מוקדים שכנראה נחשוב באופן חיובי להרחיב אותם – בעיקר בביתילי. עוד לפני פתיחת חנויות חדשים נרצה להעצים את המכירות באפיק המקוון. כיום אצלנו מדובר ב-17% מכלל המכר, וזה דבר שקיים אולי רק ב שופרסל 0% ".

מה יגידו ברשות התחרות על העסקה הזו ועד כמה שוק העיצוב לבית הוא ריכוזי?

"זה שוק עצום שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה עם מלא שחקנים – איקאה למשל הוא שחקן מפלצתי. הנתח שלנו יגדל אבל לא לרמה שתדאיג מישהו. לא מדובר באותה רמת ריהוט, לאוטו דיפו בכלל אין קשר, וריהוט הוא רק חלק מהפעילות של אייס, שיש לה 15 קטגוריות שונות".

ובכל זאת, אייס היא לא מתחרה בקטגוריה של אורבן, גם אם לא בהיי-אנד של איי.די דיזיין?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד שמבין 05/02/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שיש הרבה כסף פנוי. הקורונה עשתה טוב לרשתות הקמעונאיות, גם הגדילו מכירות באופן משמעותי וגם נהנו מהטבות מהמדינה של פטור מארנונה והשתתפות בשכר עובדים במליוני שח ואף יותר. עכשיו מבזבזים...
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.