רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

רייזור לאבס זינקה אתמול ב-37%. למה בעצם?

המניה איבדה 80% מאז ההנפקה, ופתאום זינקה אתמול במחזור גבוה מבחינתה, ללא סיבה נראית לעין. מה קורה בינתיים בחברה?
נתנאל אריאל | (7)

חברת רייזור 1.16% לאבס הונפקה בחודש פברואר 2021, כחלק מגל ההנפקות הגדול בת"א, ונפלה מאז ההנפקה ב-80% (לפני הזינוק אתמול). מחזורי המסחר הממוצע במניה עומדים בממוצע על 90 אלף שקל, אבל אתמול המניה זינקה ב-37% במחזור של 237 אלף שקל. אלה לא מספרים גדולים כמובן אבל למניות קטנות זה משמעותי.

רייזור לאבס נסחרת כעת במחיר של 4.24 שקלים ולפי שווי של כ-170 מיליון שקל (אתמול היא נסחרה במחיר של 3.2 שקל ובשווי של 125 מיליון שקל), לאחר שהונפקה לפי שווי של כ-591 מיליון שקל. 

ברור שכאשר מניה נופלת לשווי נמוך אז אחר כך כשהיא מזנקת אחוז הזינוק יהיה משמעותי יותר. זה מה קרה כאן.

מה קרה פתאום אתמול? האם המשקיעים יודעים משהו חדש, מדובר בניסיון שלהם להמר על שינוי כיוון במניה, או שאולי מדובר בעוד אתנחתא לפני המשך ירידות במניה? 

כך נראה גרף המניה. רואים את הזינוק אתמול בצד ימין למטה? זו הפרופורציה שלו ביחס לנפילה מאז ההנפקה

הדבר היחיד שקרה אתמול אחרי המסחר הוא הודעה של החברה לבורסה על חלוקת אופציות למנהלים של כ-1% מהון החברה. מחיר המימוש עומד על 3.75 שקלים, שזה מחיר שדומה לרמות המחירים בהן המניה נסחרת בתקופה האחרונה. כלומר אין כאן תמריץ הצלחה למנהלים.

אלטושלר שחם, שירשה את ההשקעה בחברה מפסגות, מכרה בחודש דצמבר האחרון מניות של החברה ב-3.7 מיליון שקל, וירדה להחזקה של כ-8% (לעומת כ-10.35%) לפני כן. מחזיקה נוספת היא מגדל ביטוח עם כ-6.1% מהמניות. 

בפועל, הציבור והמוסדיים מחזיק רק ב-23% מהמניות, כאשר מנהלי החברה מחזיקים ביתרה. רז רודיטי המנכ"ל מחזיק ב-31.9%, מיכאל זולוטוב סנמכ"ל הטכנולוגיות מחזיק גם הוא באחוז כמעט זהה, עידו רוזנברג, עובד בחברה חוקר ומפתח בתחום הבינה המלאכותית עם 13.07%. 

נזכיר כי החברה פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של 2021 ביום חמישי בערב, אחרי המסחר, כדי להסתיר את הדוחות הגרועים, וזו כבר פעם שניה שהיא עושה את זה. כלל ידוע הוא שכאשר חברה רוצה להשוויץ בדוחות שלה היא תפרסם אותה בשעות הבוקר, לפני יום המסחר. מנגד - כאשר חברה רוצה להסתיר דוחות גרועים, היא תפרסם אותם בערב, ומה יותר טוב מאשר בחמישי אחרי סגירת המסחר? זה הכי טוב מבחינתה: יש סוף שבוע ארוך, ציבור המשקיעים פחות עוקב אחרי הפרסומים של החברות באתר הבורסה והולך לנוח. ביום ראשון כבר יתפרסמו דוחות של חברות אחרות, כך שהדוחות מיום חמישי יישארו מאחור וכאשר המסחר יתחדש יש סיכוי שהמשקיעים יפספסו את הדוחות הלא טובים של החברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכסף בקופה - כתוצאה מההנפקה. החברה שרפה 22.5 מיליון שקל מתחילת השנה

בקופת המזומנים של רייזור לאבס יש נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה הנוכחית כ-82 מיליון שקל, וזאת כאשר בתקופה המקבילה היו לה קצת פחות מ-2 מיליון שקל בקופה. הכסף הגיע כמובן מההנפקה, בה גייסה החברה כ-116 מיליון שקל.

על הדוחות הגרועים וההיסטוריה של החברה אתם יכולים לקרוא כאן:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שלמה לוי 05/02/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    בשביל לעבוד על האנשים בהתחלה היה דוח עם כיאלו רווחים מאז רק הפסדים וירידות מזל קניתי במינימום באמת חבורת ילדים נפוחים צריך לחשוב טוב למי נותנים כסף
  • 6.
    ביטון 04/02/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    חבר'ה בינונית מאד. מחזורים של פלאפליה. לא ברור לי איך המוסדיים השקיעו בהם. צריך לבדוק קשרים משפחתיים.
  • 5.
    מזהה תהליכים 04/02/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    רק בשוק בועתי כמו שלנו, ילדים בני 29 מנהלים חברה ציבורית על סמך כישורי התכנות שלהם. תנו לטכנולוגים להיות טכנולוגים ולאנשים ותיקים ומנוסים להיות מנהלים. המוצר לא משנה. המתכנתים צריכים להישאר ב"פס הייצור".
  • 4.
    שושו 03/02/2022 17:29
    הגב לתגובה זו
    חברה דפוקה עם הנהלה מלאה בעצמה גועל נפש זהירות - נוכלים
  • 3.
    דודו 03/02/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
    כזאת תנודה חזקה, בהיקף מסחר מאוד נמוך, מעלה חשד לפעולה מתואמת של בעלי עניין.
  • 2.
    axon pulse 03/02/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
    ממליץ לבדוק טוב לפני השקעה בחברה, הם יודעים להבטיח ניסים ונפלאות, אבל בפועל לא מסוגלים לספק פתרונות איכותיים ללקוחות שלהם. בחברת אקסון פולס הם עושים סיבוב על הגב של אלתא, ובגדול!
  • 1.
    שקעתי איתם 03/02/2022 13:53
    הגב לתגובה זו
    נשמעו כל כך טוב כשהנפיקו ואז דפקו פיבוט שינו את כל המהות וברחו עם הכסף. חבל שדברים כאלה חוקיים בכלל. הפסדתי שם ארגז
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: