כלל ידוע הוא שכאשר חברה רוצה להשוויץ בדוחות שלה היא תפרסם אותה בשעות הבוקר, לפני יום המסחר. מנגד - כאשר חברה רוצה להסתיר דוחות גרועים, היא תפרסם אותם בערב, ומה יותר טוב מאשר בחמישי אחרי סגירת המסחר? זה הכי טוב מבחינתה: יש סוף שבוע ארוך, ציבור המשקיעים פחות עוקב אחרי הפרסומים של החברות באתר הבורסה והולך לנוח. ביום ראשון כבר יתפרסמו דוחות של חברות אחרות, כך שהדוחות מיום חמישי יישארו מאחור וכאשר המסחר יתחדש יש סיכוי שהמשקיעים יפספסו את הדוחות הלא טובים של החברה. 

מדוע אנחנו מציינים את זה? כי חברת הבינה המלאכותית רייזור -5.89% לאבס, שהצטרפה לבורסה בחודש פברואר עשתה בדיוק את התרגיל הזה אתמול. היא מפרסמת דוחות שאפשר לתאר אותם בכל מילה שנרדפת ל'גרועים'. החברה הונפקה בקול רעש גדול אך מאז מאכזבת את המשקיעים פעם אחר פעם, במשך שלושה דוחות רצופים.

למעשה, זו הפעם השניה שהיא נוקטת בתרגיל הזה של פרסום דוחות בחמישי בלילה. ברבעון הקודם הדוחות, איכשהו, היו יציבים יחסית, ואז היא פרסמה אותם דווקא בבוקר, אבל גם הדוחות של הרבעון הראשון היו מזעזעים והיא דיווחה ביום חמישי בערב, אחרי המסחר.

נפילה של 54% בהכנסות ומעבר להפסד גולמי

רייזור לאבס מדווחת בדוחותיה לרבעון השלישי של 2021 על הכנסות של כ-2.4 מיליון שקל, לעומת כ-5.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, נפילה של 54%. החברה גם רשמה מעבר להפסד גולמי של 574 אלף שקל ברבעון לעומת רווח גולמי של 2.55 מיליון שקל ברבעון המקביל.

• התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
• חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפסד גולמי פירושו הוא שעלות הייצור של חברה גבוהה מההכנסות מהמוצרים. כלומר, שאם היא מכניסה 100 שקלים ממוצר מסוים עולה לה לייצר אותו למשל 120 שקל - בצורה כזו כמובן שאי אפשר להרוויח, כי ההפסד הוא כבר בשורה העליונה, ולא רק כתוצאה משיווק או הוצאות הנהלה.

זינוק של פי 22 בהפסד התפעולי, ופי 38 בהפסד הנקי

מנגד, הוצאות המחקר והפיתוח זינקו ל-5.5 מיליון שקל, לעומת 1.1 מיליון שקל אשתקד.

רייזור לאבס רשמה הפסד תפעולי של 14.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 636 אלף שקל ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הסתכם ב-15 מיליון שקל, לעומת הפסד של 382 אלף שקל ברבעון המקביל.

לא מדובר ברבעון יוצא דופן

האם מדובר ברבעון שהפתיע לרעה? לא ממש. מתחילת השנה הכניסה החברה 11.7 מיליון שקל, ירידה של 30% ביחס ל-16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. היא גם עברה להפסד תפעולי של 30.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 1 מיליון שקל אשתקד. ההפסד הנקי מתחילת השנה עומד על 28.8 מיליון שקל, לעומת רווח של 1.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

כל הכסף בקופה - כתוצאה מההנפקה. החברה שרפה 22.5 מיליון שקל מתחילת השנה

בקופת המזומנים של רייזור לאבס יש נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה הנוכחית כ-82 מיליון שקל, וזאת כאשר בתקופה המקבילה היו לה קצת פחות מ-2 מיליון שקל בקופה. הכסף הגיע כמובן מההנפקה, בה גייסה החברה כ-116 מיליון שקל.

לאן הלך הכסף? בניגוד לשנה שעברה, בה החברה רשמה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת, מינימאלי אמנם, של 296 אלף שקל ברבעון השלישי ו-1.2 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2020, ברבעון הנוכחי היא שרפה כ-8.2 מיליון שקל מפעילות שוטפת, ומתחילת השנה היא שרפה כ-22.5 מיליון שקל. עוד 1.4 מיליון שקל ו-3.2 מיליון שקל בהתאמה נשרפו על פעילות השקעה.

ברבעון הראשון של השנה רייזור לאבס הסבירה את ההרעה בתוצאות בהחלטתה "לסנן" את לקוחות מגזר פתרונות הבינה המלאכותית ולהתמקד באלה שניתן להפיק מהם הכנסות חוזרות ממכירות וכן השקעה גוברת בתחום החדש יחסית של מוצרי בינה מלאכותית (הסבר מיד). בחברה צפו כי שני גורמים אלה יביאו לקיטון בהכנסות לאורך המחצית הראשונה של השנה כולה - אך כעת בחברה מודים ומעדכנים כי ההשפעות יימשכו לפחות עד לסוף השנה הנוכחית. 

כדי להתמודד עם הבעיה, החברה פיטרה אנשי מכירות, כולל אחד מסמנכ"לי המכירות (ה-Cbo), ועובדים נוספים, סמנכ"ל הכספים התפטר והחברה מקווה כי מערכת שיווק רזה יותר תספיק עבורה. אך למרות הצמצום בכח האדם, ההוצאות התפעוליות תפחו מאוד, על פי רייזור לאבס הסיבה היא "המשך הרחבת פיתוח תחום פעילות מוצרי הבינה המלאכותית" - אבל זה לא מדויק. נכון שהוצאות המחקר והפיתוח גדלו ב-4.4 מיליון שקל ברבעון וב-10 מיליון שקל מתחילת השנה, אך במקביל הוצאות השיווק וההנהלה גדלו ברבעון ב-6.5 מיליון שקל ובכ-15 מיליון שקל מתחילת השנה, כלומר עיקר הגידול נובע מהוצאות הנהלה ושיווק ולא ממחקר ופיתוח.

החברה מדברת על "פיתוח פתרונות מותאמים אישית לבעיות ארגוניות קריטיות אצל ארגונים בכלל וארגונים תעשייתיים בפרט" בדגש על "גופי כריה ותעשייה בינלאומיים" - בהחלט נשמע מפוצץ, בטח כאשר מדובר במוצר שלכאורה ייתפר לצרכיו של הלקוח, אבל בינתיים מדובר בהרבה הבטחות ובלי תוצאות של ממש.

במגזר מוצרי הבינה המלאכותית ברייזור לאבס שוקדים על תוכנה שתימכר במודל כתוכננה כשירות (SaaS - Software as a Service) ותתממשק עם מכונות ייצור, תלמד את אופן פעילותם, תאתר תקלות בהן ותשפר את היעילות שלהן. ברייזור לאבס מכוונים תעשיות הכרייה, הגז והנפט, התשתיות, תעשי יתר הכימיקלים, תעשיית הנייר ותעשיית המזון והמשקאות. במגזר הזה, שהוא כאמור בסיס ההכנסות העיקרי של החברה, היא הכניסה ברבעון כ-7.76 מיליון שקל, לעומת כ-14.35 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון תואם את ההערכות שכבר מסרה החברה בהחלטתה "לסנן" את לקוחות מגזר פתרונות הבינה המלאכותית ולהתמקד באלה שניתן להפיק מהם הכנסות חוזרות ממכירות, אך היא צפתה כי הקיטון יהיה רק במחצית הראשונה של השנה, וכעת מתברר כאמור כי הקיטון יימשך לפחות עד לסוף השנה.

רייזור לאבס גם מעדכנת כי למרות שהמוצר שלה כבר הוטמע אצל חברת חשמל, ולמרות שהתהליך "הסתיים בהצלחה" - הוא "לא קודם ע"י הלקוח משיקולי רלוונטיות (או אולי יותר מדויק לכתוב - חוסר רלוונטיות. נ"א) לפעילותו". כך שגם לא ממש ברור מה זה אומר הסתיים בהצלחה בהקשר הזה. במקביל היא נמצאת במו"מ עם חברות נוספות, אך נכון למעוד הדו"ח "החברה טרם התקשרה בהסכמים מסחריים מהם ניתן להפיק הכנסות מהותיות" - והיא "צופה כי לא יופקו הכנסות מהותיות נוספות בתחום פעילות זה במהלך שנת 2021".

החברה קיבלה 1 מיליון דולר מתאגיד הכרייה האוסטרלי לאחר עמידה ביעדי פיילוט שביצעה איתה, שהצטרפו ל-1.2 מיליון דולר שקיבלה עבור ביצוע הפיילוט - ובחברה מעריכים כי במהלך הרבעון הראשון של 2022 תאגיד הכריה האוסטרלי יקבל החלטה סופית אם להיכנס להתקשרות קבועה עם רייזור לאבס.

ברבעון הראשון של השנה הודיעה רייזור לאבס כי התקשרה עם חברת SAP (תאגיד טכנולוגיה גלובלי העוסק, בין היתר, בפיתוח פתרונות לניהול עסקים למגוון תעשיות ברחבי העולם) בהסכם לפיו האחרונה תנגיש לה שירות מבוסס ענן "שיאפשר פיתוח של אינטגרציה ותהליכי אוטומציה בין מוצר הבינה המלאכותית בחברה למידע רלוונטי שנמצא במערכות SAP של לקוחותיה". כלומר, במקום להתקשר מול כמה לקוחות ביחד ולאסוף מהם את המידע, ברייזור לאבס יתקשרו מול גוף גדול שגם ככה מחזיק במידע כזה, עליו ישענו בפעילות המו"פ כדי להביא הצעת ערך בשלה יותר - אבל בינתיים אין התקדמות בכיוון הזה.

אז לאן הולכים מכאן?

בינתיים החברה מוכרת בעיקר חלומות. לא מן הנמנע שזה ישתנה בעתיד, אם היא אכן תצליח לסגור הסכמים משמעותיים ולהגיע למכירות. אבל בינתיים היא ממש לא שם, ובעלי המניות הענישו אותה בהתרסקות של 66% מהמחיר שבו הונפקה.

רייזור לאבס הוקמה ב-2016 ופועלת בעיקר בישראל ובאוסטרליה באמצעות כ-60 עובדים.  בפברואר האחרון החברה הנפיקה לציבור בדרך של הצעה לא אחידה כ-23.5% מהמניות, תמורת כ-116.2 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-591 מיליון שקל. כעת היא נסחרת לפני שווי שוק של 202.5 מיליון שקל - צלילה כאמור של 66%

המחזיקים הגדולים הם רז רודיטי המנכ"ל שמחזיק ב-31.7%, מיכאל זולוטוב סמנכ"ל הטכנולוגיות שמחזיק גם הוא באחוז זהה, עידו רוזנברג, עובד בחברה חוקר ומפתח בתחום הבינה המלאכותית עם 13.07%. המוסדיים שמאמינים בחברה הם: פסגות קופת גמל שנמכרה לאלטשולר גמל שמחזיק ב-10.35% מהמניות, ומגדל ביטוח שמחזיקה ב-6.2% מהמניות. את ההנפקה הובילו צחי סולטן, לירן רזמוביץ וגיא פלד מדיסקונט קפיטל חיתום.

כך נראה הגרף מאז ההנפקה בחודש פברואר האחרון: