"מצוקת המים העולמית תגרום לרווחיות לשגשג בשנים הקרובות"
חברת ארד -0.02% הפועלת בתחום מדידת וניהול מערכות מים, פרסמה תוצאות טובות לרבעון השני של 2021. ההכנסות צמחו ב-20% ל-70.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-58.7 בתקופה המקבילה אשתקד - במהלכה נגיף הקורונה התפשט בשיא עוצמתו, והסגרים עיכבו את הפעילות הבינלאומית של החברה, ומסיבה זו היא גם הרוויחה פחות, לצורך השוואה ב-2019 טרום קורונה, החברה הכניסה כ-912 מיליון שקל, לעומת כ-804 מיליון שקל ב-2020.
החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מדי מים המשלבים בתוכם מערכת תקשורת ממוחשבת אלחוטית AMR & AMI ומאפשרים מעבר נתונים וניהול משק המים בזמן אמת. חלק ניכר של הכנסות הקבוצה ,(כ-70%) הינו ממכירות AMR/AMI.
ארד הוקמה בשנות ה-40 של המאה הקודמת בקיבוץ הצפוני דליה, אשר מפעל הייצור של החברה ממוקם בשטחו גם כיום. רוב מניות החברה שייכות לקיבוץ רמות מנשה, שנכנס כשותף של החברה במהלך השנים. כ-80% מהיקף ההכנסות של החברה מגיעות מהפעילות של חברות הבנות שפועלות בארה"ב, ספרד, איטליה, קולומביה, מקסיקו וסין. בנוסף, החברה עובדת עם מפיצים בטריטוריות נוספות, כמו צרפת, גרמניה, ויאטנם, קוסטה ריקה וגואטמלה - באמצעות המפיצים היא מכניסה לקופתה כמה מיליוני דולרים בודדים בשנה.
מנכ"ל החברה, גבי ינקוביץ' אמור בשיחה לביזפורטל, כי הוא סבור שהשפעות הקורונה כבר מאחוריהם. "המגבלות של הקורונה ב-2020 היו הרבה יותר בעלות השפעה על הפעילות שלנו. ב-2021 אנחנו פוגשים בתסריט אופטימי, הסביבה העסקית חזרה לדפוס פעולה של טרום קורונה". מדגיש ינקוביץ'. "מכרזים ממשיכים לצאת ואפילו הייתי אומר שאנחנו מתקדמים בקצב גבוה יותר מהממוצע. לאחר הקורונה יש יותר פתיחות לדיגיטציה, אנשים מבינים שהם יכולים לנהל משק מים גם בתקופה של משבר, בין אם משבר בריאותי, או אסון אקלימי – והמקום הזה האיץ את קצב הפעילות בתחום שלנו".
- קבוצת ארד: ההכנסות עלו ל-104.2 מיליון דולר והרווח הנקי צמח ב-17.4%
- האם מניית ארד אטרקטיבית? נראה שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני הצגתם צמיחה בכל הפרמטרים, האם נראה מגמת צמיחה גם ברבעונים הבאים?
"אני מאמין שבעקבות החזרה לשגרה נוכל להמשיך לצמוח, בשנת 2020 פעילות החברה הושפעה מהקורונה, אמנם בסופו של דבר ההשפעה הייתה מועטה. היא התרחשה בעיקר בתקופות הסגר מה שלא רלוונטי לשוק הישראלי, כי הוא המשיך לעבוד בסגר. בשאר הפעילויות הסגר גרם לזה שלקוחות ביקשו לעכב משלוחים מכיוון שלא הייתה בידם את היכולות הפיזית להתקין את הפרויקטים.
מה שאנחנו רואים ב-2021, וזו שאלה שגם שאלנו את עצמנו לאיזה מציאות עסקית נחזור כשהנגיף יסתיים, אז אמנם המחלה לא הסתיימה אבל בוא נאמר שכפי שרואים בישראל השווקים הרבה יותר פתוחים. אנחנו לא רואים כרגע סגרים בעולם, למעט משהו מאוד נקודתי כמו אוסטרליה ניו זילנד.".
במידה והתחלואה תזנק למיימדים של 2020 , תחוו רגרסיה מבחינת הרווחיות?
"זה תסריט קיצוני, אחד הדברים שלמדנו הוא יצירת מסוגלות לעבוד ולתקשר עם עצמנו ועם הלקוחות שלנו בחו"ל. ולעשות פעילויות מאוד מגוונת גם כשאנחנו לא נפגשים פיזית. אנחנו שנה וחצי לא טסים ולא נפגשים פיזית והעסק ממשיך לפעול ואפילו צומח.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
אם המחלה תתפרץ ויהיה סגר קשוח אז יכול להיות שתהיה השפעה מינורית, אחד הדברים שעבדו לטובתנו וגם לטובת מרבית התאגידים בעולם זה שהם הוכרזו כעסקים חיוניים, קיבלנו אישור להמשיך לפעול גם בתקופת הקורונה. הקושי המרכזי שאנחנו לא תמיד יכולים לשלוט עליו זה שלקוחות מסוימים לא יכולים להתקין את המוצרים שלנו, כיוון שהם מנועים מלצאת לשטח זה יכול ליצור דילאיי, אבל זה רק דילאי זה לא ביטול של הזמנות".
מה היעד לשנה הבאה ולשנים הבאות?
"אני מעריך שלאור מצוקת המים החריפה בעולם, הרווחיות שלנו תשגשג בשנים הבאות. ולכך יש מספר סיבות – הראשונה היא שמשבר האקלים מייצר תופעות של התייבשות מקורות מים שהיו בעבר, ובנוסף לזה יש גידול באוכלוסיית העולם, כלומר צריך להשקות יותר אנשים ולגדל יותר מזון. זה יבוא לידי ביטוי בעלייה מתמדת במחירי המים, בסדרי גודל אם אני מסתכל לפני עשר שנים במרבית העולם מחירי המים נעו בטווח של בין חצי דולר לדולר לקוב, באירופה ובארה"ב.
אם מסתכלים היום על מחירי המים, המחירים עלו כבר לבין 4-6 דולר לקוב. אם בעבר מרבית הפתרונות לניהול משק מים היו מאוד מינימליסטים וארכאים, היה שעון שהיה מותקן במים ומישהו היה מגיע פעם בחודשיים לקרוא את השעון כדי להוציא חשבונית – היום מדובר בתופעה הולכת ונעלמת, אנחנו מספקים מודדים חדשניים איכותיים ומדויקים וזה חשוב ללקוחות שלנו כי כל טיפת מים יקרה. אנחנו נמצאים בסביבה של משבר מים, מחירי מים עולה ובסופו של יום לעבור ממד מים מכני ופשוט, זה כרוך בהשקעה אבל בסוף זה משתלם".
ספר לי על הפעילות שלכם בחו"ל
"כתפיסת עולם הפעילות שלנו בחו"ל ממוקדת באזורים שמאמצים טכנולוגיה, כלומר יש חלקים של העולם שאני מכבד אותם, אבל החלטנו להשאיר שם את הזירה ליצרנים אחרים. בעיקר באפריקה, ובחלק ממדינות אסיה וחלק ממדינות אמריקה הלטינית, משום שהם עדיין עובדים בעולם הישן - הם עובדים עם מודדים מכנים ישנים, עם מחירים זולים ועם חסמי כניסה נמוכים ועם רגולציה מאוד נמוכה שלא משאירה מקום לרווחיות משמעותית מבחינתו.
אז החלטנו לשחק בליגה של הגדולים, אם מקבילים את זה לספורט אז ב-NBA. אז זה נשמע וואו אבל זה מאוד חייב, בחרנו להיות בעולם הטכנולוגי, להשקיע הרבה במו"פ כמו שניתן לראות בדוחות – כל המו"פ הוא בישראל, ואנחנו משקיעים בו בכדי שיעזור לנו בזירה הבינלאומית".
האם הצמיחה העתידית שלכם תתבטא רק בצמיחה אורגנית, או גם ברכישות?
"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא רכישות, האחרונה הייתה באיטליה לפני כן במקסיקו. המטרה של הרכישות היא למצוא חברות במדינת יעד שאנחנו פועלים בה באמצעות מפיץ. כשיש חברת בת אנחנו כבר נוכחים, יש לנו יכולת ייצור, שיווק ושירות לקוחות – למפיץ אין את היכולת לתת שירות במשך שנים, לכן אנחנו מעדיפים רכישות מאשר עבודה עם מפיצים.
"ככל שהקורונה תסתיים אנחנו נייצר מפגשים עם כמה חברות מטרה בכמה טריטוריות שסימנו שיכולות להיות מעניינות. אנחנו מחפשים חברות הפועלות בתחום שלנו, חברה משפחתית שמחזיקה בשוק של 20% באזורה, לפעמים קצת יותר או קצת פחות, ברוב המקרים החברות הופכות למטרה מעניינת כי המייסדים הם או דור ראשון או דור שני ואין להם דור שלישי, אז מבחינתם הם מחפשים דרכי יציאה ומבחינתו זו ההזדמנות – זה היה הפרופיל של החברות שרכשנו עד עכשיו.
"אנחנו לא מחפשים חברות שנתמכות על ידי קרנות פרטיות, אלא חברות שיש להן יכולת ייצור ויכולת תקשור עם הלקוחות ומכירים את סביבת התחרות. המדיניות שאנחנו פועלים בה לרוב היא רכישה של החברה, ולאחר מכן או משאירים את בעל המניות שאנו קונים את השליטה ממנו כשותף או מנהל לתקופה של חמש שנים, כי בסופו של דבר אנחנו גם קונים ידע – אנחנו בדרך כלל רוכשים 60% או 51% מהחברה. יש לנו יכולת פיננסיות גם בלי לצאת לגיוס חוב, אנחנו יכולים לממן ולבצע עסקת רכישה אחת לפחות בתקופה הקרובה, ככל שהקורונה תאפשר"
מה מנועי הצמיחה שלכם?
- 5.רוברט 25/08/2021 15:35הגב לתגובה זוזה אותה החברה הקשורה מהתחקיר למדי המים שמזייפים את הצריכה לפי בקשת התאגיד ?
- 4.Paz 25/08/2021 12:51הגב לתגובה זומכפיל 20. מנוהלת טוב.בקיצור כל מה שהבורסה הישראלית לא אוהבת
- 3.עוד פלופ של ביזפורטל 25/08/2021 10:50הגב לתגובה זועוד פלופ של ביזפורטל
- איך הגעת לתשואה שלילית ? (ל"ת)רן 25/08/2021 11:59הגב לתגובה זו
- 2.כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אור 25/08/2021 10:48הגב לתגובה זוכל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אורמד והרשימה ארוכה
- 1.יזהר 25/08/2021 10:44הגב לתגובה זוZKIN השקעה טובה למי שרוצה להשקיע בתחום המים
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
