גבי ינקוביץ ארד
צילום: יח"צ
ראיון

"מצוקת המים העולמית תגרום לרווחיות לשגשג בשנים הקרובות"

גבי ינקוביץ', מנכ"ל חברת מדי המים ארד, מספר בראיון לביזפורטל על חזרה כמעט מלאה לשגרה לאחר סגרי הקורונה, מספק תחזית להמשך צמיחה ברבעונים הבאים; וגם - אלו חברות הם מתכננים לרכוש ומתי? 

 

סתיו קורן | (6)
נושאים בכתבה ארד

חברת ארד 0%  הפועלת בתחום מדידת וניהול מערכות מים, פרסמה תוצאות טובות לרבעון השני של 2021. ההכנסות צמחו ב-20% ל-70.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-58.7 בתקופה המקבילה אשתקד - במהלכה נגיף הקורונה התפשט בשיא עוצמתו, והסגרים עיכבו את הפעילות הבינלאומית של החברה, ומסיבה זו היא גם הרוויחה פחות, לצורך השוואה ב-2019 טרום קורונה, החברה הכניסה כ-912 מיליון שקל, לעומת כ-804 מיליון שקל ב-2020.

החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מדי מים המשלבים בתוכם מערכת תקשורת ממוחשבת אלחוטית AMR & AMI ומאפשרים מעבר נתונים וניהול משק המים בזמן אמת. חלק ניכר של הכנסות הקבוצה ,(כ-70%) הינו ממכירות AMR/AMI.

ארד הוקמה בשנות ה-40 של המאה הקודמת בקיבוץ הצפוני דליה, אשר מפעל הייצור של החברה ממוקם בשטחו גם כיום. רוב מניות החברה שייכות לקיבוץ רמות מנשה, שנכנס כשותף של החברה במהלך השנים. כ-80% מהיקף ההכנסות של החברה מגיעות מהפעילות של חברות הבנות שפועלות בארה"ב, ספרד, איטליה, קולומביה, מקסיקו וסין. בנוסף, החברה עובדת עם מפיצים בטריטוריות נוספות, כמו צרפת, גרמניה, ויאטנם, קוסטה ריקה וגואטמלה - באמצעות המפיצים היא מכניסה לקופתה כמה מיליוני דולרים בודדים בשנה. 

מנכ"ל החברה, גבי ינקוביץ' אמור בשיחה לביזפורטל, כי הוא סבור שהשפעות הקורונה כבר מאחוריהם. "המגבלות של הקורונה ב-2020 היו הרבה יותר בעלות השפעה על הפעילות שלנו. ב-2021 אנחנו פוגשים בתסריט אופטימי, הסביבה העסקית חזרה לדפוס פעולה של טרום קורונה". מדגיש ינקוביץ'. "מכרזים ממשיכים לצאת ואפילו הייתי אומר שאנחנו מתקדמים בקצב גבוה יותר מהממוצע. לאחר הקורונה יש יותר פתיחות לדיגיטציה, אנשים מבינים שהם יכולים לנהל משק מים גם בתקופה של משבר, בין אם משבר בריאותי,  או אסון אקלימי – והמקום הזה האיץ את קצב הפעילות בתחום שלנו". 

ברבעון השני הצגתם צמיחה בכל הפרמטרים, האם נראה מגמת צמיחה גם ברבעונים הבאים?

"אני מאמין שבעקבות החזרה לשגרה נוכל להמשיך לצמוח, בשנת 2020 פעילות החברה הושפעה מהקורונה, אמנם בסופו של דבר ההשפעה הייתה מועטה. היא התרחשה בעיקר בתקופות הסגר מה שלא רלוונטי לשוק הישראלי, כי הוא המשיך לעבוד בסגר. בשאר הפעילויות הסגר גרם לזה שלקוחות ביקשו לעכב משלוחים מכיוון שלא הייתה בידם את היכולות הפיזית להתקין את הפרויקטים.

מה שאנחנו רואים ב-2021, וזו שאלה שגם שאלנו את עצמנו לאיזה מציאות עסקית נחזור כשהנגיף יסתיים, אז אמנם המחלה לא הסתיימה אבל בוא נאמר שכפי שרואים בישראל השווקים הרבה יותר פתוחים. אנחנו לא רואים כרגע סגרים בעולם, למעט משהו מאוד נקודתי כמו אוסטרליה ניו זילנד.".

במידה והתחלואה תזנק למיימדים של 2020 , תחוו רגרסיה מבחינת הרווחיות?

"זה תסריט קיצוני, אחד הדברים שלמדנו הוא יצירת מסוגלות לעבוד ולתקשר עם עצמנו ועם הלקוחות שלנו בחו"ל. ולעשות פעילויות מאוד מגוונת גם כשאנחנו לא נפגשים פיזית. אנחנו שנה וחצי לא טסים ולא נפגשים פיזית והעסק ממשיך לפעול ואפילו צומח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם המחלה תתפרץ ויהיה סגר קשוח אז יכול להיות שתהיה השפעה מינורית, אחד הדברים שעבדו לטובתנו וגם לטובת מרבית התאגידים בעולם זה שהם הוכרזו כעסקים חיוניים, קיבלנו אישור להמשיך לפעול גם בתקופת הקורונה. הקושי המרכזי שאנחנו לא תמיד יכולים לשלוט עליו זה שלקוחות מסוימים לא יכולים להתקין את המוצרים שלנו, כיוון שהם מנועים מלצאת לשטח זה יכול ליצור דילאיי, אבל זה רק דילאי זה לא ביטול של הזמנות".

מה היעד לשנה הבאה ולשנים הבאות?

"אני מעריך שלאור מצוקת המים החריפה בעולם, הרווחיות שלנו תשגשג בשנים הבאות. ולכך יש מספר סיבות – הראשונה היא שמשבר האקלים מייצר תופעות של התייבשות מקורות מים שהיו בעבר, ובנוסף לזה יש גידול באוכלוסיית העולם, כלומר צריך להשקות יותר אנשים ולגדל יותר מזון. זה יבוא לידי ביטוי בעלייה מתמדת במחירי המים, בסדרי גודל אם אני מסתכל לפני עשר שנים במרבית העולם מחירי המים נעו בטווח של בין חצי דולר לדולר לקוב, באירופה ובארה"ב.

אם מסתכלים היום על מחירי המים, המחירים עלו כבר לבין 4-6 דולר לקוב. אם בעבר מרבית הפתרונות לניהול משק מים היו מאוד מינימליסטים וארכאים, היה שעון שהיה מותקן במים ומישהו היה מגיע פעם בחודשיים לקרוא את השעון כדי להוציא חשבונית – היום מדובר בתופעה הולכת ונעלמת, אנחנו מספקים מודדים חדשניים איכותיים ומדויקים וזה חשוב ללקוחות שלנו כי כל טיפת מים יקרה. אנחנו נמצאים בסביבה של משבר מים, מחירי מים עולה ובסופו של יום לעבור ממד מים מכני ופשוט, זה כרוך בהשקעה אבל בסוף זה משתלם".

ספר לי על הפעילות שלכם בחו"ל

"כתפיסת עולם הפעילות שלנו בחו"ל ממוקדת באזורים שמאמצים טכנולוגיה, כלומר יש חלקים של העולם שאני מכבד אותם, אבל החלטנו להשאיר שם את הזירה ליצרנים אחרים. בעיקר באפריקה, ובחלק ממדינות אסיה וחלק ממדינות אמריקה הלטינית, משום שהם עדיין עובדים בעולם הישן - הם עובדים עם מודדים מכנים ישנים, עם מחירים זולים ועם חסמי כניסה נמוכים ועם רגולציה מאוד נמוכה שלא משאירה מקום לרווחיות משמעותית מבחינתו.

אז החלטנו לשחק בליגה של הגדולים, אם מקבילים את זה לספורט אז ב-NBA. אז זה  נשמע וואו אבל זה מאוד חייב, בחרנו להיות בעולם הטכנולוגי, להשקיע הרבה במו"פ כמו שניתן לראות בדוחות – כל המו"פ הוא בישראל, ואנחנו משקיעים בו בכדי שיעזור לנו בזירה הבינלאומית".

האם הצמיחה העתידית שלכם תתבטא רק בצמיחה אורגנית, או גם ברכישות?

"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא רכישות, האחרונה הייתה באיטליה לפני כן במקסיקו. המטרה של הרכישות היא למצוא חברות במדינת יעד שאנחנו פועלים בה באמצעות מפיץ. כשיש חברת בת אנחנו כבר נוכחים, יש לנו יכולת ייצור, שיווק ושירות לקוחות – למפיץ אין את היכולת לתת שירות במשך שנים, לכן אנחנו מעדיפים רכישות מאשר עבודה עם מפיצים.

"ככל שהקורונה תסתיים אנחנו נייצר מפגשים עם כמה חברות מטרה בכמה טריטוריות שסימנו שיכולות להיות מעניינות. אנחנו מחפשים חברות הפועלות בתחום שלנו, חברה משפחתית שמחזיקה בשוק של 20% באזורה, לפעמים קצת יותר או קצת פחות, ברוב המקרים החברות הופכות למטרה מעניינת כי המייסדים הם או דור ראשון או דור שני ואין להם דור שלישי, אז מבחינתם הם מחפשים דרכי יציאה ומבחינתו זו ההזדמנות – זה היה הפרופיל של החברות שרכשנו עד עכשיו.

"אנחנו לא מחפשים חברות שנתמכות על ידי קרנות פרטיות, אלא חברות שיש להן יכולת ייצור ויכולת תקשור עם הלקוחות ומכירים את סביבת התחרות. המדיניות שאנחנו פועלים בה לרוב היא רכישה של החברה, ולאחר מכן או משאירים את בעל המניות שאנו קונים את השליטה ממנו כשותף או מנהל לתקופה של חמש שנים, כי בסופו של דבר אנחנו גם קונים ידע – אנחנו בדרך כלל רוכשים 60% או 51% מהחברה. יש לנו יכולת פיננסיות גם בלי לצאת לגיוס חוב, אנחנו יכולים לממן ולבצע עסקת רכישה אחת לפחות בתקופה הקרובה, ככל שהקורונה תאפשר"

מה מנועי הצמיחה שלכם?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוברט 25/08/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    זה אותה החברה הקשורה מהתחקיר למדי המים שמזייפים את הצריכה לפי בקשת התאגיד ?
  • 4.
    Paz 25/08/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    מכפיל 20. מנוהלת טוב.בקיצור כל מה שהבורסה הישראלית לא אוהבת
  • 3.
    עוד פלופ של ביזפורטל 25/08/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    עוד פלופ של ביזפורטל
  • איך הגעת לתשואה שלילית ? (ל"ת)
    רן 25/08/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אור 25/08/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אורמד והרשימה ארוכה
  • 1.
    יזהר 25/08/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
    ZKIN השקעה טובה למי שרוצה להשקיע בתחום המים
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.