גבי ינקוביץ ארד
צילום: יח"צ
ראיון

"מצוקת המים העולמית תגרום לרווחיות לשגשג בשנים הקרובות"

גבי ינקוביץ', מנכ"ל חברת מדי המים ארד, מספר בראיון לביזפורטל על חזרה כמעט מלאה לשגרה לאחר סגרי הקורונה, מספק תחזית להמשך צמיחה ברבעונים הבאים; וגם - אלו חברות הם מתכננים לרכוש ומתי? 

 

סתיו קורן | (6)
נושאים בכתבה ארד

חברת ארד -0.25%  הפועלת בתחום מדידת וניהול מערכות מים, פרסמה תוצאות טובות לרבעון השני של 2021. ההכנסות צמחו ב-20% ל-70.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-58.7 בתקופה המקבילה אשתקד - במהלכה נגיף הקורונה התפשט בשיא עוצמתו, והסגרים עיכבו את הפעילות הבינלאומית של החברה, ומסיבה זו היא גם הרוויחה פחות, לצורך השוואה ב-2019 טרום קורונה, החברה הכניסה כ-912 מיליון שקל, לעומת כ-804 מיליון שקל ב-2020.

החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מדי מים המשלבים בתוכם מערכת תקשורת ממוחשבת אלחוטית AMR & AMI ומאפשרים מעבר נתונים וניהול משק המים בזמן אמת. חלק ניכר של הכנסות הקבוצה ,(כ-70%) הינו ממכירות AMR/AMI.

ארד הוקמה בשנות ה-40 של המאה הקודמת בקיבוץ הצפוני דליה, אשר מפעל הייצור של החברה ממוקם בשטחו גם כיום. רוב מניות החברה שייכות לקיבוץ רמות מנשה, שנכנס כשותף של החברה במהלך השנים. כ-80% מהיקף ההכנסות של החברה מגיעות מהפעילות של חברות הבנות שפועלות בארה"ב, ספרד, איטליה, קולומביה, מקסיקו וסין. בנוסף, החברה עובדת עם מפיצים בטריטוריות נוספות, כמו צרפת, גרמניה, ויאטנם, קוסטה ריקה וגואטמלה - באמצעות המפיצים היא מכניסה לקופתה כמה מיליוני דולרים בודדים בשנה. 

מנכ"ל החברה, גבי ינקוביץ' אמור בשיחה לביזפורטל, כי הוא סבור שהשפעות הקורונה כבר מאחוריהם. "המגבלות של הקורונה ב-2020 היו הרבה יותר בעלות השפעה על הפעילות שלנו. ב-2021 אנחנו פוגשים בתסריט אופטימי, הסביבה העסקית חזרה לדפוס פעולה של טרום קורונה". מדגיש ינקוביץ'. "מכרזים ממשיכים לצאת ואפילו הייתי אומר שאנחנו מתקדמים בקצב גבוה יותר מהממוצע. לאחר הקורונה יש יותר פתיחות לדיגיטציה, אנשים מבינים שהם יכולים לנהל משק מים גם בתקופה של משבר, בין אם משבר בריאותי,  או אסון אקלימי – והמקום הזה האיץ את קצב הפעילות בתחום שלנו". 

ברבעון השני הצגתם צמיחה בכל הפרמטרים, האם נראה מגמת צמיחה גם ברבעונים הבאים?

"אני מאמין שבעקבות החזרה לשגרה נוכל להמשיך לצמוח, בשנת 2020 פעילות החברה הושפעה מהקורונה, אמנם בסופו של דבר ההשפעה הייתה מועטה. היא התרחשה בעיקר בתקופות הסגר מה שלא רלוונטי לשוק הישראלי, כי הוא המשיך לעבוד בסגר. בשאר הפעילויות הסגר גרם לזה שלקוחות ביקשו לעכב משלוחים מכיוון שלא הייתה בידם את היכולות הפיזית להתקין את הפרויקטים.

מה שאנחנו רואים ב-2021, וזו שאלה שגם שאלנו את עצמנו לאיזה מציאות עסקית נחזור כשהנגיף יסתיים, אז אמנם המחלה לא הסתיימה אבל בוא נאמר שכפי שרואים בישראל השווקים הרבה יותר פתוחים. אנחנו לא רואים כרגע סגרים בעולם, למעט משהו מאוד נקודתי כמו אוסטרליה ניו זילנד.".

במידה והתחלואה תזנק למיימדים של 2020 , תחוו רגרסיה מבחינת הרווחיות?

"זה תסריט קיצוני, אחד הדברים שלמדנו הוא יצירת מסוגלות לעבוד ולתקשר עם עצמנו ועם הלקוחות שלנו בחו"ל. ולעשות פעילויות מאוד מגוונת גם כשאנחנו לא נפגשים פיזית. אנחנו שנה וחצי לא טסים ולא נפגשים פיזית והעסק ממשיך לפעול ואפילו צומח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם המחלה תתפרץ ויהיה סגר קשוח אז יכול להיות שתהיה השפעה מינורית, אחד הדברים שעבדו לטובתנו וגם לטובת מרבית התאגידים בעולם זה שהם הוכרזו כעסקים חיוניים, קיבלנו אישור להמשיך לפעול גם בתקופת הקורונה. הקושי המרכזי שאנחנו לא תמיד יכולים לשלוט עליו זה שלקוחות מסוימים לא יכולים להתקין את המוצרים שלנו, כיוון שהם מנועים מלצאת לשטח זה יכול ליצור דילאיי, אבל זה רק דילאי זה לא ביטול של הזמנות".

מה היעד לשנה הבאה ולשנים הבאות?

"אני מעריך שלאור מצוקת המים החריפה בעולם, הרווחיות שלנו תשגשג בשנים הבאות. ולכך יש מספר סיבות – הראשונה היא שמשבר האקלים מייצר תופעות של התייבשות מקורות מים שהיו בעבר, ובנוסף לזה יש גידול באוכלוסיית העולם, כלומר צריך להשקות יותר אנשים ולגדל יותר מזון. זה יבוא לידי ביטוי בעלייה מתמדת במחירי המים, בסדרי גודל אם אני מסתכל לפני עשר שנים במרבית העולם מחירי המים נעו בטווח של בין חצי דולר לדולר לקוב, באירופה ובארה"ב.

אם מסתכלים היום על מחירי המים, המחירים עלו כבר לבין 4-6 דולר לקוב. אם בעבר מרבית הפתרונות לניהול משק מים היו מאוד מינימליסטים וארכאים, היה שעון שהיה מותקן במים ומישהו היה מגיע פעם בחודשיים לקרוא את השעון כדי להוציא חשבונית – היום מדובר בתופעה הולכת ונעלמת, אנחנו מספקים מודדים חדשניים איכותיים ומדויקים וזה חשוב ללקוחות שלנו כי כל טיפת מים יקרה. אנחנו נמצאים בסביבה של משבר מים, מחירי מים עולה ובסופו של יום לעבור ממד מים מכני ופשוט, זה כרוך בהשקעה אבל בסוף זה משתלם".

ספר לי על הפעילות שלכם בחו"ל

"כתפיסת עולם הפעילות שלנו בחו"ל ממוקדת באזורים שמאמצים טכנולוגיה, כלומר יש חלקים של העולם שאני מכבד אותם, אבל החלטנו להשאיר שם את הזירה ליצרנים אחרים. בעיקר באפריקה, ובחלק ממדינות אסיה וחלק ממדינות אמריקה הלטינית, משום שהם עדיין עובדים בעולם הישן - הם עובדים עם מודדים מכנים ישנים, עם מחירים זולים ועם חסמי כניסה נמוכים ועם רגולציה מאוד נמוכה שלא משאירה מקום לרווחיות משמעותית מבחינתו.

אז החלטנו לשחק בליגה של הגדולים, אם מקבילים את זה לספורט אז ב-NBA. אז זה  נשמע וואו אבל זה מאוד חייב, בחרנו להיות בעולם הטכנולוגי, להשקיע הרבה במו"פ כמו שניתן לראות בדוחות – כל המו"פ הוא בישראל, ואנחנו משקיעים בו בכדי שיעזור לנו בזירה הבינלאומית".

האם הצמיחה העתידית שלכם תתבטא רק בצמיחה אורגנית, או גם ברכישות?

"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא רכישות, האחרונה הייתה באיטליה לפני כן במקסיקו. המטרה של הרכישות היא למצוא חברות במדינת יעד שאנחנו פועלים בה באמצעות מפיץ. כשיש חברת בת אנחנו כבר נוכחים, יש לנו יכולת ייצור, שיווק ושירות לקוחות – למפיץ אין את היכולת לתת שירות במשך שנים, לכן אנחנו מעדיפים רכישות מאשר עבודה עם מפיצים.

"ככל שהקורונה תסתיים אנחנו נייצר מפגשים עם כמה חברות מטרה בכמה טריטוריות שסימנו שיכולות להיות מעניינות. אנחנו מחפשים חברות הפועלות בתחום שלנו, חברה משפחתית שמחזיקה בשוק של 20% באזורה, לפעמים קצת יותר או קצת פחות, ברוב המקרים החברות הופכות למטרה מעניינת כי המייסדים הם או דור ראשון או דור שני ואין להם דור שלישי, אז מבחינתם הם מחפשים דרכי יציאה ומבחינתו זו ההזדמנות – זה היה הפרופיל של החברות שרכשנו עד עכשיו.

"אנחנו לא מחפשים חברות שנתמכות על ידי קרנות פרטיות, אלא חברות שיש להן יכולת ייצור ויכולת תקשור עם הלקוחות ומכירים את סביבת התחרות. המדיניות שאנחנו פועלים בה לרוב היא רכישה של החברה, ולאחר מכן או משאירים את בעל המניות שאנו קונים את השליטה ממנו כשותף או מנהל לתקופה של חמש שנים, כי בסופו של דבר אנחנו גם קונים ידע – אנחנו בדרך כלל רוכשים 60% או 51% מהחברה. יש לנו יכולת פיננסיות גם בלי לצאת לגיוס חוב, אנחנו יכולים לממן ולבצע עסקת רכישה אחת לפחות בתקופה הקרובה, ככל שהקורונה תאפשר"

מה מנועי הצמיחה שלכם?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוברט 25/08/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    זה אותה החברה הקשורה מהתחקיר למדי המים שמזייפים את הצריכה לפי בקשת התאגיד ?
  • 4.
    Paz 25/08/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    מכפיל 20. מנוהלת טוב.בקיצור כל מה שהבורסה הישראלית לא אוהבת
  • 3.
    עוד פלופ של ביזפורטל 25/08/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    עוד פלופ של ביזפורטל
  • איך הגעת לתשואה שלילית ? (ל"ת)
    רן 25/08/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אור 25/08/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אורמד והרשימה ארוכה
  • 1.
    יזהר 25/08/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
    ZKIN השקעה טובה למי שרוצה להשקיע בתחום המים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.