גבי ינקוביץ ארד
צילום: יח"צ
ראיון

"מצוקת המים העולמית תגרום לרווחיות לשגשג בשנים הקרובות"

גבי ינקוביץ', מנכ"ל חברת מדי המים ארד, מספר בראיון לביזפורטל על חזרה כמעט מלאה לשגרה לאחר סגרי הקורונה, מספק תחזית להמשך צמיחה ברבעונים הבאים; וגם - אלו חברות הם מתכננים לרכוש ומתי? 

 

סתיו קורן | (6)
נושאים בכתבה ארד

חברת ארד 0.31%  הפועלת בתחום מדידת וניהול מערכות מים, פרסמה תוצאות טובות לרבעון השני של 2021. ההכנסות צמחו ב-20% ל-70.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-58.7 בתקופה המקבילה אשתקד - במהלכה נגיף הקורונה התפשט בשיא עוצמתו, והסגרים עיכבו את הפעילות הבינלאומית של החברה, ומסיבה זו היא גם הרוויחה פחות, לצורך השוואה ב-2019 טרום קורונה, החברה הכניסה כ-912 מיליון שקל, לעומת כ-804 מיליון שקל ב-2020.

החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מדי מים המשלבים בתוכם מערכת תקשורת ממוחשבת אלחוטית AMR & AMI ומאפשרים מעבר נתונים וניהול משק המים בזמן אמת. חלק ניכר של הכנסות הקבוצה ,(כ-70%) הינו ממכירות AMR/AMI.

ארד הוקמה בשנות ה-40 של המאה הקודמת בקיבוץ הצפוני דליה, אשר מפעל הייצור של החברה ממוקם בשטחו גם כיום. רוב מניות החברה שייכות לקיבוץ רמות מנשה, שנכנס כשותף של החברה במהלך השנים. כ-80% מהיקף ההכנסות של החברה מגיעות מהפעילות של חברות הבנות שפועלות בארה"ב, ספרד, איטליה, קולומביה, מקסיקו וסין. בנוסף, החברה עובדת עם מפיצים בטריטוריות נוספות, כמו צרפת, גרמניה, ויאטנם, קוסטה ריקה וגואטמלה - באמצעות המפיצים היא מכניסה לקופתה כמה מיליוני דולרים בודדים בשנה. 

מנכ"ל החברה, גבי ינקוביץ' אמור בשיחה לביזפורטל, כי הוא סבור שהשפעות הקורונה כבר מאחוריהם. "המגבלות של הקורונה ב-2020 היו הרבה יותר בעלות השפעה על הפעילות שלנו. ב-2021 אנחנו פוגשים בתסריט אופטימי, הסביבה העסקית חזרה לדפוס פעולה של טרום קורונה". מדגיש ינקוביץ'. "מכרזים ממשיכים לצאת ואפילו הייתי אומר שאנחנו מתקדמים בקצב גבוה יותר מהממוצע. לאחר הקורונה יש יותר פתיחות לדיגיטציה, אנשים מבינים שהם יכולים לנהל משק מים גם בתקופה של משבר, בין אם משבר בריאותי,  או אסון אקלימי – והמקום הזה האיץ את קצב הפעילות בתחום שלנו". 

ברבעון השני הצגתם צמיחה בכל הפרמטרים, האם נראה מגמת צמיחה גם ברבעונים הבאים?

"אני מאמין שבעקבות החזרה לשגרה נוכל להמשיך לצמוח, בשנת 2020 פעילות החברה הושפעה מהקורונה, אמנם בסופו של דבר ההשפעה הייתה מועטה. היא התרחשה בעיקר בתקופות הסגר מה שלא רלוונטי לשוק הישראלי, כי הוא המשיך לעבוד בסגר. בשאר הפעילויות הסגר גרם לזה שלקוחות ביקשו לעכב משלוחים מכיוון שלא הייתה בידם את היכולות הפיזית להתקין את הפרויקטים.

מה שאנחנו רואים ב-2021, וזו שאלה שגם שאלנו את עצמנו לאיזה מציאות עסקית נחזור כשהנגיף יסתיים, אז אמנם המחלה לא הסתיימה אבל בוא נאמר שכפי שרואים בישראל השווקים הרבה יותר פתוחים. אנחנו לא רואים כרגע סגרים בעולם, למעט משהו מאוד נקודתי כמו אוסטרליה ניו זילנד.".

במידה והתחלואה תזנק למיימדים של 2020 , תחוו רגרסיה מבחינת הרווחיות?

"זה תסריט קיצוני, אחד הדברים שלמדנו הוא יצירת מסוגלות לעבוד ולתקשר עם עצמנו ועם הלקוחות שלנו בחו"ל. ולעשות פעילויות מאוד מגוונת גם כשאנחנו לא נפגשים פיזית. אנחנו שנה וחצי לא טסים ולא נפגשים פיזית והעסק ממשיך לפעול ואפילו צומח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם המחלה תתפרץ ויהיה סגר קשוח אז יכול להיות שתהיה השפעה מינורית, אחד הדברים שעבדו לטובתנו וגם לטובת מרבית התאגידים בעולם זה שהם הוכרזו כעסקים חיוניים, קיבלנו אישור להמשיך לפעול גם בתקופת הקורונה. הקושי המרכזי שאנחנו לא תמיד יכולים לשלוט עליו זה שלקוחות מסוימים לא יכולים להתקין את המוצרים שלנו, כיוון שהם מנועים מלצאת לשטח זה יכול ליצור דילאיי, אבל זה רק דילאי זה לא ביטול של הזמנות".

מה היעד לשנה הבאה ולשנים הבאות?

"אני מעריך שלאור מצוקת המים החריפה בעולם, הרווחיות שלנו תשגשג בשנים הבאות. ולכך יש מספר סיבות – הראשונה היא שמשבר האקלים מייצר תופעות של התייבשות מקורות מים שהיו בעבר, ובנוסף לזה יש גידול באוכלוסיית העולם, כלומר צריך להשקות יותר אנשים ולגדל יותר מזון. זה יבוא לידי ביטוי בעלייה מתמדת במחירי המים, בסדרי גודל אם אני מסתכל לפני עשר שנים במרבית העולם מחירי המים נעו בטווח של בין חצי דולר לדולר לקוב, באירופה ובארה"ב.

אם מסתכלים היום על מחירי המים, המחירים עלו כבר לבין 4-6 דולר לקוב. אם בעבר מרבית הפתרונות לניהול משק מים היו מאוד מינימליסטים וארכאים, היה שעון שהיה מותקן במים ומישהו היה מגיע פעם בחודשיים לקרוא את השעון כדי להוציא חשבונית – היום מדובר בתופעה הולכת ונעלמת, אנחנו מספקים מודדים חדשניים איכותיים ומדויקים וזה חשוב ללקוחות שלנו כי כל טיפת מים יקרה. אנחנו נמצאים בסביבה של משבר מים, מחירי מים עולה ובסופו של יום לעבור ממד מים מכני ופשוט, זה כרוך בהשקעה אבל בסוף זה משתלם".

ספר לי על הפעילות שלכם בחו"ל

"כתפיסת עולם הפעילות שלנו בחו"ל ממוקדת באזורים שמאמצים טכנולוגיה, כלומר יש חלקים של העולם שאני מכבד אותם, אבל החלטנו להשאיר שם את הזירה ליצרנים אחרים. בעיקר באפריקה, ובחלק ממדינות אסיה וחלק ממדינות אמריקה הלטינית, משום שהם עדיין עובדים בעולם הישן - הם עובדים עם מודדים מכנים ישנים, עם מחירים זולים ועם חסמי כניסה נמוכים ועם רגולציה מאוד נמוכה שלא משאירה מקום לרווחיות משמעותית מבחינתו.

אז החלטנו לשחק בליגה של הגדולים, אם מקבילים את זה לספורט אז ב-NBA. אז זה  נשמע וואו אבל זה מאוד חייב, בחרנו להיות בעולם הטכנולוגי, להשקיע הרבה במו"פ כמו שניתן לראות בדוחות – כל המו"פ הוא בישראל, ואנחנו משקיעים בו בכדי שיעזור לנו בזירה הבינלאומית".

האם הצמיחה העתידית שלכם תתבטא רק בצמיחה אורגנית, או גם ברכישות?

"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא רכישות, האחרונה הייתה באיטליה לפני כן במקסיקו. המטרה של הרכישות היא למצוא חברות במדינת יעד שאנחנו פועלים בה באמצעות מפיץ. כשיש חברת בת אנחנו כבר נוכחים, יש לנו יכולת ייצור, שיווק ושירות לקוחות – למפיץ אין את היכולת לתת שירות במשך שנים, לכן אנחנו מעדיפים רכישות מאשר עבודה עם מפיצים.

"ככל שהקורונה תסתיים אנחנו נייצר מפגשים עם כמה חברות מטרה בכמה טריטוריות שסימנו שיכולות להיות מעניינות. אנחנו מחפשים חברות הפועלות בתחום שלנו, חברה משפחתית שמחזיקה בשוק של 20% באזורה, לפעמים קצת יותר או קצת פחות, ברוב המקרים החברות הופכות למטרה מעניינת כי המייסדים הם או דור ראשון או דור שני ואין להם דור שלישי, אז מבחינתם הם מחפשים דרכי יציאה ומבחינתו זו ההזדמנות – זה היה הפרופיל של החברות שרכשנו עד עכשיו.

"אנחנו לא מחפשים חברות שנתמכות על ידי קרנות פרטיות, אלא חברות שיש להן יכולת ייצור ויכולת תקשור עם הלקוחות ומכירים את סביבת התחרות. המדיניות שאנחנו פועלים בה לרוב היא רכישה של החברה, ולאחר מכן או משאירים את בעל המניות שאנו קונים את השליטה ממנו כשותף או מנהל לתקופה של חמש שנים, כי בסופו של דבר אנחנו גם קונים ידע – אנחנו בדרך כלל רוכשים 60% או 51% מהחברה. יש לנו יכולת פיננסיות גם בלי לצאת לגיוס חוב, אנחנו יכולים לממן ולבצע עסקת רכישה אחת לפחות בתקופה הקרובה, ככל שהקורונה תאפשר"

מה מנועי הצמיחה שלכם?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוברט 25/08/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    זה אותה החברה הקשורה מהתחקיר למדי המים שמזייפים את הצריכה לפי בקשת התאגיד ?
  • 4.
    Paz 25/08/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    מכפיל 20. מנוהלת טוב.בקיצור כל מה שהבורסה הישראלית לא אוהבת
  • 3.
    עוד פלופ של ביזפורטל 25/08/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    עוד פלופ של ביזפורטל
  • איך הגעת לתשואה שלילית ? (ל"ת)
    רן 25/08/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אור 25/08/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    כל שבוע הליצן מריץ מניה אחרת, אקווריוס מנועים, אורמד והרשימה ארוכה
  • 1.
    יזהר 25/08/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
    ZKIN השקעה טובה למי שרוצה להשקיע בתחום המים
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.