כפיר זילברמן
צילום: פייסבוק

עוד אחת לאוסף? סוחר השלדים כפיר זילברמן מנסה להשתלט על השלד של אלביט הדמיה

חברת מדיגוס שמוחזקת על ידי כפיר זילברמן הגישה דרישה להחלפת הדירקטורים - החברה מחזיקה כ-5.14% מאלביט ודורשת להחליף את הדירקטוריון - האסיפה על ההחלפה תתקיים בתחילת אוגוסט
גלעד מנדל | (3)

חברת אלביט הדמיה זימנה אתמול אסיפה ל-4 לאוגוסט לאחר דרישה שנתקבלה מחברת מדיגוס שהגיעה לאחזקה של 5.14% בחברה. באסיפה ידון הנושא של החלפת הדירקטוריון הנוכחי של אלביט הדמיה בנציגים חדשים.

ביניהם: אתי מרוז, מנכ"ל הפעילות הקודמת והלא מוצלחת של טקטונה 0.2% , לשעבר וויטסמוק, לירון כרמל שמכהן כמנכ"ל של מדיגוס ועוז אדלר.

כמו כן, באסיפה גם תידון ההצעה של בעל מניות בשם איזי יצחק המחזיק בכ-8.5% ממניות החברה והודיע כי הוא גם מעוניין להיות דירקטור. לא ברור האם הוא וזילברמן עובדים בשיתוף פעולה.

חברת מדיגוס נסחרה בעבר בבורסת תל אביב בתור חברה דואלית, אך ב-31 לינואר נמחקה מהמסחר ועברה להיסחר רק בנאסד"ק. בעברה פיתחה החברה מצלמה זעירה. לאחר שסוחר השלדים כפיר זילברמן השתלט עליה היא ביצעה ספין אוף של הפעילות לתוך חברה בת ציבורית ונכנסה למספר השקעות - בין היתר בשלד הציבורי מטומי שאליו מוזגה חברת היבוא המקביל של הרכבים אוטומקס 0% , השקעה בחברת גיקס -11.78%  וגם היה ניסיון שלא צלח להשקעה של חצי מיליון דולר באתר למכירת CBD.

כיום - בבעלות איש העסקים כפיר זילברמן השלדים אינטרנט זהב, גיקס -11.78% , ו-אינפימר לשלושת השלדים הללו לוקח יותר זמן למצוא מיזוג כי הם קצת יותר "מסובכים". אינטרנט זהב ואינפימר הם מעטפת - כלומר החברות צריכות הון עצמי של יותר מ-25 מיליון שקל בשביל להיסחר ברשימה הראשית או לחילופין למזג חברת מחקר ופיתוח שהשקיעה לפחות 3 מיליון שקל במחקר ופיתוח בשלוש השנים האחרונות ושיהיה לחבר  הממוזגת הון עצמי של כ-8 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דידי 18/07/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    הכל רעש וצילצולים
  • 2.
    בנימין 17/07/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
    איזי אליאס תותח. אם נכנס לחברה אני בטוח שיש תוכנית פעולה מסודרת.
  • 1.
    ג'סי 15/07/2021 20:07
    הגב לתגובה זו
    גם שמן בלי גז ובלי נפט שלו ודו"ק
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.