שוק הקנאביס הישראלי צומח אך נתקל בחסמים
תעשיית הקנאביס הישראלית גדלה בקצב משמעותי בשנה החולפת, אך השאלה הגדולה היא האם היא תממש את החלום ותהפוך לתחום ייצוא משמעותי? ממש לא בטוח. בשוק המקומי החברות היצרניות עדיין בולטות, אבל מסתבר שהייבוא האיכותי מנצח והיקפו הולך וגדל. אם הרגולציה תאפשר לייבא ללא חסמים, לא בטוח מי וכמה מהחברות המקומיות יישארו בחיים.
ואם הייבוא מנצח, אז למה שהייצוא בכלל יצליח? אז נכון מדובר בשוק גדול ומדובר בשוק עם נישות רבות, ובכל זאת - זה לא מה שאמרו לנו במשך כמה שנים טובות - היזמים והמנהלים בתחום נפנפו ביכולת הגדולה של החקלאות הישראלית, המו"פ הישראלי ובידע ובניסיון שיש לישראל - זה מתברר כשגוי לגמרי. אין לנו יתרון.
ולמרות כל, יש לנו הצלחות בתחום והחברות צומחות. הסיבה העיקרית - השוק צומח. כל שנה מתווספים 30-40 אלף איש שרשאים לקבל קאנביס. יש דיבורים על לגליזציה, למרות שזה נראה רחוק ויש חברות מקומיות שפונות ומצליחות לעניין שווקים בעולם בזכות כיוון לשוק המתקדם יותר הסמי-רפואי - משחות, שמנים וכו'.
כך או אחרת, מניות הקנאביס מעניינות מאוד את המשקיעים. בדצמבר האחרון, הודיעה הבורסה לני"ע על השקת מדד ת"א-קנאביס, שיורכב ממניות הכלולות בתת-ענף קנאביס, בענף הביומד. המדד מורכב ממניות של חברות הקנאביס הגדולות בבורסה (לכתבה המלאה). לאחרונה גם היתה התפתחות רגולטורית שתשפיע על השוק בנוגע לייבוא קנאביס (לכתבה המלאה).
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בין עשר השחקניות הישראליות בשוק הצומח הזה נוכח הדוחות הכספיים ל-2020 מראה כי אמנם השוק צומח. מובילה את השוק - אינטרקיור עם הכנסות של 65 מיליון שקל, אבל מה שחשוב יותר זה קצב הצמיחה - מעל 100 מיליון שקל. אינטרקיור צפויה להתמזג בקרוב עם ספאק ולהפוך לדואלית, כשבשבוע האחרון היא רכשה את בטר בתמורה ל-10% מהון המניות שלה. אינטרקיור מכווונת גבוה והיא היחידה עד כה שעושה זאת במלוא הכח - גם במישור העסקי (שת"פים עם גדולות בתעשייה לרבות טילרי), גם במישור הבורסאי (הנפקה, ספאק), וגם במישור המיזוגים והרכישות.
השורה התחתונה החשבונאית באינטרקיור ובכלל גם בחברות האחרות לא מעניינת - היא לוקחת בחשבון סעיפים חד פעמיים. בפועל, אינטרקיור מרוויחה ומגדילה רווחים משמעותית.
פנאקסיה ושיח דיווחו על תוצאות אמביוולנטיות ברבעונים האחרונים ומה שהכי בלט בהן היא חוסר העקביות בצמיחה בהכנסות וברווחים מרבעון לרבעון. מדובר בשתי חברות שפונות לחו"ל במקביל לפעילות המקומית, פנאקסיה מדווחת אמנם על הכנסות אך לא מצליחה לתרגם את זה לרווחים. שיח במצב טוב יותר ומציגה רווחים.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
יוניבו וטוגדר הן חברות שרחוקות מהחלום שמכרו למשקיעים. הן מתקדמות בעסקים, אבל לא ברור אם יש להן מודל עסקי מנצח - ייבוא, ייצור מקומי, ייצור בחו"ל?
פארמוקן נחשבת חברה עם מוצרים איכותיים, אבל בהינתן הייבוא, כבר לא ברור לחלוטין אם יש לזה ערך גדול. זו סוגיה לא ברורה. בדוחות היא יחסית מאכזבת
טבלת השוואת רווחי חברות שוק הקנאביס הישראלי ב-2020. מקור: דיווחי החברות לבורסה
מקור: דיווחי החברות לבורסה
אז מה צופה 2021 לשוק הקנאביס? האם תהיה המשך צמיחה? האם הרווחיות תגדל או שתמשיך לצלול בסקטור? או שהשוק יתאזן ויגיע למצב של יכולת לייצא באופן תקין?
כבר כתבנו בעבר שתפרחות הקנאביס לא צפויות להפוך לענף ייצוא משמעותי, והן לא תהינה "התפוזים" הבאים של המדינה,. חברות אלו עשויות להיות מעניינות במידה ותהיה לגליזציה של קנאביס בישראל והן תספקנה יותר תוצרת לשוק המקומי, אז ייתכן כי תמחור חברות העוסקות בגידול תפרחות יעלה, בייחוד לאור ההגנה שמספק להן הרגולטור. אבל עדיין מדובר בהרבה חברות שמתמחות ומתחרות על אותו הסקטור בדיוק וכמו בכל שוק חדש ומתפתח, כוחות השוק יראו מי תשרוד ומי תיעלם, בדומה לסקטורים אחרים שנהנו מבועתיות שהתפוצצה, דוגמת בועת הדוט.קום בהיי טק, אשר הביאה עימה הרבה מאוד חברות שנעלמו כאשר הבועה התפוצצה.
לכתבות דוחות 2020 בשוק הקנאביס:
1. אינטרקיור (לכתבה המלאה).
2. פנאקסיה (לכתבה המלאה)
3. שיח מדיקל (לכתבה המלאה).
4. יוניבו (לכתבה המלאה)
5. פארמוקן (לכתבה המלאה)
6. תיקון עולם
7. קאנומד (לכתבה המלאה)
8. טוגדר
9. קנאשור (לכתבה המלאה)
10. אינטליקנה
- 7.ביבי ואבי שמחון תקעו הייצוא ועשו נזק בלתי הפיך (ל"ת)איתן 08/04/2021 15:00הגב לתגובה זו
- 6.חוסר גילוי נאות בכתבה-ברק 10.5 מיליון העמיק הפסדי החברה (ל"ת)hary 08/04/2021 10:49הגב לתגובה זו
- 5.פרח ההרים 08/04/2021 10:22הגב לתגובה זופועל בה.
- 4.טוגדר אכזבת המשקיעים (ל"ת)צפי 08/04/2021 10:16הגב לתגובה זו
- 3.יודע דבר 08/04/2021 09:53הגב לתגובה זואינטרקיור היא המועדפת עלי והיא עדיין רחוקה מהשיא שהיה לה- היא מתרחבת ומתמזגת עם חברות ותיכנס לנסדק ולא לשכוח מי המנהל אותה- איש אולי אני חלוק על דעותיו הפוליטיות אבל מקצוען ומבריק כברק
- 2.חובבן 08/04/2021 08:46הגב לתגובה זובהצלחה לכולם. לא ממליץ.
- 1.משקיע 08/04/2021 08:39הגב לתגובה זובלי יחסי ציבור בומבסטיים ובובות מפורסמות בחזית, מוכרת יפה ומרוויחה יפה. כל השאר מוכרות חלומות ובעיקר מדברות בשלב הזה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה
קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34% , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11% משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.
במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.
מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה
עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.
החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.
