פנאקסיה: הכנסות הרבעון הוכפלו ל-17 מ' ש'; ההפסד התפעולי נחתך בחצי
חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל מדווחת על הכנסות של כ-17 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020, גידול של כ-154% לעומת הרבעון המקביל, ועל צמצום ההפסד התפעולי בחצי לכ-9 מיליון שקל לעומת 20.7 מיליון שקל שנה קודם לכן. הצמיחה מיוחסת לגידול במספר המטופלים ובמכירות, בין היתר עקב שירות ההפצה עד הבית תחת האסדרה החדשה בתחום, והן מגידול משמעותי בהיקף המוצרים שנארזו ועובדו במפעל החברה.
האסדרה החדשה הביאה גם למעבר לרווח גולמי ברבעון - כ-0.7 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי של כ-4.4%), בהשוואה להפסד גולמי בסך כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה פנאקסיה ברבעון הפסד של 9.3 מיליון שקל, צמצום לעומת רמה של כ-63 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
ב-2020 הציגה החברה צמיחה של כ-260% לרמת הכנסות של 60.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-16.7 מיליון שקל ב-2019. ההפסד התפעולי השנתי דווקא העמיק בכ-22% לסך של כ-35.3 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל אשתקד, וזאת עקב גידול בהוצאות הנהלה וכלליות ובהוצאות מכירה ושיווק, המוסבר בכך שחלק מהותי מהן נובע מהיערכות ובניית תשתית מסחרית ומשפטית ליצוא וכניסת החברה לשווקים הבינלאומיים.
בהקשר זה יצויין כי ברבעון הרביעי הכירה פנאקסיה בהכנסות ראשונות מיצוא, לאחר שבסוף דצמבר 2020 קיבלה היתר יצוא ממשרד הבריאות וייצאה משלוח מסחרי ראשון של מוצרי קנאביס רפואי מישראל לגרמניה. בהמשך הודיעה החברה גם על תחילת ייצוא לקפריסין ולצרפת, ופנאקסיה מתכננת לחדור לשווקים נוספים עוד השנה. מהלכים נוספים שמזכירים בפנאקסיה הם היתרי יצוא ויצוא מסחרי ראשון לאוסטרליה בסוף נובמבר האחרון, במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם החברות שיח מדיקל ובטר, היתר ליצוא מסחרי ראשון לפורטוגל במסגרת שיתוף פעולה עם חברת קנדוק והסכם שת"פ אסטרטגי עם StenoCare בדנמרק.
- שי ברק נכנס לבורסה - בדלת האחורית ועם שווי מנופח; מי הפראיירים שיקנו במחיר הזה?
- פנאקסיה: ההכנסות צמחו 34% ל-22.5 מ' ש' - מעט גבוה מהתחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בשנה כולה נרשם מעבר לרווח גולמי - כ-4.2 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי של כ-7% - מה שמצביע על כך שברבעון האחרון שיעור הרווחיות הגולמית נשחק), וזאת בהשוואה להפסד גולמי של כ- 1.9 מיליון שקל ב-2019. ההפסד בשנה הצטמצם לכ-35.9 מיליון שקל, לעומת כ-81.3 מיליון שקל אשתקד.
ב-2020 ייצרה החברה תזרים מזומנים נטו מפעילות שוטפת של כ-34 מיליון שקל, גבוה מרמה של כ-12 מיליון שקל ב-2019. הנתון הרבעוני עמד על כ-10.7 מיליון שקל, מול כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בסוף התקופה סך המזומנים ושווי המזומנים של פנאקסיה הסתכם בכ-16.6 מיליון שקל.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?