קנאשור הכניסה 3.5 מ' ש' מהמעבר להפעלה מסחרית; ההפסד התפעולי: 30 מ'
חברת הקנאביס הרפואי קנאשור על הכנסות של 3.5 מיליון שקל ועל הפסד תפעולי של כ-28 מיליון שקל ב-2020, שנה שבה עברה לפעילות מסחרית (באפריל) והחלה לשווק את מוצריה (ביוני). ההפסד הגולמי הסתכם בכ-14.5 מיליון שקל. ברקע פרסום הדוחות המניה עולה בכ-4% במסחר בתל אביב.
קנאשור הוקמה ב-2016 ובשנה החולפת החברה השלימה את הקמת מתקני הייצור והגידול וקיבלה את תקני היחידה לקנאביס רפואי ממשרד הבריאות הישראלי. למתקן הייצור של קשנאשור קצב ייצור שנתי של 16.5 טון ומתקן הגידול Indoor מגדל תוצרת בקצב שנתי של כ–500 ק"ג תפרחות פרימיום אירופוניות.
החברה פועלת בכלל שרשרת הערך של תחום הקנאביס הרפואי, החל בריבוי וגידול בתנאי Indoor בשיטה אירופונית, עיבוד, ייצור ואריזת מוצרי הקנאביס הרפואי. קנאשור פועלת באמצעות כ-120 בתי מרקחת ומפיצים מורשים שמוכרים את מוצריה, ובנוסף מקיימת פעילות מו"פ של מוצרים פארמצבטים, מבוססי קנאביס רפואי.
בקנאשור מציינים מספר מהלכים בתקופת הדוח ולאחריו, בהם חתימת הסכם ייצור עם קנדוק למתן שירותי ייצור ואריזה עבור האחרונה שיגדילו משמעותית את נפח הפעילות במתקן הייצור של קנאשור; גיוס הון של 10 מיליון שקל; הסכם אסטרטגי עם חוות גידול קנערבה לרכישת תפרחות לתקופה של 18 חודשים, בהיקף מינימלי של 1,500 ק"ג, ובתמורה כוללת של כ-11 מיליון שקל (קנאשור תספק לקנערבה שירותי אריזה); כניסה לתוקף של הסכם ההפצה בלעדי עם DanCann בדנמרק, בשבדיה, נורבגיה ופינלנד לתקופה של 5 שנים מיום קבלת האישורים הנדרשים.
- אחרי שנה קשה - קנאשור החלה להתאזן
- עידו נחושתן עוזב את קנאשור - האם החברה תצליח להתאזן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מציינת החברת את הסכם הרישיון הבלעדי למסחור בכל בעולם מול חברת LIPIDOR AB השבדית של הטכנולוגיה שזו פיתחה, בה תשתמש קנאשור לאינדיקציות, כגון פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, כאב וריפוי פצעים (ליפידור תקבל תמלוגים ממכירות מוצרים עתידיים). לפי ההסכם קנאשור תפתח מוצרים בשנים הקרובות, במטרה להיכנס במהירות לשוק התרופות ללא מרשם מעבר לדלפק (OTC), ובהמשך לשוק תרופות המרשם.
- 2.סולבר 01/04/2021 13:08הגב לתגובה זורועדות. שום דבר חדש, כמו בכל מנייה שעומדת לעוף ורק בעלי העניין יודעים מזה.
- 1.לא מוכר לפני 3 שקל (ל"ת)סולבר 01/04/2021 13:02הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
