קנאשור הכניסה 3.5 מ' ש' מהמעבר להפעלה מסחרית; ההפסד התפעולי: 30 מ'
קנאשור חברת הקנאביס הרפואי קנאשור על הכנסות של 3.5 מיליון שקל ועל הפסד תפעולי של כ-28 מיליון שקל ב-2020, שנה שבה עברה לפעילות מסחרית (באפריל) והחלה לשווק את מוצריה (ביוני). ההפסד הגולמי הסתכם בכ-14.5 מיליון שקל. ברקע פרסום הדוחות המניה עולה בכ-4% במסחר בתל אביב.
קנאשור הוקמה ב-2016 ובשנה החולפת החברה השלימה את הקמת מתקני הייצור והגידול וקיבלה את תקני היחידה לקנאביס רפואי ממשרד הבריאות הישראלי. למתקן הייצור של קשנאשור קצב ייצור שנתי של 16.5 טון ומתקן הגידול Indoor מגדל תוצרת בקצב שנתי של כ–500 ק"ג תפרחות פרימיום אירופוניות.
החברה פועלת בכלל שרשרת הערך של תחום הקנאביס הרפואי, החל בריבוי וגידול בתנאי Indoor בשיטה אירופונית, עיבוד, ייצור ואריזת מוצרי הקנאביס הרפואי. קנאשור פועלת באמצעות כ-120 בתי מרקחת ומפיצים מורשים שמוכרים את מוצריה, ובנוסף מקיימת פעילות מו"פ של מוצרים פארמצבטים, מבוססי קנאביס רפואי.
בקנאשור מציינים מספר מהלכים בתקופת הדוח ולאחריו, בהם חתימת הסכם ייצור עם קנדוק למתן שירותי ייצור ואריזה עבור האחרונה שיגדילו משמעותית את נפח הפעילות במתקן הייצור של קנאשור; גיוס הון של 10 מיליון שקל; הסכם אסטרטגי עם חוות גידול קנערבה לרכישת תפרחות לתקופה של 18 חודשים, בהיקף מינימלי של 1,500 ק"ג, ובתמורה כוללת של כ-11 מיליון שקל (קנאשור תספק לקנערבה שירותי אריזה); כניסה לתוקף של הסכם ההפצה בלעדי עם DanCann בדנמרק, בשבדיה, נורבגיה ופינלנד לתקופה של 5 שנים מיום קבלת האישורים הנדרשים.
- אחרי שנה קשה - קנאשור החלה להתאזן
- עידו נחושתן עוזב את קנאשור - האם החברה תצליח להתאזן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מציינת החברת את הסכם הרישיון הבלעדי למסחור בכל בעולם מול חברת LIPIDOR AB השבדית של הטכנולוגיה שזו פיתחה, בה תשתמש קנאשור לאינדיקציות, כגון פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, כאב וריפוי פצעים (ליפידור תקבל תמלוגים ממכירות מוצרים עתידיים). לפי ההסכם קנאשור תפתח מוצרים בשנים הקרובות, במטרה להיכנס במהירות לשוק התרופות ללא מרשם מעבר לדלפק (OTC), ובהמשך לשוק תרופות המרשם.
- 2.סולבר 01/04/2021 13:08הגב לתגובה זורועדות. שום דבר חדש, כמו בכל מנייה שעומדת לעוף ורק בעלי העניין יודעים מזה.
- 1.לא מוכר לפני 3 שקל (ל"ת)סולבר 01/04/2021 13:02הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
