קנאביס
צילום: ISTOCK

הרגולטור מקשה על ייבוא הקנאביס; מי דווקא עשויות להרוויח?

היק"ר פרסמה נהלים חדשים הקשורים לתוצרת המיובאת שגרמו לקיפאון חלקי בייבוא;  מי החברות שייפגעו ומי החברות שירוויחו מהנהלים החדשים?
גלעד מנדל | (6)

חלק ניכר מיבוא הקנאביס לארץ נפסק, לא ידוע מתי יחודש. ומי יכולות להרוויח מזה בגדול? על פי מספר דיווחים בימים האחרונים, הוציאה היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) נהלים חדשים הקשורים לתוצרת המיובאת – הנהלים כוללים בדיקות מעבדה מקיפות שעל התוצרת שמייבאות החברות לעבור. לפי שעה, מסתמן כי החברות לא מחזיקות בבדיקות המעבדה הנדרשות ועל כן אינם יכולות לייבא תוצרת חדשה.

 

לפי משרד הבריאות, הדרישה באה עקב כך שמדינת ישראל אינה יכולה לפקח על הגידול בחו"ל ועל כן על התוצרת לעבור בדיקה במעבדות צד ג'. מדובר בדרישה שהיא תמוהה,.בקנדה לדוגמא – יש פיקוח ותקנים שלא נופלים בכלל מהרמה של השוק הישראלי.

יש הטוענים שהדבר קשור לכך שלאחרונה מספר מגדלים מקומיים (ביניהם החברה הציבורית קאנומד) דרשו לעצור את הייבוא מחו"ל בטענה שאין אינן עומדות בתחרות. אם אכן כך הדבר – זה חמור ביותר. מעבר לכך שמדובר בשוק חופשי – מדובר בתוצרת שמסופקת בסופו של דבר למטופלים חולים ומשמשת להם כתרופה. לא נכון לפגוע להם ברצף הטיפולי ובאיכות בגלל שיקולים צרים שנובעים מרצון המגדלות המקומיות לעשות כסף.

חשוב להדגיש שהתוצרת שהגיעה כבר לארץ תוכל להימכר – אך חברות שלא יציגו את התקנים ואישורי המעבדות לא יוכלו לייבא עוד סחורה. הבעיה העיקרית היא בדרישה לבדיקת מעבדות – מדובר בבדיקות שרק מעט מאוד מעבדות יכולות לבצע ועל כן קיים קושי בלמצוא מעבדה, ולאחר מכן ישנם קשיים בירוקרטים רבים בשילוח החומר לאותה המעבדה (שלא תמיד נמצאת באותה המדינה שבה התוצרת מגודלת).

 

החברות שכיום מסתמכות במידה רבה על הייבוא הן קנדוק של חברת אינטרקיור 0.06%  ו-BOL שמוחזקת בשיעור של 40% בידי עמיר שיווק. ישנן עוד חברות שמייבאות (כמו שיח ויוניבו לדוגמא), אך הייבוא אינו עיקר הפעילות שלהן. באינטרקיור מעריכים כי החברה הצליחה לפתור את הבעיה בייבוא שלה מהחברות טילריי ואפריה, שכיום מהוות את רוב המכירות ממוצרים מיובאים של החברה.

 

עכשיו רק נשאר לעקוב ולראות האם המייבאות יצליחו להתגבר על הקשיים כמו שעשו בכמה וכמה מקרים עד היום. בכל מקרה, החברות שיכולות להרוויח במידה ואכן ייעצר לתקופה ממושכת הייבוא אלו המגדלות המקומיות שרוב או כל מוצריהם מגודלים בארץ, ביניהן: פארמוקן, קאנומד, קנאשור אינטליקנה.

 

   

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חגית קופפר צ׳רקה 09/03/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
    נהנתי לקרוא את הכתבה שלך.
  • 4.
    מור 31/12/2020 22:36
    הגב לתגובה זו
    ורוצים שאנשים יקנו בכוח את זה. לא היה דברים נורמליים כמו הגורילה -רפאל - אמרלנד. פשוט עדיף לקנות בוטיק איכותי מהטלגראס מאשר חשאב שהמגדלים החובבנים האלה מגדלים פשוט דוחה !
  • 3.
    דני 30/12/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
    שכחתם ששיח מדיקל היא המרוויחה העיקרית.החברה מגדלת קנאביס בישראל והחלה אף לייצא לחול, כמו אוסטרליה וגרמניה עם אופק לייצוא למדינות נוספות
  • 2.
    אבי 30/12/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    נראה שמתפתח פה יופי של קרטל. השלב הבא - מועצת החלב תתכנן גם את שוק הקנביס.
  • 1.
    אני רק יכול לנחש מי האיש שמרוויח בגדול (ל"ת)
    שקד ירושלים 30/12/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
  • מי ????? (ל"ת)
    יודה 30/12/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.