הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ראיון

"אנחנו מקבלים תעריף של פי 3 לעומת פרויקטים קרקעיים"

מנהלי נופר מסבירים שהערך של החברה נמצא בפרויקטים על גגות ומאגרי מים;  לטענתם מגה-וואט של נופר שווה יותר מאשר של חברות אחרות; ראיון עם מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הפיתוח העסקי על רקע כניסה לאיטליה - לא חוששים מרגולציה (למרות שהיתה בעבר), מאמינים בשוק המקומי ומעריכים את השותפות עם הקיבוצים ומרכזי הנדל"ן

איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אגורות אנרגיה מתחדשת נופר אנרגיה

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י -0.56% , שחתומה על ההנפקה הגדולה ביותר בת"א ב-2020, דיווחה על השקעה ראשונה בשוק האיטלקי בסך של עד 60 מיליון יורו בחברה מקומית. נופר אינה הישראלית היחידה בתחום הקלינטק שפועלת בחו"ל וכשרבע מההנפקות בת"א ב-2020 היו מהסקטור, תוהים חלק מהמשקיעים מה מבחין את החברות האלה זו מזו והאם יש מקום לחשוש מבועה. הנרטיב שמקדמים בנופר הוא ש"מגה-וואט שלנו שווה יותר", ובשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל החברה נדב טנא וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון מסבירים מה עומד מאחורי המסר הקליט.

"קודם כל, אנחנו מקדמים פרויקטים סולאריים על גגות ומאגרי מים, מה שנקרא הסגמנט הדואלי" אומר המנכ"ל טנא, "חסמי המימוש שם נמוכים יותר, כלומר הסיכוי שפרויקט באמת יאושר גבוה משל אלה מתקן סולארי שמוקם על הקרקע. ההגיון הוא שכשיש חסם בדמות הקיבולת המוגבלת של רשת הולכת החשמל, כמו בישראל, התעדוף יהיה להקמה בסמוך למקומות צרכניים. עוד לפני אישור חברת החשמל, בפרויקטים כאלה אין צורך באישור תב"ע, היתר בניה או שינוי ייעוד, המסלול הסטטוטורי הרבה יותר פשוט".

גרשון מצדו מוסיף כי "בישראל אנחנו מקבלים בפרויקטים כאלה תעריף של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה – זה פי שלושה לעומת פרויקטים קרקעיים. מה שמייחד אותנו מחלק מהמתחרות הוא השותפויות שלנו עם קיבוצים, חברות נדל"ן ולוגיסטיקה, וכך במקום לספור פרויקטים שהוספנו לבדנו, אנחנו סופרים שותפויות שמביאות יחד מספר גבוה יותר של פרויקטים בתעריפים גבוהים. נוסף על כך אנחנו נמצאים בכל שרשרת הערך – ייזום, הקמה, תפעול וניהול המערכות".

נופר מחזיקה ב-40% מחברת אנדרומדה סולושנס, כשביתרה (60%) מחזיקה קרן נוי. באמצעות אנדרומדה השתיים ישקיעו 40 מיליון יורו בחברה האיטלקית סאנפריים שעוסקת בהקמת מערכות סולאריות בתמורה לעד 50% ממניותיה, וכן יעמידו הלוואת בעלים של 20 מיליון יורו לצורך פיתוחה של סאנפריים. הנרכשת זכתה במכרז להקמת כ-30 מגה-וואט ל-20 שנה בתעריף קבוע של 90-102 יורו למגה-וואט לשעה ונמצאת בהליכי רישוי ופיתוח של כ-100 מגה-וואט נוספים. גם המכרזים העתידיים אליהם תיגש סאנפריים יעשו לפי תעריף קבוע על פני תקופה של 20 שנה.

אתם מציינים שבאיטליה הציבו יעד של 30% אנרגיות מתחדשות מסך צריכת האנרגיה עד 2030, אבל גם בישראל קבעו יעד דומה, ועד כה ראינו את הדברים זזים בעצלתיים. למה שנתלהב?

גרשון: "כי האיחוד האירופי וגופים נוספים אוכפים בצורה מחמירה את ההתחייבויות כלפיהם. גם בישראל היעד להערכתנו יעלה. כשאנחנו רואים את המחירים שיורדים ואת הפשטות היחסית בהקמת מתקנים סולאריים מבינים שהמדינה תלך לשם".

טנא: "מה שקובע את היכולת לעמוד ביעדים הם הצעדים של הרגולטור הרלוונטי. בישראל בשנתיים האחרונות רואים שינוי מהותי שמשפיע על התוצאות. אותו הדבר באיטליה, כשרגולטור מוציא מכרזי גגות בתעריף גבוה שמושך את השחקניות זה משדר להן רצינות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באיטילה ובספרד יש לכם פרויקטים בהקמה בהיקף של כ-200 מגה-וואט, שתי המדינות האלה פגעו בעבר בסובסידיות על האנרגיות המתחדשות. למה שזה לא יקרה שוב?

גרשון: "בספרד אנחנו מוכרים חשמל בשוק החופשי, כך שאנחנו לא תלויים בסובסידיות. לגבי איטליה, גורם מרכזי באסדרה שם של התחום הוא החלפת גגות האסבסט הרבים במדינה, מה שמוביל למיצוי פרויקטים סולאריים במקומם ותעריפים גבוהים".

אתם בונים על מכרזים ארוכים טווח, אבל ראינו את העלויות היורדות של הפאנלים הסולאריים בעשור האחרון. מה אם באיטליה עוד 5 שנים הציבור ידרוש לפתוח את חוזים לתעריפים נמוכים יותר?

גרשון: "בסוף זאת שאלה של היצע וביקוש מתחום התחרות. אין לי תשובה בעניין הזה".

טנא: "צריך להבין שכשיש הבנה של הרגולטור שהמדינה צריכה לעמוד ביעדים, אז מגדירים תעריפים בצורה ברורה וגם עומדים מאחורי זה. בישראל למשל, אין מגבלת מכסה על פרויקטים של גגות, אנחנו יכולים להקים כמה שאנחנו רוצים. יש לנו מאות פרויקטים שהשלמנו לתקופה של 25 שנה ושנה אחר שנה הרגולטור עומד בתעריפים שנקבעו ונותן הטבות נוספות כי הוא מבין שזה חשוב לעמוד במילתו".

בסך הכל לנופר פרויקטים שהושלמו, בהקמה וכאלה בצבר ההזמנות, בהיקף של כ-1.9 ג'יגה-וואט. לשם השוואה, במשק אנרגיה הנתון עומד על כ-1.8 ג'יגה וואט, והיא נסחרת בכחצי מיליארד שקל – רבע ממחירה של נופר. דוראל, עם 3 ג'יגה-וואט בצבר ההזמנות לבדו, נסחרת לפי שווי דומה לזה של נופר. בשלב זה היקפי הפרויקטים בפיתוח של נופר מסתכם בכג'יגה-וואט. בישראל השלימה החברה פרויקטים בהיקף של כ-88 מגה-וואט, היא מקימה אחרים בהיקף כ-450 מגה-וואט, וקיבלה הזמנות להקמה של 650 מגה-וואט נוספים.

לא מתרגשים מהתנודתיות

נופר הנפיקה בת"א באמצע דצמבר האחרון לפי שווי של 2 מיליארד שקל לפני הכסף, בה גייסה 600 מיליון שקל וזאת אחרי שהנפקתה נדחתה ע"י הרשות לניירות ערך תוך ביקורת על כך שהחברה קיבלה הזמנות ממוסדיים במסגרת ההקצאה הלא אחידה עוד בטרם פרסמה תשקיף. התכנון המקורי היה להנפיק לפי שווי של כמיליארד שקל.

מחזיקי המניות הגדולים בחברה הם טנא עצמו (8%), קרן נוי (20%) ועופר ינאי (37%). חברת הביטוח מגדל שהזרימה כ-100 מיליון שקל בהנפקה הפכה בשבוע שעבר לבעלת עניין בנופר (5.3%) כשרכשה מניות בהיקף 23 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של 2020 רשמה החברה רווח נקי של כ-5 מיליון שקל על הכנסות בסך 65 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ועד היום עלתה המניה בכ-4%, ובדרך רשמה כמה וכמה "פיקים", וכן ירידות חדות, כשהשיא השלילי היה שער של כ-88 שקל.

אם הכיוון שבו בחרתם להתמקד אכן טוב משל המתחרים, למה אנחנו רואים את התנודתיות הזאת במניה?

טנא: "אנחנו מסתכלים על הדברים לטווח הארוך, ויודעים להתחייב לתוצאות ולעמוד בהן. אנחנו לא מסתכלים במחיר המניה על בסיס יומיומי, ואין לי ספק שבטווח הארוך כאמור הוא יהלום את התוצאות העסקיות שלנו".

דיברתם על מחיר של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה, אבל לאחרונה חברת החשמל הפחיתה את התעריף. עכשיו מעבר ל-100 הקילו-וואט הראשונים ועד ל-630 קילו-וואט תקבלו רק 17.8 אגורות – זה נמוך ביותר מחצי. איך זה ישפיע עליכם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    במילה אחת על הסקטור - בועה (ל"ת)
    בועאתי 08/02/2021 15:10
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא בינשטוק עמיר שיווק

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

להמשך הכתבה לחץ כאן
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ניתוח רבעוני: מכירות הדירות קפאו אבל המניות קרובות לשיא, האם השוק מתעלם מהסימנים?

דוחות חברות הנדל"ן לרבעון השני מראים ירידה חדה במכירות, בעיקר בתל אביב, בשל הריבית הגבוהה והמגבלות על הקבלנים; בחודשים האחרונים נרשמה התעוררות, אך היא מבוססת על מבצעי מימון; האם המשקיעים מתעלמים מהסימנים?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נדלן מכירת דירה

דוחות חברות הנדל"ן למגורים לרבעון השני של 2025 מציגים תמונה לא מחמיאה, עם הירידה החדה ביותר בקצב מכירת הדירות בשנים האחרונות, כך עולה מהסקירה הרבעונית של IBI. סביבת הריבית הגבוהה, לצד מגבלות שהטיל המפקח על הבנקים על מבצעי הקבלנים, פגעו ישירות בביקושים. לכך נוספו גם אירועי סוף יוני, שהחריפו את ההאטה והביאו לירידה חדה בהיקף העסקאות בהשוואה לתקופה המקבילה.

רבעון חלש

הרבעון השני של 2025 התברר כנקודת השפל במכירת דירות אצל מרבית החברות. כך לדוגמא ברבעון השני חברת דמרי מכרה 176 דירות, ירידה מ-247 ברבעון המקביל של 2024. באזורים נרשמה מכירת 59 דירות בלבד לעומת 120, ובאקרו הנתונים חלשים במיוחד עם 11 דירות שנמכרו לעומת 98. גם חג'ג' נדל"ן חוותה ירידה, מ-32 ל-8 דירות.אאורה מציגה ירידה משמעותית של כ-68% עם מכירה של 98 דירות לעומת 306 ברבעון השני של 2024. פרשקובסקי ודוניץ חוות גם הן ירידה חדה: פרשקובסקי ירדה מ-46 ל-24 דירות, ודוניץ צנחה מ-55 ל-12 דירות בלבד. 

סביבת הריבית הגבוהה, שהמשיכה להעיב על יכולת הלקוחות ליטול משכנתאות בהחזרים סבירים, פגשה מגבלות רגולטוריות חדשות מצד המפקח על הבנקים, שהגבילו את גמישות מבצעי הקבלנים. המשמעות הייתה ירידה חדה בקצב העסקאות לעומת הרבעון המקביל, גם בפרויקטים שבהם נרשם ביקוש גבוה בשנים קודמות. 

לכך נוספה ההסלמה הביטחונית בסוף חודש יוני מול איראן, שיצרה חוסר ודאות כלכלי והובילה לקיפאון נוסף בשוק, אם כי צריך לזכור כי מדובר בשבועיים לקראת סוף הרבעון, כך שההשפעה הייתה מוגבלת. השילוב בין עלויות מימון גבוהות, מגבלות אשראי וחששות ביטחוניים הפך את הרבעון לחלש במיוחד, כאשר גם חברות חזקות עם צבר פרויקטים רחב, דוגמת אזורים, דמרי ואקרו, לא הצליחו להציג קצב מכירות סביר ביחס לעבר. למעשה, מבצעי השיווק, שהיו עד כה כלי מרכזי להמרצת מכירות, איבדו חלק ניכר מהאפקטיביות שלהם, והחברות נאלצו להמתין לפתיחת פרויקטים חדשים כדי לחדש את המומנטום.

חולשה בת"א

אחת הנקודות הבולטות בדוחות היא החולשה של החברות שמרב פעילותן מתרכזת בתל אביב. מחירי הדירות הגבוהים בעיר מתורגמים למשכנתאות כבדות והחזרים חודשיים משמעותיים, מה שהופך את הרכישה לאתגרית במיוחד בסביבת ריבית גבוהה. התוצאה: קצב המכירות בתל אביב נחתך בצורה חדה יותר לעומת אזורים אחרים, גם בפרויקטים מבוקשים. חברות כמו אקרו וחג׳ג׳, שמחזיקות צבר גדול של פרויקטים במרכז העיר, חוות מצד אחד פוטנציאל תשואה גבוה אם השוק יתאושש, אך מצד שני נושאות על גבם פרופיל סיכון גבוה, שכן כל האטה נוספת ברכישת דירות יוקרה או במרכז תל אביב משפיעה ישירות על תזרים המזומנים שלהן. שתיהן חוו ירידה של 63% במכירות במחצית הראשונה של 2025 לעומת המקבילה בשל ריכוז הפרויקטים בת"א. במילים אחרות, החשיפה לתל אביב מעניקה אפסייד משמעותי בעת עלייה בביקושים, אך בתקופה של לחץ מימוני וחוסר ודאות כלכלית היא עלולה להפוך למלכודת נזילות.

להמשך הכתבה לחץ כאן