נופר אנרגיה
צילום: זאב סונא
ראיון

"אנחנו מקבלים תעריף של פי 3 לעומת פרויקטים קרקעיים"

מנהלי נופר מסבירים שהערך של החברה נמצא בפרויקטים על גגות ומאגרי מים;  לטענתם מגה-וואט של נופר שווה יותר מאשר של חברות אחרות; ראיון עם מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הפיתוח העסקי על רקע כניסה לאיטליה - לא חוששים מרגולציה (למרות שהיתה בעבר), מאמינים בשוק המקומי ומעריכים את השותפות עם הקיבוצים ומרכזי הנדל"ן

איתי פת-יה | (1)

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י -1% , שחתומה על ההנפקה הגדולה ביותר בת"א ב-2020, דיווחה על השקעה ראשונה בשוק האיטלקי בסך של עד 60 מיליון יורו בחברה מקומית. נופר אינה הישראלית היחידה בתחום הקלינטק שפועלת בחו"ל וכשרבע מההנפקות בת"א ב-2020 היו מהסקטור, תוהים חלק מהמשקיעים מה מבחין את החברות האלה זו מזו והאם יש מקום לחשוש מבועה. הנרטיב שמקדמים בנופר הוא ש"מגה-וואט שלנו שווה יותר", ובשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל החברה נדב טנא וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון מסבירים מה עומד מאחורי המסר הקליט.

"קודם כל, אנחנו מקדמים פרויקטים סולאריים על גגות ומאגרי מים, מה שנקרא הסגמנט הדואלי" אומר המנכ"ל טנא, "חסמי המימוש שם נמוכים יותר, כלומר הסיכוי שפרויקט באמת יאושר גבוה משל אלה מתקן סולארי שמוקם על הקרקע. ההגיון הוא שכשיש חסם בדמות הקיבולת המוגבלת של רשת הולכת החשמל, כמו בישראל, התעדוף יהיה להקמה בסמוך למקומות צרכניים. עוד לפני אישור חברת החשמל, בפרויקטים כאלה אין צורך באישור תב"ע, היתר בניה או שינוי ייעוד, המסלול הסטטוטורי הרבה יותר פשוט".

גרשון מצדו מוסיף כי "בישראל אנחנו מקבלים בפרויקטים כאלה תעריף של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה – זה פי שלושה לעומת פרויקטים קרקעיים. מה שמייחד אותנו מחלק מהמתחרות הוא השותפויות שלנו עם קיבוצים, חברות נדל"ן ולוגיסטיקה, וכך במקום לספור פרויקטים שהוספנו לבדנו, אנחנו סופרים שותפויות שמביאות יחד מספר גבוה יותר של פרויקטים בתעריפים גבוהים. נוסף על כך אנחנו נמצאים בכל שרשרת הערך – ייזום, הקמה, תפעול וניהול המערכות".

נופר מחזיקה ב-40% מחברת אנדרומדה סולושנס, כשביתרה (60%) מחזיקה קרן נוי. באמצעות אנדרומדה השתיים ישקיעו 40 מיליון יורו בחברה האיטלקית סאנפריים שעוסקת בהקמת מערכות סולאריות בתמורה לעד 50% ממניותיה, וכן יעמידו הלוואת בעלים של 20 מיליון יורו לצורך פיתוחה של סאנפריים. הנרכשת זכתה במכרז להקמת כ-30 מגה-וואט ל-20 שנה בתעריף קבוע של 90-102 יורו למגה-וואט לשעה ונמצאת בהליכי רישוי ופיתוח של כ-100 מגה-וואט נוספים. גם המכרזים העתידיים אליהם תיגש סאנפריים יעשו לפי תעריף קבוע על פני תקופה של 20 שנה.

אתם מציינים שבאיטליה הציבו יעד של 30% אנרגיות מתחדשות מסך צריכת האנרגיה עד 2030, אבל גם בישראל קבעו יעד דומה, ועד כה ראינו את הדברים זזים בעצלתיים. למה שנתלהב?

גרשון: "כי האיחוד האירופי וגופים נוספים אוכפים בצורה מחמירה את ההתחייבויות כלפיהם. גם בישראל היעד להערכתנו יעלה. כשאנחנו רואים את המחירים שיורדים ואת הפשטות היחסית בהקמת מתקנים סולאריים מבינים שהמדינה תלך לשם".

טנא: "מה שקובע את היכולת לעמוד ביעדים הם הצעדים של הרגולטור הרלוונטי. בישראל בשנתיים האחרונות רואים שינוי מהותי שמשפיע על התוצאות. אותו הדבר באיטליה, כשרגולטור מוציא מכרזי גגות בתעריף גבוה שמושך את השחקניות זה משדר להן רצינות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באיטילה ובספרד יש לכם פרויקטים בהקמה בהיקף של כ-200 מגה-וואט, שתי המדינות האלה פגעו בעבר בסובסידיות על האנרגיות המתחדשות. למה שזה לא יקרה שוב?

גרשון: "בספרד אנחנו מוכרים חשמל בשוק החופשי, כך שאנחנו לא תלויים בסובסידיות. לגבי איטליה, גורם מרכזי באסדרה שם של התחום הוא החלפת גגות האסבסט הרבים במדינה, מה שמוביל למיצוי פרויקטים סולאריים במקומם ותעריפים גבוהים".

אתם בונים על מכרזים ארוכים טווח, אבל ראינו את העלויות היורדות של הפאנלים הסולאריים בעשור האחרון. מה אם באיטליה עוד 5 שנים הציבור ידרוש לפתוח את חוזים לתעריפים נמוכים יותר?

גרשון: "בסוף זאת שאלה של היצע וביקוש מתחום התחרות. אין לי תשובה בעניין הזה".

טנא: "צריך להבין שכשיש הבנה של הרגולטור שהמדינה צריכה לעמוד ביעדים, אז מגדירים תעריפים בצורה ברורה וגם עומדים מאחורי זה. בישראל למשל, אין מגבלת מכסה על פרויקטים של גגות, אנחנו יכולים להקים כמה שאנחנו רוצים. יש לנו מאות פרויקטים שהשלמנו לתקופה של 25 שנה ושנה אחר שנה הרגולטור עומד בתעריפים שנקבעו ונותן הטבות נוספות כי הוא מבין שזה חשוב לעמוד במילתו".

בסך הכל לנופר פרויקטים שהושלמו, בהקמה וכאלה בצבר ההזמנות, בהיקף של כ-1.9 ג'יגה-וואט. לשם השוואה, במשק אנרגיה הנתון עומד על כ-1.8 ג'יגה וואט, והיא נסחרת בכחצי מיליארד שקל – רבע ממחירה של נופר. דוראל, עם 3 ג'יגה-וואט בצבר ההזמנות לבדו, נסחרת לפי שווי דומה לזה של נופר. בשלב זה היקפי הפרויקטים בפיתוח של נופר מסתכם בכג'יגה-וואט. בישראל השלימה החברה פרויקטים בהיקף של כ-88 מגה-וואט, היא מקימה אחרים בהיקף כ-450 מגה-וואט, וקיבלה הזמנות להקמה של 650 מגה-וואט נוספים.

לא מתרגשים מהתנודתיות

נופר הנפיקה בת"א באמצע דצמבר האחרון לפי שווי של 2 מיליארד שקל לפני הכסף, בה גייסה 600 מיליון שקל וזאת אחרי שהנפקתה נדחתה ע"י הרשות לניירות ערך תוך ביקורת על כך שהחברה קיבלה הזמנות ממוסדיים במסגרת ההקצאה הלא אחידה עוד בטרם פרסמה תשקיף. התכנון המקורי היה להנפיק לפי שווי של כמיליארד שקל.

מחזיקי המניות הגדולים בחברה הם טנא עצמו (8%), קרן נוי (20%) ועופר ינאי (37%). חברת הביטוח מגדל שהזרימה כ-100 מיליון שקל בהנפקה הפכה בשבוע שעבר לבעלת עניין בנופר (5.3%) כשרכשה מניות בהיקף 23 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של 2020 רשמה החברה רווח נקי של כ-5 מיליון שקל על הכנסות בסך 65 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ועד היום עלתה המניה בכ-4%, ובדרך רשמה כמה וכמה "פיקים", וכן ירידות חדות, כשהשיא השלילי היה שער של כ-88 שקל.

אם הכיוון שבו בחרתם להתמקד אכן טוב משל המתחרים, למה אנחנו רואים את התנודתיות הזאת במניה?

טנא: "אנחנו מסתכלים על הדברים לטווח הארוך, ויודעים להתחייב לתוצאות ולעמוד בהן. אנחנו לא מסתכלים במחיר המניה על בסיס יומיומי, ואין לי ספק שבטווח הארוך כאמור הוא יהלום את התוצאות העסקיות שלנו".

דיברתם על מחיר של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה, אבל לאחרונה חברת החשמל הפחיתה את התעריף. עכשיו מעבר ל-100 הקילו-וואט הראשונים ועד ל-630 קילו-וואט תקבלו רק 17.8 אגורות – זה נמוך ביותר מחצי. איך זה ישפיע עליכם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    במילה אחת על הסקטור - בועה (ל"ת)
    בועאתי 08/02/2021 15:10
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

 מנגד, כהונתה של המנכ"לית היוצאת דינה בן טל-גננסיה תיזכר כאחת התקופות היציבות בתולדות אל על: היא הצליחה להביא לשקט תעשייתי נדיר, לגבש את העובדים סביב מטרה משותפת ולהוביל את החברה לרווחי שיא על רקע פרישת חברות זרות מהארץ בתקופת המלחמה. מנכ"ל כאל לוי הלוי בדרך להוביל את אל על